קרימצ'קים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרימצ'קים (רוסית: Крымчаки, שמם העצמי הוא בני ישראל או שראל באלאלרי, או יהודילר - יהודים, או קירימלר) הם קהילה יהודית סגורה, ששפתה קרימצ'קית, הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10. שמונים אחוז מהקהילה הושמדו על ידי הנאצים ב-1942, וכיום נשארו ממנה פחות מ-2000 איש, מהם כאלף מפוזרים במספר ערי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה.

בברית המועצות נחשבו בני הקהילה כעם נפרד, והיחס אליהם היה שונה מן היחס לרוב היהודים. רבה הגדול של הקהילה הוא חיים חזקיהו מדיני, אשר קבע בוודאות שהם אכן מזרע ישראל ויהודים לכל דבר חרף ניסיונו של אברהם פירקוביץ' לראות בהם אחים לקראים.

[עריכה] שפה

השפה הקרימצ'קית שייכת לקבוצת השפות הטורקיות והיא קרובה לטטרית של קרים. ערב מלחמת העולם השנייה השפה דוברה בפי כ-6000 קרימצ'קים, אך בעקבות השמדת רוב בני הקהילה בשואה ירד מספר הדוברים בצורה דרמטית. כיום נותרו כמה עשרות בודדות של קשישים דוברי השפה, ביניהם דוד רבי, בלשן ומחבר ספר לימוד ומילון של השפה הקרימצ'קית.