ש. שפרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ש. שפרה (נולדה ב־1931), הוא שם העט שבו ידועה המשוררת, המתרגמת, הסופרת וחוקרת הספרות הישראלית שפרה שיפמן.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייה
ש. שפרה נולדה בתל אביב למשפחה ירושלמית ותיקה; אביה היה מראשוני המורים בארץ ישראל. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב וסיימה את מכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן, למדה קבלה, פילוסופיה יהודית, ספרות עברית, ובהמשך גם שומרית ואכדית. שיריה הראשונים התפרסמו ב-1953.
ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "אמנות לעם" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר נעים עריידי. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-1998 עד 2006 לימדה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי לחינוך.
עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופסור יעקב קליין, היא מפעל התרגום אשר לו הקדישה 15 שנים מחייה - האנתולוגיה "בימים הרחוקים ההם" משירת המזרח הקדום. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית (התרגום הקודם לעברית הוא של המשורר שאול טשרניחובסקי, מהשפה הגרמנית). האנתולוגיה של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה אפוסים, מיתוסים ומחזורי שירים, כגון: עלילות גילגמש, אנומה אליש, מחזור שירי תמוז-אשתר, ועוד.
ערכו של תרגום זה הוא ייחודי, מאחר שמקור רוב התרגומים הקלאסיים לעברית הוא בתרבות המערב, ואילו תרגום זה נלקח מתרבות המזרח. התרגום חושף את התשתית המשותפת של המיתולוגיה של המזרח הקדום ושל סיפורי הבריאה והמבול המקראיים, ומגלה קול נשי ייחודי ומלא עוצמה.
שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, והיא מפרסמת את יצירתה המקורית ואת תרגומיה בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, היא מרצה באוניברסיטאות שונות, וחברת מערכת בעמותת "קשת החדשה".
[עריכה] יצירותיה
[עריכה] תרגום
בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית בהוצאת עם עובד והמפעל לתרגומי מופת, 1996 בשיתוף עם פרופסור יעקב קליין.
[עריכה] עבודת התרגום
עבודת התרגום הייתה רצופה קשיים בשחזור הטקסט של האפוס "עלילות גילגמש": לא היה בנמצא כתב יד ברור ואחיד; שנים עשר לוחות הטיט המקוריים שנמצאו באמצע המאה ה-19 פוענחו על ידי חוקרים רבים והורכבו בצורות שונות; היו בהם מקומות שבורים וחסרים או קטעים מוקשים שעסקו בפולחנים קדומים ובלתי מוכרים; הפעלים הן בשפה השומרית והן בזו האכדית מצויים בסופי המשפטים; לרוב המצאי הלשוני - מלבושים, צמחים, מאכלים, כלים וכו' – לא היו מקבילות עבריות.
קושי נוסף במלאכת התרגום עלה בדמות ניב מיוחד (אֶמֶסַל) המאפיין שירי אהבה וקינות מפי נשים. כמו כן, דמיון האכדית לעברית, אשר מקל לכאורה את חיי המתרגם, עשוי להפילו בפח ולגרום לטעויות בהבנת הטקסט. ההקלה היחידה בעבודת התרגום הייתה היעדר הצורך לשחזר את משקל השירה השומרית, מאחר שמיקומי ההטעמות אינם ידועים, ולכן ננקטה השיטה הטונית הטהורה.
נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש בעברית מקראית מבחינת התחביר; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר שאוצר המילים המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.
מילון אכדי-אנגלי בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כקונקורדנציה, וכך גם במילון אכדי-גרמני בן שלושה כרכים. אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל המילים ביצירה.
