קתדרלת פטריק הקדוש (ניו יורק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבט כולל על קתדרלת פטריק הקדוש ממרכז רוקפלר.

קתדרלת פטריק הקדוש (St. Patrick's Cathedral) היא מבנה דת בולט בעיר ניו יורק המשמש כמושב הארכיבישוף של הארכידיוקסיה של ניו יורק וככנסייה קהילתית. הקתדרלה נמצאת בפינת רחוב 50 והשדרה החמישית במנהטן, מול מרכז רוקפלר. המבנה הוא הקתדרלה הנאו-גותית הקתולית הגדולה ביותר באמריקה הצפונית. הוא נבנה בין השנים 1858-1879 אך בניית שני צריחיו, שגובהם 100.6 מטר, הושלמה רק ב-1888.

[עריכה] היסטוריה

קתדרלת פטריק הקדוש. ניתן לראות את שני הצריחים התאומים

האתר בו ממוקמת הקתדרלה נקנה ב-11,000 דולר ב-6 במרץ 1810 כשטח לבית ספר קתולי לגברים צעירים שינוהל על ידי מסדר הישועים. בית הספר נכשל וב-1813 השטח נמכר שוב, הפעם ל"דום אוגוסטין לה-סטריינג'", מנזר של קהילת טרפיסטים (שהיו מהנמזר המקורי של LaTrappe) שבאו לאמריקה עקב רדיפות על ידי הרשויות בצרפת. בנוסף לקהילה נזירית הם גם טיפלו ב-33 יתומים. עם נפילת נפוליאון ב-1814, הטרפיסטים חזרו לצרפת ונטשו את המבנה מאחור. חלק מהנזירים עברו לקנדה, ושם ייסדו את מנזר St. Joseph's Abbey in Spencer במסצ'וסטס.

הדיוכסה של ניו יורק, שנוצרה ב-1808, נהפכה לארכידיוקסיה על ידי האפיפיור פיוס התשיעי ב-19 ביולי 1850 וב-6 באוקטובר 1850 הכריז הארכיבישוף ג'ון יוסף יוז (John Joseph Hughes) על הקמת קתדרלה חדשה, שתחליף את קתדרלת פטריק הקדוש הישנה, שהייתה ממוקמת בפינת הרחובות פרינס ומוט, ברחוב מולברי. הקתדרלה הישנה נהרסה בשרפה ב-1866 אך נבנתה מחדש מ-1868 וכיום היא עדיין כנסייה קהילתית והיא האתר הקתולי העתיק ביותר בעיר ניו יורק.

אבן הפינה של הקתדרלה החדשה הונחה ב-15 באוגוסט 1858, דרומית מבית היתומים של הדיוקסיה, צפונית מאוד ממרכז האוכלוסייה של ניו יורק באותה זמן. הקתדרלה תוכננה על ידי ג'יימס רנוויק הצעיר (.James Renwick, Jr) בסגנון נאו-גותי.

העבודות החלו ב-1858, אבל נפסקו בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית. העבודות חודשו ב-1865. הקתדרלה הושלמה ב-1878 למעט שני צריחיה, ונחנכה ב-25 במאי 1879. באותה תקופה מבנה עצום זה חלש על פני האזור שמסביב. בית הארכיבישוף נוסף בשנים 1882-1884 ובית ספר צמוד נפתח ב-1882 (בית הספר איננו קיים יותר). שני הצריחים בחזית המערבית נוספו בשנים 1885-1888, ותוספת לחלק המזרחי הכוללת קפלת גבירתינו עבור מריה הקדושה (שתוכננה בידי צ'ארלס ט. מתיוס) נוספה ב-1901. הקתדרלה שופצה בין השנים 1931-1927 אז הותקן העוגב הגדול ואזור המקדש הוגדל.

ב-19 באפריל 2008 קיים האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר מיסה גדולה וחגיגית בקתדרלה.

[עריכה] מאפיינים אדריכליים

מבט על חזית קתדרלת פטריק הקדוש מכיכר רוקפלר 45.

