חותמות למלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

‏חותמות לַ‏מֶּ‏‏לֶ‏ךְ הן ממצא ארכאולוגי, המילה הטְבעה על ידיות של כדי חרס באמצעות חותמות. ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה שנמצאו באזור יהודה, ובמיוחד סביב ירושלים, והמתוארכים לתקופת מלכותו של חזקיהו מלך יהודה - המאה ה-8 לפנה"ס - המאה ה-9 לפנה"ס. סבורים כי הכדים הללו הכילו שמן או יין אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצרכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים. ^[1]

לא נמצאו החותמות המקוריות עצמן, אולם נמצאו 2000 הטבעות על ידיות קנקנים, ובדיקת ההטבעות מעלה כי מספר החותמות שעשו בהן שימוש עמד כנראה על 21. מכאן ואילך ייעשה השימוש במושג הנפוץ יותר: "חותמת" לתאר את ההטבעות.

תוכן עניינים 1 סוגי החותמות 2 תפוצת החותמות 3 פרשנויות 4 הערות שוליים 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] סוגי החותמות

על הקנקנים הוטבעו המילים "למלך", ובחלק מן הידיות בשורה השנייה הוטבעו אחת מארבע מילים: שוכה, חברן, זיף באזור דרום הרי חברון ו"ממשת" שלא זוהתה. מקומות אלו זוהו פרט ל"ממשת".

במרכז החותמת, בין "למלך" לבין שם העיר, הוטבע גלגל מכונף לעתים עם שתיים ולעתים עם ארבע כנפים פרושות. לעתים מזהים בחותמות חיפושית מכונפת ויש הרואים בה מגילה עפה.

ישנה משפחה גדולה של חותמות שהוטבעו עליהן שמות פרטיים, חותמות אלו נמצאו לרוב בסמוך לחותמות "למלך", כלומר הן מאותה תקופה.

[עריכה] תפוצת החותמות

החותמות נמצאו בעיקר באזור ממלכת יהודה (68 אתרים), ורק חלק קטן (4 אתרים) נמצא בגליל ובעמקים. להלן רשימת 20 האתרים שבהם נמצאו המספר הגדול ביותר של חותמות "למלך":

האתר תל לכיש ירושלים רמת רחל גבעון מצפה בית שמש מורשת גת (תל גודד) גזר חירבת אל-בורג' מרשה עזקה תמנע (תל בטש) גבעה תל עירני, ליד קרית גת חברון שוכה, עמק האלה בית צור ערד נחל תות, באזור רמות מנשה גת (תל צפית)

מספר החותמות 415 281 163 92 88 71 39 37 24 19 17 15 14 13 13 13 11 9 8 6

[עריכה] פרשנויות

למלך - מספר פירושים הועלו לגבי הביטוי "למלך":

• שייך למלך יהודה
• שייך לאדם פרטי בשם "מלך"
• שייך למלכות
• (קנקן) שיש לשלוח אל המלך

ארבעת המקומות

• שוכה - כנראה מדובר בעיר מבוצרת בעמק האלה, שהיוותה מרכז צבאי ומינהלי בתקופת בית ראשון.
• זיף - באזור מדבר זיף - דרום מדבר יהודה, מדרום לחברון.
• חברן - היא העיר חברון.
• ממשת - כאן הועלו הצעות רבות וסותרות. לאחר חפירת רמת רחל על ידי יוחנן אהרוני, בלטה הצעתו של יגאל ידין ובעקבותיו גבריאל ברקאי (שחפר ברמת רחל בשנות השמונים): "ממשת" היא למעשה "ממשלת", כלומר המרכז השלטוני המלכותי, ולטענת החופרים מרכז זה היה באותה תקופה ברמת רחל.

ההסברים לחותמות עצמן

החל מהסבריו הראשונים של צ'ארלס וורן ב- 1870, הועלו מספר רעיונות להסביר את תופעת החותמות. לאחר חפירת תל לכיש בשנות השבעים ההסברים הצטמצמו:

• הקנקנים המוטבעים היו כעין מזון לשעת חירום, שנשלחו מן הערים המרכזיות אל הספר במהלך תקופה קצרה, כנראה כהכנת חזקיהו לפלישה של סנחריב.
• הקנקנים היו למעשה מיסים חקלאיים שהועלו למרכז השלטוני מהאזור הכפרי, במהלך כל תקופת שלטונו של חזקיהו.
• בתוך קנקנים אלו היה המעשר לעבודת בית המקדש במהלך כל תקופת חזקיהו, לאחר הרפורמציה הדתית - ריכוז הפולחן (המסוים) שחל בתקופתו.

מחזקת את טענת המעשר העובדה כי 10-20% לערך מסך הקנקנים מוטבעים. ואולם במקרה זה לא ברור למה מופיעים רק ארבעה מקומות.

הגלגל המכונף הדו-כנפי גם הוא דורש הסבר - האם הוא סמל שלטוני-ממלכתי, או האם הוא סמל דתי לסימון המעשר. הגלגל המכונף הארבע-כנפי מייצג חיפושיות, סמל שהיה נפוץ במצרים כסמל שלטוני.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מקור : זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4071

[עריכה] קישורים חיצוניים

• The LMLK research Website - אתר הבית של חותמות "למלך".