צ'ארלי בממלכת השוקולד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: הערך ארוך ומסורבל. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

צ'ארלי בממלכת השוקולד
כרזת הסרט
שם הסרט במקור:	Charlie and the Chocolate Factory
בימוי:	טים ברטון
הפקה:	בראד גריי ריצ'רד ד. זאנוק
תסריט:	ספר: רואלד דאל תסריט: ג'ון אוגוסט
עריכה:	כריס לבנזון
שחקנים ראשיים:	ג'וני דפ פרדי היימור דייוויד קלי
מוזיקה:	דני אלפמן
צילום:	פיליפ רוזלוט
חברת הפצה:	האחים וורנר
תאריך יציאה לאקרנים:	15 ביולי 2005
משך הקרנה:	115 דקות
שפת הסרט:	אנגלית
תקציב:	$150,000,000
פרסים:	מועמד לפרס אוסקר על עיצוב תלבושות
דף הסרט ב-IMDb

צ'ארלי בממלכת השוקולד הוא סרט שמבוסס על ספר הילדים צ'ארלי בממלכת השוקולד מאת רואלד דאל שיצא בשנת 1964, ובחלקו מבוסס על-פי ספר ההמשך צ'ארלי ומעופפלית הזכוכית. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר. הסרט בוים על ידי טים ברטון ומככבים בו ג'וני דפ בתפקיד ווילי וונקה ופרדי היימור בתפקיד צ'ארלי באקט.

הסרט הזה אינו העיבוד הראשון לסרט מהספר. "צ'ארלי בממלכת השוקולד" הסרט הראשון יצא בשנת 1971, בבימויו של מל סטיוארט ובכיכובם של ג'ין ווילדר בתור ווילי וונקה ובפיטר אוסטרום בתור צ'ארלי.

תוכן עניינים 1 עלילה 2 הפקה 3 הדמויות 4 הצלחה קולנועית 5 מוזיקה 6 ביקורות על הסרט 7 טריוויה 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

עלילת הסרט מתחילה במפעל שוקולד, שם מאות חפיסות שוקולד מיוצרות בקצב בלתי רגיל. חמש חפיסות שוקולד מונחות על מסועים שונים, כשנגלית ידו לבושת הכפפה של ווילי וונקה, היד מניחה כרטיסי זהב בחמש חפיסות השוקולד. הן נשלחות לדרכן, כשהן עטופות ומעורבבות בין חטיפי שוקולד אחרים ונשלחות לרחבי העולם.

אז רואים את אביו של צ'ארלי באקט נכנס אל תוך בקתה רעועה וקטנה, ביתם של משפחת באקט, בית קטן בעיר הגדולה. צ'ארלי באקט, אימו וארבעת הסבים והסבתות לבית באקט מברכים אותו לשלום. צ'ארלי מראה לאביו את הדגם הקטן שסיים לבנות באותו היום, אביו של צ'ארלי מביא לצ'ארלי את החלק החסר. דגם בצורת המפעל של ווילי וונקה. סבא ג'ו מספר לצ'ארלי שהוא עבד במפעל בעבר, אך מר וונקה סגר את המפעל ופיטר את כל העובדים בגלל מרגלים בין העובדים שניסו לגנוב את המתכונים הסודיים שלו. צ'ארלי חלם בלילה על השוקולד שיוצא מן המפעלים. צ'ארלי אהב שוקולד, אך משפחתו לא יכלה להרשות לעצמה לקנות לצ'ארלי שוקולד,רק פעם אחת בשנה, ביום הולדתו. הכנסתם הכספית היחידה של משפחת באקט הייתה מעבודתו של אביו של צ'ארלי (השחקן נוח טיילור), שמבריג מכסים למשחות שיניים.

העניינים מתחילים להשתפר כשווילי וונקה מכריז שהוא הניח חמישה כרטיסי זהב בחמש חפיסות שוקולד וונקה. מוצאי הכרטיסים האלו יזכו בסיור מלא במפעל, מלווים בהורה אחד, ובהספקה נצחית של שוקולד. בנוסף לכל זה, אחד מחמשת מוצאי הכרטיסים יקבל פרס מיוחד בסוף הסיור. אחד אחד, כתבים ברשתות טלוויזיה ברחבי העולם מגלים מי הילדים שמצאו את ארבעת הכרטיסים הראשונים, כולם מאופיינים כילדים חסרי מוסר אנוכיים מפונקים ובאים ממשפחות עשירות. בינתיים, הגידול במכירות השוקולד גורם לעלייה בחורי השיניים, מה שמגדיל את מכירת משחות השיניים. עם הרווחים הרבים, מפעל משחות השיניים החליט להפוך למודרני יותר, וקונה מכונה חדישה שתופסת את מקומו של מר. באקט במפעל, שנאלץ לעזוב את מקום עבודתו .

