קואלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קואלה

מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	קנגוראים
משפחה:	קואלים
סוג:	קואלה
מין:	קואלה
שם מדעי
Phascolarctos cinereus

קואלה אוכלת עלי אקליפטוס

קואלה (שם מדעי: Phascolarctos cinereus; בשפת האבוריג'ינים באוסטרליה: "חיה ללא מים") מין יונק כיס יחיד בסוגו ממשפחת הקנגוראים.

בטבע, נפוצה הקואלה ביבשת אוסטרליה בלבד, בעיקר במזרחה; הוא חי באזורי יערות האקליפטוס, שעליו הם מזונו היחידי. הקואלות מבלים את מרבית זמנן, כ-18 שעות ביממה, בשינה. בשאר הזמן הם תרים אחר מזון.
לקואלה פרווה פלומתית ורכה. רוב הגוף מכוסה בפרווה אפורה-חומה, אך אזור הבטן, אזור הפה והאוזניים לבנים. האף גדול יחסית ושחור, וצורתו כעין אליפסה. אורכו של פרט בוגר כ-70 סנטימטרים, ומשקלו נע בין 14 קילוגרמים לזכר דרומי ל-5 קילוגרם לנקבה צפונית. לקואלה אין זנב. קיימות קואלות לבנות^[1], אך הן נדירות ביותר. הן אינן לבקניות, כפי שעשויים לחשוב. בשל פרוותן הלבנה רגישות הן לקרני השמש ובעלות סבירות גבוהה יותר לחלות בסרטן.

הקואלה נעזר בטפריו החדים ושרירי רגליו וידיו המפותחים כדי להאחז בעץ האקליפטוס החלקלק ולטפס על גזעו מבלי ליפול ארצה. האחיזה החזקה מאפשרת לקואלה אף לישון על העץ מבלי חשש שיפול. הקואלה מעדיפה עלים צעירים של מספר מיני אקליפטוס מסוימים, ועל כן היא נודדת בעונות השנה השונות בחיפוש אחר מזון. הקואלה אינה צורכת נוזלים על ידי שתייה, וכל המים להם היא זקוקה מסופקים לה על ידי אכילת עלי האקליפטוס, שבהם כ-50 אחוזים מים.

בהתחשב בכך שגם בלא הפרעה הקואלה בררני מאוד וניזון רק ממזון מצומצם מסוג אחד, ובעקבות ביעור יערות לצרכי תעשייה, הצטמצמו עד מאוד תחום התפוצה של הקואלה באוסטרליה, ונעשים מאמצים לשימור האקליפטוסים, בהם תלויים הקואלות באופן מוחלט; עליהם הם חיים ומעליהם הם ניזונים.
בראשית המאה ה-20 חלה ירידה משמעותית במספר הקואלות בשל מחלות וציד. משנת 1936 אסור לצוד באוסטרליה את הקואלה על פי חוק, ואף הוקצו לה שמורות המגינות עליה מפני האדם.

נקבת הקואלה ממליטה אחת לשנתיים גור יחיד, ונושאת אותו בכיסה, כיתר חיות הכיס, במשך שישה חודשים. עם תום תקופה זו, מטפס הגור על גבה של אמו ונשאר צמוד לגבה עד לגיל שנה לערך.
לקואלות, כמו לבני-אדם יש חמש אצבעות, אלא שלקואלה יש שני אגודלים ושלוש אצבעות ובעזרתם היא תופסת את ענף העץ משני צדדיו.

בישראל, מוחזקים 3 פרטים של קואלה בגן גורו אשר לרגלי הר הגלבוע. שתי נקבות - סנדי ומנדי אותן קיבל הגן אחרי מאמצים מרובים בשנת 2000, וזכר אחד - דיגירידו.

על אף שהקואלה אינה שייכת למשפחת הדוביים, נפוץ בקרב הציבור הכינוי "דב קואלה" אשר מוצמד לחיה. זאת בשל קרבתה החיצונית לדובים; ככל הנראה, המתיישבים האירופאים הראשונים באוסטרליה חשבו את הקואלה לסוג של דב. אף שמה המדעי מכיל את המילה arktos שמשמעה ביוונית הוא דב.

בשל מראהן החמוד והתינוקי; האף והעיניים הגדולות, הפרווה הרכה וציציות השיער באוזניים, מופיעות לעתים קרובות הקואלות בתרבות הפופולרית, בפרט בסדרות מצוירות, כדמויות נחמדות ומלבבות.