קלט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתחום המחשוב והאוטומציה, קלט הוא כלל האמצעים להזנת מחשב, או מכשיר אוטומטי אחר, בנתונים.
כיוון שרבות ממשימות המחשב מתבססות על נתונים שמקורם בעולם שמחוצה לו, הרי תנאי בסיסי לפעולתו התקינה של המחשב היא אספקת נתונים אלה בצורה אמינה וקלה ככל האפשר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקלדת נתונים על ידי קלדנית
בראשית ימי המחשב הקלט העיקרי של המחשב היה טקסטואלי, ולהזנתו למחשב שימשו מכונות ניקוב, שלהן הייתה מקלדת (דומה ביסודה לזו של מכונת כתיבה) והקלדה עליה יצרה סוג של פלט, כרטיסים מנוקבים או סרטים מנוקבים שאותם קרא המחשב באמצעות אמצעי קריאה מתאים. כדי לוודא את נכונות ההקלדה היו נהוגות שיטות אחדות:
- הקלדה חוזרת של אותם נתונים, על הכרטיסים המנוקבים שנוצרו בשלב הראשון, ובדיקת כל מקרה שבו לא נמצאה התאמה.
- מדווח הנתונים יצר גם שורות ביקורת או שדות ביקורת, שאיפשרו זיהוי מיידי של טעות בהקלדה.
בדומה לכרטיסים המנוקבים, נוצר גם קלט על-גבי סרט מנוקב. בסוף שנות השישים פעלו גם מכונות להקלדה על-גבי סרט מגנטי.
באמצע שנות השבעים הוחלף הכרטיס המנוקב בתקליטון (דיסקט), שתהליך הקלדתו היה דומה לזה של הקלדת כרטיסים מנוקבים, אך התוצר היה תקליטון, נוח יותר לאחסון ולטלטול.
מלאכת ההקלדה המתוארת לעיל נעשתה על ידי מי שעיסוקם בכך, בדרך כלל נשים שמקצוען נקרא "נקבנית" ואחר כך "קלדנית", שקיבלו את הנתונים על-גבי טפסים.
[עריכה] קריאה ישירה של מסמכי מקור
לצמצום מלאכת ההקלדה פותח ציוד שאיפשר קריאת נתונים ישירות ממסמכי מקור מסוימים, כגון קורא אופטי, קורא דיו מגנטית וקורא סימנים שסומנו בעיפרון על-גבי טופס מתאים.
להזנה מהירה של מספר קטלוגי של מוצרים (מוצרים שנרכשו בחנות, פריטים במחסן, ספרים בספרייה) נוצר בשנות השבעים הברקוד - קוד לייצוג מספרים ואותיות שניתן לקרוא אותו באמצעות העברתו אל מול עינית קוראת, שחסך את הצורך בהקלדת המספר הקטלוגי של המוצר, ובכך הביא להזנת נתונים מהירה ואמינה יותר.
פס מגנטי הנמצא על כרטיס אשראי מאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכו') באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה.
[עריכה] הזנה על ידי המשתמש
בסוף שנות השמונים החל מעבר הולך וגובר להזנה של נתונים ישירות על ידי המשתמשים, באמצעות מסוף המחובר למחשב מרוחק או באמצעות מחשב אישי. צורה זו של הזנת נתונים צימצמה מאוד את הצורך בקלדניות, אם כי יש מהן שעוסקות בכך עד היום (2005).
התרחבות השימוש בממשק משתמש גרפי הביאה לאמצעי קלט חדש העכבר, שמשמש לבחירה מתוך אפשרויות המוצגות על-גבי המסך.
אמצעי קלט נוסף הוא מסך מגע, שמאפשר בחירה מתוך אפשרויות שמוצגות על-גביו באמצעות נגיעה באצבע באפשרות הרצויה. בחירה כזו דומה ביסודה לבחירה באמצעות עכבר, אך היא נוחה יותר. מסכי מגע אינם נפוצים, והם מקובלים בעיקר בעמדות שירות העומדות לשימוש הציבור.
[עריכה] קלט מולטימדיה
המעבר למערכות מולטימדיה הביא לשלל אמצעי קלט מתאימים:
- קול, באמצעות מיקרופון
- תמונה סטטית, באמצעות סורק ומצלמה דיגיטלית
- תמונת וידאו, באמצעות מצלמת וידאו המחוברת למחשב באמצעות כרטיס הרחבה מתאים ומצלמת רשת (Web Camera).
בנוסף לכל אמצעי הקלט שתוארו לעיל, המשמשים אך ורק לקלט (או בעיקר לקלט), קיימים אמצעים לאחסון מידע, המשמשים לרישום פלט ההופך אחר כך לקלט. אמצעים אלה הם סרט מגנטי, קלטת, דיסק קשיח, תקליטור וכדומה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קלט |