יום ההולדת של צ'ארלי קרב ובא, והוא פותח את חפיסת השוקולד שקיבל, אך הוא מתאכזב כשבחפיסה לא מתגלה כרטיס זהב. לאחר מכן, סבא ג'ו נותן לצ'ארלי קצת כסף כדי שיקנה לעצמו עוד חפיסת שוקולד אחת, אך גם בזו לא נמצא כרטיס הזהב.

ביום למחרת, צ'ארלי שומע שכרטיס הזהב החמישי נמצא ברוסיה. באותו יום הוא מוצא שטר של 10 ליש"ט בשלג ורץ לקנות חפיסת שוקולד נוספת. בזמן שצ'ארלי נמצא בחנות הוא שומע שכרטיס הזהב שנמצא ברוסיה היה מזויף ושהכרטיס האמיתי טרם נמצא. למרבה המזל, כרטיס הזהב האחרון מתגלה בחפיסת השוקולד של צ'ארלי. צ'ארלי רוצה בתחילה למכור את הכרטיס כדי שיהיה כסף למשפחתו, אך סבא ג'ורג' משכנע אותו לצאת לסיור בטענה שכסף מדפיסים כל יום, ויש הרבה בעולם, אבל כרטיסי זהב כאלו, יש רק חמישה בכל העולם.

למחרת בבוקר, צ'ארלי וסבא ג'ו ושאר הילדים עם אחד מהוריהם מגיעים לסיור, מלווים על ידי איש הממתקים המוזר – ווילי וונקה. בזמן הסיור, בזה אחר זה ארבעת הילדים מוצאי הכרטיסים הראשונים מפותים על ידי משהו שקשור לאישיותם הפגומה, שגורם להם להיקלע לתאונות משונות שמסבכות אותם במצבים לא נעימים ומדאיגות את מלוויהם המודאגים מהסיור, אך בכל המקרים נדמה שמר וונקה אדיש למתרחש, מה שמעיד על אפשרות שהוא תכנן את "התאונות".

הזללן, אוגוסטוס שלוק שותה מנהר השוקולד, בניגוד לאזהרותיו של מר וונקה, נופל פנימה, ונשאב אל תוך צינור ענקי שמעביר את השוקולד מן הנהר אל חדר הפאדג'.

לועסת המסטיקים התחרותית, וויולט ביורגרדי לועסת מסטיק ניסיוני בטעם פשטידת אוכמניות, אך הפגמים של המסטיק הופכים אותה לאוכמנית ענקית. היא נלקחת לחדר הסחיטות כדי לסחוט ממנה את כל המיץ.

וורוקה סאלט המפונקת מנסה לגנוב סנאי בחדר האגוזים, הסנאים תופסים אותה, בודקים, קובעים שהיא "אגוז מקולקל" וזורקים אותה אל תוך פיר האשפה.

מייק טיוי, ילד עם אובססיה לטלוויזיה אלימה ולומשחקי וידאו, משגר את עצמו בטלפורט בעזרת גלי הטלוויזיה של מר וונקה, אשר מכווצים אותו לגודל מיניאטורי, הוא נלקח אל חדר הטופי כדי להימתח בחזרה אל גודלו הנורמלי.

כל תאונה מלווה בשיר עם מוסר השכל אותו שרים עובדיו הקטנטנים והחרוצים של מר וונקה מלומפלנד (ארץ הלומפה), אנשי האומפה-לומפה. לקראת סופו של היום, כל אחד מן הילדים עוזב את המפעל, כשהם במצב אליו הכניסה אותם התנהגותם:אוגוסטוס גלופ מכוסה בשוקולד, וויולט ביורגרדי כחולה מכף רגל ועד ראש וגמישה מאוד, וורוקה סאלט ואביה מכוסים באשפה, ומייק טיוי מתנשא לגובה שלושה מטרים לפחות וגופו דק כנייר.

בזמן הסיור ווילי וונקה חווה פלאשבקים על ילדותו. הפלאשבקים מגלים עוד על הרקע של ווילי ועל יחסיו המתוחים עם אביו, רופא השיניים, ד"ר וילבור וונקה (השחקן כריסטופר לי). אביו של וונקה אסר עליו בילדותו לאכול שוקולדים וממתקים אחרים בגלל חשש אפשרי לנזק בשיניו. כשהילד ווילי הצליח לטעום לראשונה חתיכת שוקולד בלי ידיעת אביו, הוא נהיה אובססיבי בכל מה שנוגע לשוקולד, והוא חלם שיום אחד הוא יהיה שוקולטייר. למרות הפצרותיו של אביו, וונקה ברח מן הבית כדי להגשים את חלומו.