הספינה הראשית של הקתדרלה

הקתדרלה נבנתה כחלק מזרם התחייה הגותית שהיה פופולרי מאוד בצפון אמריקה במהאה ה-19 וניסה לשחזר את הרומנטיקה והעוצמה של האדריכלות הגותית. הקתדרלה בנויה בשילוב של סגנון גותי צרפתי וסגנון גותי גרמני מאוחר, ואילו הפנים בנוי בסגנון הגותיקה המאוחרת באנגליה עם קמרונות מניפה מפותחים ומורכבים במיוחד.
אורכה (מבחוץ) הוא 120 מטר ורוחבה 53 מטר. היא יכולה להכיל בישיבה כ-2200 אנשים. הקתדרלה תחומה בידי הרחוב ה-59, השדרה ה-3, הרחוב ה-44 והשדרה ה-7, ומקיפה 302 בלוקים. גובה הצריחים הוא 100.6 מטר מעל מפלס הרחוב.
מאחר ונבנתה בטכניקות בנייה מודרניות, לא היה צורך בבניית תמיכות דואות ולכן הוחלט לוותר עליהן. הקתדרלה נתמכת בידי תמיכות רגילות שעליהן צריחונים.
הקתדרלה בנויה משיש לבן שנחצב בניו יורק ומסצ'וסטס.
הספינה הראשית כוללת 6 מפרצים ו-3 אגפים, ואילו מקום המקהלה כולל 3 מפרצים ו-5 קפלות המוקפות באמבולטוריום. בית הרוחב כולל 2 מפרצים לכל כיוון ו-3 אגפים בכל זרוע.
חלונות הויטראז' נעשו על ידי אמנים בשארטר, ברמינגהאם ובוסטון. חלון הרוזטה הגדול הוא אחד מעבודותיו הגדולות של צ'ארלס קוניאק.
מזבח מיכאל הקדוש ולואיס הקדוש תוכנן בידי טיפאני; מזבח אליזבת הקדושה תוכנן בידי פאולו מדיצ'י מרומא.
עבודת האמנות "ויה דולורוזה" זכה בפרס לאמנות בתערוכת World Columbian Exposition בשיקגו ב-1893.
פסל הפייטה בקתדרלה גדול פי 3 מפסל הפייטה של מיכלאנג'לו.
פסל המתאר את חצי הגוף העליון של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ממוקם בירכתי הקתדרלה לזכר ביקור שערך בעיר ב-1979.
פרנסיס ספלמן, אז הארכיבישוף ומאוחר יותר קרדינל, ערך שיפוץ וחידוש נרחבים של אזור המזבח הראשע בקתדרלה בשנות ה-30 ושנות ה-40 המוקדמות. הבדלקינו (Baldachino, מעין חופה שנמצאת מעל המזבח) מברונזה באזור המקדש הוא חלק מעבודה זו, והמזבח הגבוה הישן שעמד שם הוחלף. המזבח הגבוה המקורי של הקתדרלה נמצאה כיום בכנסיית האוניברסיטה של אוניברסיטת פורדהאם בגבעת הוורד (Rose Hill) בברונקס, ניו יורק.
בשנות ה-80 המאוחרות, הקרדינל ג'ון אוקונור ערך עבודות שיפוץ משל עצמו, הבולטת שבהן היה בניית מזבח אסן חדש במרכז אזור המקדש, קרוב יותר ובטווח ראיהה של הקהל. זה נבנה ממקטעים של אחד ממזבחי הצד, שהוזז כדי למקם מחדש את אגן הטבילה בחלק הצפוני של הטרנספט.

[עריכה] עוגבים

העוגב המקורי, שנבנה בידי ג'ורג' ג'ארדין ובנו במאה ה-19 הוחלף. העוגב המזרחי, בצפון האמבולטוריום, יוצר על ידי חברת St. Louis של ג'ורג' קילגן ובנו, והותקן בקתדרלה ב-1928. לעוגב זה יש 3920 חלילים. העוגב הגדול של הגלריה, שיוצר בידי אותה חברה, הותקן ב-1930 ויש לו 5918 חלילים. [1]

בעוגבים ניתן לנגן בשיתוף פעולה משתי קונסולות בנות 5 מקלדות, שהחליפו את הקונסולות של קילגן, וביחד יש להם 177 שלבים ומעל 9000 חלילים.

[עריכה] קבורים בקתדרלה

המקדש של הקתדרלה. הבאלדאקינו מברונזה והמזבח שמתחתיו, שניהם הוזמנו על ידי הקרדינל פרנסיס ספלמן, נראים מאחור. החלק העליון של המזבח הוזמן בידי הקרדינל ג'ון אוקונור, הוא קרוב יותר לקהל ונראה בחלק השמאלי התחתון של התמונה.

הספינה הראשית, מבט מערבה אל חלון הרוזטה והעוגב.

