אנדי וורהול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנדי וורהול (Andy Warhol) ‏(6 באוגוסט 1928 - 22 בפברואר 1987), צייר אמריקני.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 The Factory
- 2.1 אידי סדג'וויק
3 יצירותיו
4 ההקשר האוטיסטי
5 לקריאה נוספת
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

אנדי וורהול נולד בעיר פיטסברג, פנסילבניה. הוא היה מחלוצי תנועת הפופ ארט האמריקאית. הוא היה הומוסקסואל גלוי, ואהב ללכת למסיבות ולחיות חיים בורגניים.

וורהול השתייך לתנועת הפופ ארט- פופ פירושו popular - פופולרי. אמנות אשר התייחסה לדברים הפופולרים כעת בחברה. מכיוון שחי באמצע המאה העשרים התעשייתיות בארצות הברית, אמנותו טישטשה גבולות בין מוצרים תעשייתיים לאמנות. הוא צייר בצבעים תעשייתיים, צייר מוצרים שהחברה צרכה, ושכפל את עבודותיו פעמים רבות, כמו ייצור תעשייתי.

בתחילת דרכו השתמש בצבעי שמן ומכחול לציור של פרסומות, אך משראה שהוא איננו מתפרנס מעבודותיו, פנה האמן לשיטת הדפס רשת.

מיצירותיו המפורסמות:

"ארבע מרילין" - פרצופה של מרילין מונרו מצויר ארבע פעמים בצבעים עזים.
"פחיות המרק של קמפבל" - ציור אקריליק של 32 קופסאות שימורים של מרק של החברה קמפבל.
"קתדרלה" - ציור בצבעים תעשייתיים של קתדרלה בעירו.

[עריכה] The Factory

וורהול עבד בסדנתו שבניו יורק, לה קרא "The Factory" (בית החרושת), ובה התאספו סביבו אמנים שונים, זמרים, דוגמנים ושאר דמויות אקסצנטריות וידועות. "בית החרושת" של וורהול סיפק לעולם האומנות יצירות רבות. כמו כן, מקום זה הוליד לא מעט סרטי אומנות.

בין באי ה-factory של וורהול היו גם הזמר לו ריד ולהקתו ה-Velvet Underground.

[עריכה] אידי סדג'וויק

אחת המוזות הגדולות של וורהול בשנות ה-60 הייתה יורשת הנפט אידי סדג'וויק שהייתה בת לאחת המשפחות החשובות והעשירות בארצות הברית. אך לאחר שהתקשורת התאהבה בחיי העושר של אידי זה גרם לקנאה עמוקה מצידו של אנדי שלימים התנכל לחברתו הטובה מה שגרם לה להיכנס לדיכאון עמוק ולבסוף היא נפטרה כתוצאה מגלולות שינה שהיו משמשים אותה לאחר הגמילה מסמים.

וורהול צירף ללהקה את הזמרת-דוגמנית ממוצא גרמני ניקו, והפך את הלהקה המתחילה ללהקת הבית שלו. יחד הם ערכו הופעות צבעוניות תחת השם "The Exploding Plastic Invetion", בהן הקרין את סרטיו על גבי חברי הלהקה שעה שאלתרו על הבמה במשך שעות. וורהול הפיק את אלבומה הראשון והחשוב של הלהקה, ואף עיצב עטיפתו, עליה התנוססה בננה (סמל פאלי מובהק). עטיפה זו הפכה לסמל ולאחת מהדוגמאות הראשונות לעיצוב איכותי של עטיפות אלבומים.

וורהול שרד ניסיון התנקשות, כאשר נורה בשעה שעבד בסדנתו על ידי ואלרי סולאנס הפמיניסטית. הוא נפצע קשה והחלים.

וורהול נפטר בניו יורק אחרי סיבוך של ניתוח שגרתי בכיס המרה, ונקבר בעיר הולדתו פיטסבורג.

[עריכה] יצירותיו

אמן הפופ המפורסם והמוכר ביותר, המגיב לסביבתו האורבנית ולתהליכים הנרקמים בה. כרזות הפרסומת ברחוב, בעיתונות, ובטלוויזיה בוטאו באורח מתוחכם ביצירתו. וורהול העצים את נוכחות דימוייו ביצירתו באמצעות הכפלות ושכפולים.

בקבוקי קוקה קולה, 1962 מצוירים בדייקנות ודורשים מהצופה להתמקד בכל בקבוק - הם אינם אחידים מבחינת תכולתם. הדייקנות, העיצוב הנקי והקר, אפיינו יצירות אלו כפופיות. בקבוקי הקולה ריקים בחלקם, והמיכון המשוכלל מועמד פה באירוניה, כי בפס הייצור יש כנראה גם טעויות של מכונה ולא רק של אדם. העמדת אובייקט מסחרי בנאלי כיצירת אמנות והכפלתו הוא צמצום הפער בין ה מציאות לבין האמנות עד שכבר כלל אינו קיים.

מרילין מונרו, 1964 מושא חלומותיו של כל בורגני, שכפול פניה וההגזמה בטיפול הצבעוני של דמותה הופכים אותה מכוכבת קולנוע בלתי מושגת לפשוטה וקרובה יותר לכל אחד.

'אסון כתום' 1963, 'התרסקות מטוס' 1963, 'מהומה גזעית באדום' 1963 ו'כיסא חשמלי' 1967 הן יצירות המבטאות את זוועות החיים המודרניים. לגביו, הצופה הממוצע מתייחס לזוועות החיים המודרניים כאילו הביט בסרט טלוויזיה, ללא מעורבות אישית. יצירות אלו הופכות להיות אחת ההצהרות הבודדות באמנות הפופ על החיים האמריקניים כפי שהם באמת. הן דורשות מהצופה לא לעבור לסדר היום, אלא להתבונן בהן שוב ושוב. בכך הוא מותח ביקורת על העיתונות - העיתון מנטרל את העימות הישיר עם האסון המצולם. באמצעות השכפול הוא מראה לצופה את הזוועה פעמים רבות ואז אולי יהיה שינוי במציאות – תאונות דרכים, מהומות גזעיות.

[עריכה] ההקשר האוטיסטי

חוקרים רבים מאמינים שאנדי וורהול היה אוטיסט בתפקוד גבוה - ראו קישורים חיצוניים למאמרים מאת ד"ר ג'ודית גולד, פרופסור מייקל פיצג'רלד, ונסה תורפ, איאן סטיוארט ומייק סטנטון.