שלמה חראזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה בן סעדיה בירב מימון בירב אפרים אלחראזי היה מגדולי חכמי תימן בסוף המאה ה-17. הוא שימש ברבנות באחת מקהילות היהודים בדרום תימן. על פי הסברה, אליו נשלחה אגרת בשנת התנ"א (1691) מרבני ירושלים ובראשם הרב משה בן חביב לבקשת סיוע כספי לחיזוק קהילת יהודי ירושלים. בפתיחת האגרת נכתב בין היתר: "מלאים מצוות כרימון... ששים ושמחים לעשות רצון קונם באונם... בתוכם אנשים הדורים נדיבים ושועים גבירים כבירים ה"ה הנשיא המפורסם עוואץ'...עואץ' מעוצ'ה וכה"ר מסאלם היבה ועל ראשיהם [כה"ר] שלמה בן סעדיא אתה ה' [תשמרם]...". הרב חראזי למד תורה יומם ולילה לפני תלמידי חכמים בני מקומו, ובפרט לפני הרב נתן בירב אברהם.

הרב חראזי חיבר שירים וספרים. הנודע שבשיריו הינו "שמע האל, ענני בתפילה", וספרו המפורסם ביותר הינו "בית תפילה". כמו כן, חראזי נודע כסופר מהיר והעתיק חיבורים כמו ספר היכלות, תולעת יעקב ורכב אלדים.

[עריכה] בית תפילה

בסביבות שנת 1670 חיבר חראזי את הספר "בית תפילה", שהוא מבוא ופירוש לתפילה ובעיקר לתפילת העמידה. מתוך הספר ניכרת מגמה ברורה לחזק את היהודי בתקופה הקשה בה הוא חי על ידי הרצאה שיטתית של עיקרי היהדות. מלבד נושא התפילה, דן הספר במהות הנפש ובהבדל שבין נפש היהודי לנפש הגוי. הוא נוגע בנושאים אחרים ביהדות כמו חשיבות קיום המצוות, מידת הביטחון, יצר הטוב ויצר הרע, תפקיד ישראל בעולם, תחיית המתים, חישובי קץ, זהות המשיח וקיבוץ גלויות. מכל הנושאים הנזכרים, זוכים נושא הגלות ונושא הגאולה להעדפה. חראזי מרבה לחזק את קוראיו כי הגאולה תבוא מן הגלות ואין להתייאש מהמצב הקשה בו הם שרויים. בין היתר, כותב חראזי "דיין לישראל צער גלות, ואפילו בלא תשובה נגאלין". אווירת המצוקה והסבל זועקים מכל חלקי הספר, עקב ההתנכלויות השונות מצד השלטונות כלפי יהודות תימן בתקופה זו. הספר גדוש במובאות מהמקרא, מהתלמוד, מהמדרש ומספרי הקבלה והפילוסופיה. חלק ממקורות הספר לא ידועים, ורובם פרי חכמי תימן הראשונים. פעמים רבות חראזי מציג שאלות לפני ביאוריו. הספר יצא לאור מחדש בשנת 1992 על ידי ציון בר מעוז.