[עריכה] ציטוט
לקראת סיום עלילותיו מתבונן גילגמש במוות מבעד לעיני אנכידו חברו ודורש ממנו לתאר לו את מראות השאול; אנכידו מסרב להיענות לבקשתו, כי הוא חס על רגשותיו:
| "לֹא אַגִּיד לְךָ, חֲבֵרִי, לֹא אַגִּיד לְךָ, אִם אַגִּיד לְךָ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַשְּׁאוֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי - |
||
| -- לוח שנים עשר, שורות 96-90 | ||
[עריכה] שירה
- שיר אשה, הוצאת מחברות לספרות, 1962.
- הצעד הבא, הוצאת מחברות לספרות, 1968.
- שירי מדבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.
- חצבים נרות נשמה, הוצאת עם עובד, 1985.
- אשה שמתאמנת בלחיות, הוצאת זמורה-ביתן, 2001.
- משי לחשת לי, הוצאת זמורה-ביתן, 2007.
[עריכה] פרוזה
- רחוב החול, הוצאת הקיבוץ המאוחד וידיעות אחרונות 1994.
- עלילות גלגמש לילדים ולבני נוער, ציורים: בלהה ומנשה קדישמן, עם עובד 2000
[עריכה] מחקר
- בין תנור לבריכה - מקרא בסיפורי נסים אלוני 1981, הוצאת פרוזה
- מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא, הוצאת עם עובד 2003
- המלים ככישוף והכישוף שבמלים – שיחות על ספרות המזרח הקדום - בעקבות האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון (יראה אור בקרוב).
- פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אסתר ראב, אמיל חביבי, ע. הלל, חנוך ברטוב, אהרן אמיר, משה דור, נתן זך, יעקב שבתאי ואחרים, וכשלושים ראיונות עם סופרים ומשוררים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.
[עריכה] עריכה
- ספרות יהודית בלשון העברית - יונתן רטוש, מבוא, הערות ומראי מקום ש.שפרה, הדר 1982.
- ראשית הימים - יונתן רטוש, עריכה, הוצאת הדר 1982.
[עריכה] מוזיקה ליצירתה
- גיל שוחט, מיכל - מחזור שירים לסופרן ותזמורת קאמרית.
- גיל שוחט, בת-שבע - מחזור שירים לאורטוריה (ביצוע בכורה ב-23 באפריל 2005, מילווקי, ארצות הברית).
[עריכה] אמנות פלסטית
- צבי לחמן, אלבום תחריטים מלווה טקסט מעלילות גילגמש, הוצאת אבן-חֹשן 1999 (65 פריטים)
- תמר גלעדי, תערוכת כריכות לספרים בהשראת אשה שמתאמנת בלחיות (בספריית אוניברסיטת חיפה ובגלריה ברמת השרון.
- יפה צורי, חורף 2003, פסלים בלוויית טקסטים של מיתוס התמוז ובהשראתם (במוזיאון אשדות יעקב).
[עריכה] פרסים
- פרס אקו"ם על קובץ הסיפורים "רחוב החול" – 1992.
- פרס ראש הממשלה על כלל יצירתה – 1997.
- פרס טשרניחובסקי לתרגום מטעם עירית תל אביב על "בימים הרחוקים ההם" – 1998.
- פרס עמיחי על ספר השירים "אישה שמתאמנת בלחיות" – 2001.
- פרס זאב מטעם משרד החינוך ועיריית תל אביב על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער" – 2001.
- פרס אנדרסן על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער" מטעם IBBY, בזל, 2002.
- פרס הנשיא בשיתוף עם האוניברסיטה העברית על כלל יצירתה – 2004.
- פרס ברנר, למפעל חיים, הפרס מיסודה של קרן יעקב והדסה האפט, תשס"ח 2007.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הספרים של ש. שפרה באתר סימניה
- ש. שפרה בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- תקציר עלילות גלגמש, מקראנט
- חמישה שירים של ש. שפרה מתוך "משי לחשת לי", הוצאת זב"ם, אתר קשת החדשה
- ש. שפרה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- עם ש. שפרה, אני אוהבת את השירים שטרם כתבתי, בעיתון הארץ
- שירי ארצי, נגיעה מאגית בלוז הלב, בעיתון הארץ
