תל בטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תל בטש הינו תל קדום באזור השפלה,על שפתו המערבית של נחל שורק, לא רחוק מקיבוץ צרעה המזוהה על ידי החוקרים עם תִמְנָה המקראית.

תמנה ככל הנראה כבר הייתה קיימת בתקופת הברונזה המאוחרת, אולם נזכרת לראשונה רק בתקופת יהושע בן נון בעת התנחלות השבטים. העיר נכללה בנחלתו של שבט דן כפי שכתוב: "וְנָסַב הַגְּבוּל...וְעָבַר תִּמְנָה", ((יהושע ט"ו, י')).

בספר שופטים מוזכר שמה בהקשר לסיפורו של שמשון הגיבור אשר הלך לתמנה והתאהב שם באשה פלשתית שמאוחר יותר נשא אותה לאשה, כאמור: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה", ((שופטים י"ד,א'-ב')).

המצאות הפלשתים בתמנה לא הייתה תופעה יוצאת דופן מפני שמאז ומתמיד הייתה תמנה עיר בגבול ממלכת הפלשתים.

העיר הוחרבה בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 603 לפנה"ס,אולם נושבה מחדש בעת שיבת ציון והתקיימה עד סוף התקופה ההלניסטית.

החפירות הראשונות בתל נערכו כבר בשנת 1979 בהם נחשפו שרידי ביצורים ומבנים מימי מלכי בית דוד השייכים למאה ה-7 לפנה"ס והמאה ה-8 לפנה"ס, באחד מהמבנים הללו נמצאו קנקני חרס שעל אחד מהם נתגלתה הכתובת: "למלך".

לא רחוק מן התל, על שפתו המזרחית של נחל שורק התגלו שרידי כביש רומי ומספר תלוליות הקרויות "תלוליות בטש" שהן שרידי ישוב מהתקופה הכלכוליתית והכנענית המוקדמת.

[עריכה] לקריאה נוספת

• דובי טל,מוני הרמתי,רוני רייך,אבנים גדולות מן השמיים,הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור,1998,עמ' 54.
• איתן אבניאון,המילון האנציקלופדי של המקרא,הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור,2003.
• כל מקום ואתר,הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור,2000.
• יהושע,פרק ט"ו,פס' י'.
• שופטים,פרק י"ד,פס' א'-ב'.

[עריכה] קישורים חיצוניים

תל בטש,באתר "עידן התנ"ך".