תקליטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באמצעי אחסון במחשב. אם התכוונתם לתקליט מוזיקה קטן (סינגל), ראו סינגל.

תקליטון הוא אמצעי לאחסון מידע, גיבוי קבצים, על מדיה מגנטית. התקליטון ידוע יותר בשמו האנגלי, דיסקט (diskette), אשר זכה לתפוצה רבה יותר מאשר המקבילה העברית. המושג הרשמי באנגלית הוא Floppy disk.

תוכן עניינים 1 דגמי תקליטונים 2 מבנה התקליטון 3 כונן תקליטונים 4 שימושים 5 חסרונות 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] דגמי תקליטונים

קוטרו של התקליטון הנפוץ ביותר הוא ½3 אינץ', וניתן לאחסן עליו נתונים בנפח של 720 קילובייט בדגמים הישנים (Double Density), או כפול מזה, 1.44 מגהבייט, בדגמים החדשים (High Density). בעבר היו נפוצים תקליטונים בקוטר ¼5 אינץ' (בקיבולת 360KB ו-1.2MB) ואף בקוטר 8 אינץ', אך אלו הכילו פחות מידע מאשר אחיהם החדשים מכיוון שהשתמשו בטכנולוגיות מיושנות.

[עריכה] מבנה התקליטון

התקליטון בנוי מדסקה עגולה, העשויה מחומר פלסטי שמצופה בשכבה דקה של אבקת תחמוצת ברזל. לצורך הגנה מלכלוך או פגיעה פיזית, דסקה זו סגורה באריזה פלסטית חיצונית. בתקליטון בקוטר ½3 אינץ' ישנם שני חורים המתאימים לטבעות שבקלסר סטנדרטי, ומאפשרים השחלה של התקליטון על טבעות הקלסר. הדסקה מסתובבת, בקצב קבוע, ותוך כדי כך מאפשרת מגנוט או קריאה של מידע (בדומה למגנוט על סרט מגנטי). מגנוט המידע נעשה משני צידי הדסקה, במסלולים מעגליים שמיקומם (מרחקם מקצה הדסקה) קבוע.

[עריכה] כונן תקליטונים

ערך מורחב – כונן תקליטונים

רכיב החומרה במחשב המשמש לקריאת התקליטונים ולכתיבה עליהם הוא כונן התקליטונים (מסומן רבות כ-FDD, באנגלית: Floppy Disk Drive). הכונן היה רכיב סטנדרטי שהיה קיים בכל המחשבים האישיים וברוב המחשבים הניידים שיוצרו עד תחילת שנות ה־2000. עבור מחשבים ניידים שלא כללו כונן תקליטונים מובנה היו כוננים חיצוניים, אותם ניתן היה לשאת בנפרד ולחבר למחשב בשעת הצורך.

[עריכה] שימושים

התקליטונים היו נפוצים מאוד בשנות השמונים והתשעים ונעשה בהם שימוש ביתי בפלטפורמות מחשב אישי כמו Apple II, מקינטוש, Commodore 64 ,Amiga ו-IBM PC. השימוש העיקרי של התקליטונים היה הפצת תוכנות ומשחקים, העברת מידע בין מחשבים ויצירת גיבויים קטנים. לפני הופעת הכונן הקשיח שימשו התקליטונים גם לאחסון מערכות הפעלה ויישומים אחרים.

[עריכה] חסרונות

לקראת סוף שנות התשעים פחת השימוש בתקליטונים, בעיקר בשל הופעת התקנים חדשים (דיסק און קי, כונני ZIP) שפתרו את רוב הבעיות הקיימות בתקליטונים. לתקליטונים שלושה חסרונות עיקריים:

אמינות 

לתקליטונים אורך חיים קצר. פגיעות פיזיות קלות עלולות להפוך תקליטון לבלתי-קריא, ולגרום לאובדן הנתונים. גם שדות מגנטיים, וכן תנאי טמפרטורה ולחות מסוימים עלולים לפגוע בקלות בתקליטון.

נפח אחסון 

עם התפתחות המחשבים חל גידול מהיר בנפח הקבצים ובכמויות המידע המעובד במחשב, ובסוף שנות התשעים הנפח בן 1.44 המגהבייט הפך כמעט בלתי-שימושי.

מהירות קריאה/כתיבה 

קריאה וכתיבת הנתונים איטיות מאוד. לדוגמה, מעבר על כל המידע בתקליטון בנפח 1.44 מגהבייט עורך כדקה.

עם זאת, התקליטונים עדיין נמצאים בשימוש במחשבים ישנים שאינם מצוידים בטכנולוגיית USB, כך שתקליטונים עדיין משמשים להעברת קבצים קטנים בין מחשבים כאלו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תקליטון