רחבעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רחבעם
למנין:	מלך יהודה הראשון
תקופת מלכות:	911 לפנה"ס - 928 לפנה"ס
משך מלכות:	כ-17 שנה
קודמו:	שלמה
המלך שאחריו:	אבים
נביאי תקופתו:	אחיה השילוני

רחבעם בן שלמה היה מלך יהודה בשנים 928 לפנה"ס עד 911 לפנה"ס.

[עריכה] רקע

רחבעם היה בנו של שלמה המלך, ומי שנודע כמלך שקרע את ממלכת ישראל. הרקע לכך מתחיל בימיו של שלמה המלך, אשר בעת הקימו את בית המקדש נזקק לכסף רב ופועלים רבים אותם הוא לקח מהעם כמסים.

שלמה המלך נשא נשים רבות מעמי הסביבה שהיו עובדי אלילים ולא מנע מהן להמשיך בפולחן שלהן.בנוסף לכך החלה אשתו המצרית להנהיג את שיטות עבודות הכפייה שרווחו בארצה - נוהג הזר לרוח ישראל, נתעוררה תסיסה בשבט אפרים שקינא בשבט יהודה -שנחשב לאליטה השלטת. המרירות החלה לכרסם באושיות השלטון, כשאחיה השילוני מלבה את התסיסה מתוך רצון לעקור את השחיתות השלטונית ואת פולחן העבודה הזרה, הנביא חיפש את האיש שיהיה מוכן להרים יד על המלך ומצא אותו בדמותו של ירבעם בן נבט-איש אפרים פקיד הממונה על גביית המיסים בשבט אפרים. אולם מרידתו נכשלה והוא נאלץ לברוח למצרים. ובינתיים בישראל נגזר על רחבעם שזרעו לא ימשיך למלוך על כל עם ישראל אך בשל הבטחת ה' לדוד על המשכיות מלכותו, ה' הותיר לו את המלכות על יהודה ושבט נוסף אשר התחבר אליו. בהמשך הכתוב אנו למדים שכנראה מדובר בשבט בנימין, אם כי ישנם פרשנים אשר טוענים שהשבט הוא שמעון (למרות שברור כי בהמשך אף בנימין היו חלק מממלכת יהודה).

[עריכה] פילוג הממלכה

ערך מורחב – פילוג הממלכה

עם מות שלמה המליכו את בנו רחבעם למלך בשכם אך עוד לפני כן הביאו ממצרים את ירבעם בן נבט שהיה השונא של שלמה משכבר הימים, ומיד עם הטקס דרשו העם להוריד את נטל המסים. רחבעם ביקש שלושה ימים לבדוק את העניין והעם הסכימו. רחבעם התייעץ עם היועצים של אביו שהמליצו להקל על העם עם המיסים והעבודות אך הוא התעקש שלא לשמוע בקולם והקשיב לחבריו שהמליצו לו להיות קשוח עם העם ולא להקשיב להם. דבריו "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" עוררו את זעם העם שהכריז על כפירה בסמכות המלך "מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי לאוהליך ישראל!". רחבעם ניסה להרגיעם ושלח אליהם את השר אדורם אשר על המס אבל העם רגם אותו למוות. גם חייו של רחבעם הועמדו בסכנה והוא חזר בבושת פנים ירושלימה.

בעקבות זאת המליכו עליהם העם את ירבעם. ומנגד רחבעם אשר סירב להשלים עם הקרע החל בגיוס של 18,000 חיילים ויצא נגד ירבעם, וזאת למרות אזהרת הנביא שמעיה, ירבעם החרד לגרלו ולגורל המרד ברח לעיר פנואל שבעבר הירדן. אך לעזרתו נחלץ שישק מלך מצרים שחדר לירושלים ובזז את המקדש ובית המלך. גם את הערים גבעון ובית חורון לכד. בזאת נכשל רחבעם להחזיר את חבלי ארץ ישראל הצפוניים ולמרות כל זאת בית יהודה (כולל שמעון או בנימין) נשארו נאמנים לרחבעם וכך התפצלה הממלכה לשניים, ממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון.

[עריכה] תקופת מלכותו

רחבעם יזכר כמלך שעלה למלוכה בהיותו צעיר מידי, קל דעת, ואימפולסיבי. בתקופתו הייתה ירידה מוסרית בכל עם ישראל ועבודת האלילים הייתה נפוצה ביותר. היחס בין הממלכות גם הוא היה ירוד והייתה ביניהן מלחמה במשך כל זמן מלכותו.

מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם	אבים	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציה	עוזיהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	727	698	641	639	609	608	597	596-586