בקתדרלה קבורים מספר אנשים, בהם:

שמונה הארכיבישופים של ניו יורק שמתו, בהם שישה קרדינלים, קבורים בקריפטה מתחת למזבח הגבוה הישן, הנראה מהכניסה לקפלת גבירתינו בירכתי הקתדרלה. כובעי הכבוד של הקרדינלים, הנקראים galeros, תלויים מהתקרה מעל הקברים שלהם, גבוה מעל המקדש. הכובע של קרדינל ספלמןן נחבש על ידי האפיפיור פיוס ה-12 כאשר הוא היה קרדינל.
פייר טוסיין (Pierre Toussaint) עזר לשלם על שחזור כנסיית פטר הקדוש הישנה (הכנסייה הקתולית הראשונה בניו יורק, נוסדה ב-1785) אחרי שנשרפה, ועזר לגייס כספים עבור קתדרלת פטריק הקדוש הישנה. הוא נקבר בבית הקברות של קתדרלת פטריק הישנה. כאשר ההליך להפיכתו לקדוש החל בידי קדרינל ג'ון אוקונור, הועברו שרידיו על ידי אוקונור לקריפטה שמתחת למזבח בקתדרלת פטריק הקדוש הנוכחית. תהליך הפיכתו של טוסיין לקדוש מתנהל בימים אלו.
הארכיבישוף פולטון שין, שידוע בעיקר בזכות תוכנית הרדיו שלו "השעה הקתולית" ותוכנית הטלוויזיה שלו "החיים שווים לחיות אותם", היה בישוף עוזר לארכידיוקסיה של ניו יורק בשנים 1951-1966 כאשר הוא שירת כמנהל לאומי של "החברה לקידום האמונה". מאוחר יותר הוא גם שימש זמן קצר כבישוף הדיוקסיה של רוצ'סטר. בעת מותו ב-1979 הוא נקבר בקריפטה של קתדרלת פטריק הקדוש בה הוא הטיף פעמים רבות. הוא היה הבישוף הראשון שלא כיהן כארכיבישוף של ניו יורק שזכה לכבוד להיקבר בקריפטה.
ארכיבישוף ג'ון מגווייר, ששירת הרבה זמן כבכיר בארכידיוקסיה וכסגן ארכיבישוף תחת הקרדנילים ספלמן וטרנס קוק גם הוא קבור בקריפטה.
עוד קבור בקריפטה הוא השליח מיכאל ג'. לוול, רקטור הקתדרלה בשנות ה-30. סיפור לא מאומת וכנראה מפוקפק שמסופר בתכיפות על ידי כמרים והיסטוריונים של הארכידיוקסיה של ניו יורק טוען שהארכיבישוף אז ספלמן, שנולד וגדל בארכידיוכסה של בוסטון, מונה לארכיבישוף ורצה לעשות שינוי במקדש, לוול התנגד ואמר "על גופתי המתה", ורק אחרי שלוול מת ונקבר בקריפטה נעשה השינוי במקדש שמעליה ומעל קברו של לוול.

בדרך כלל הקריפטה איננה פתוחה לציבור הרחב, אך בגלל הנוכחות של קברים של 3 מועמדים לתואר קדוש - פייר טוסיין, פולטון שין וטרנס קוק - אפשר לבקש רשות מיוחדת לבקר שם (כגון כדי להתפלל כל קרוב משפחה גוסס).

אנשים מפורסמים שהלוויותיהם נערכו בקתדרלה אך נקברו במקום אחר כוללים את שחקני הניו יורק יאנקיס בייב רות ובילי מרטין, מאמן הפוטבול האגדי וינס לומברדי, הזמרת סיליה קרוז, הסנאטור מניו יורק והמועמד לנשיאות רוברט פ. קנדי ולאחרונה גם את בעלי הניו יורק ג'יינטס וולינגטון מארה. מיסות זיכרון מיוחדות נערכו בקתדרלה בעקבות מותם של אנדי וורהול וג'ו דימאג'יו.

[עריכה] בתרבות הפופולרית

סצינות מסרטי הקומדיה של אדם סנדלר "ניקי הקטן" ו"מר דידס" צולמו בקתדרלה, וכן חלק מסצינת השיא של "דרדוויל". הקתדרלה מופיע גם בסרט ספיידרמן (2002), אחרי שספיידרמן מציל את אהובתו מרי ג'יין ווטסון מסכנה, הוא מנחית אותה על גג גן שנמצא מול הקתדרלה ואז מתנדנד לו משם על גבי קוריו.