לאחר עזיבתו של מייק טיוי, וונקה שם לב שצ'ארלי הוא הילד האחרון שנשאר. וחושף את רצונו להעביר את מפעל השוקולד שלו לצ'ארלי, כיוון שהוא הילד היחיד בקבוצה שלא "התקלקל". המכשול היחיד היה שצ'ארלי חייב לנטוש את משפחתו בשביל לקבל את המפעל, כי לפי דעותיו של מר וונקה, בני משפחה רק אומרים לך מה לעשות, ובעל מפעל שוקולד צריך חופש יצירתי חסר גבולות. בני משפחתו של צ'ארלי הם הדבר החשוב ביותר בחייו, אפילו חשוב יותר משוקולד, ועל כן צ'ארלי מסרב ומדהים את וונקה.

הימים חולפים, ומצבה של משפחת באקט מעולם לא היה טוב יותר:אביו של צ'ארלי קיבל משרה חדשה כמתקן המכונה שעושה את עבודתו הישנה. מאוחר יותר, וונקה פוגש את צ'ארלי כשצ'ארלי מצחצח את נעליו, ובניסיון להבין את אהבתו של צ'ארלי למשפחתו, צ'ארלי מתבקש להצטרף אל וונקה כשהוא הולך להתעמת עם אביו. ווילי וונקה משלים עם אביו.

הצמד ווילי וונקה וצ'ארלי מתחילים לעבוד יחד בתור יוצרי ממתקים, ושמשפחתו של צ'ארלי עוברת לגור בחדר השוקולד שבמפעל. לבסוף, צ'ארלי זכה במפעל שוקולד משל עצמו, אך מר וונקה זכה במשהו יותר טוב:משפחה. החיים מעולם לא היו מתוקים יותר.

[עריכה] הפקה

לדבריהם של המעורבים בהכנת הסרט, החזון העיקרי מאחורי הסרט היה שהוא יהיה יותר מודרני ויותר דומה לספר המקורי של רואלד דאל משנת 1964, ולא עיבוד של הגרסה של הסרט המוזיקלי המקורי משנת 1971.

הסרט הוא נושא לוויכוח מתמשך על איזו גרסה של הסרט היא "אמינה יותר" ודומה יותר לספר המקורי, כי בשניהם ניתן למצוא הבדלים בעלילת המפתח, בתפאורה ובדמויות.

צוות ההפקה, שהם בראד גריי וריצ'רד ד. זאנוק היו נחושים בבחירת הבמאי – טים ברטון, כי הוא הבחירה האידאלית לסרט. מרטין סקורסזה ופרנק אוז היו שניהם בנקודה זו או אחרת מועמדים לתפקיד הבמאי. אחרי הסכמה לביים את הסרט, ברטון שכר את התסריטאי של הסרט סיפורי דגים, ג'ון אוגוסט, הוא קרא את הספר כילד, אך מעולם לא ראה את הסרט משנת 1971. ברטון המליץ שהוא יסיים את הטיוטה הראשונה של התסריט לסרט לפני שהוא צופה בו.

פליסיטי דאל בחרה אילו שחקנים יילקחו בחשבון כמועמדים לתפקיד, היא בחרה את העשרה האחרונים, ולבסוף את השלושה האחרונים. עם השיקולים, היא בחרה את השחקנים לפי הדרך שבה הרגישה שתפסו את הקסם של ספרו של רואלד דאל במשחקם; ואת השלושה האחרונים היא בחרה לפי ההרגשה שהם התחברו להומור שבספר, וגם את הקסם וההומור של ספייק מיליגאן (שאותו רצה רואלד דאל שישחק את ווילי וונקה בסרט המוזיקלי ב-1971). היא קיבלה את הזכות לבחור מי האחד מבין השלושה שיקבל את התפקיד, אך היא הרגישה שאחרי הכל,זהו תפקידו של הבמאי לעשות את ההחלטה הסופית.כשהצטרף ברטון לפרויקט הוא בחר מיד בחברו ג'וני דפ, אשר כיכב בסרטיו של ברטון בעבר, כמו: המספריים של אדוארד, אד ווד, סליפי הולו, ולאחר מכן מדבב ראשי בסרט חתונת הרפאים, ברטון בחר בדפ להיכנס לנעליו של ווילי וונקה. דפ הסכים, ואף שיכנע את ברטון לשכור את פרדי היימור הצעיר, שכיכב לצד דפ בסרט למצוא את ארץ לעולם לא, לתפקיד צ'ארלי באקט, ואת ג'ורדן פריי לתפקיד של מייק טיוי. טים ברטון ציין בכמה ראיונות שאם הוא לא היה בוחר בדפ לתפקיד ווילי וונקה, התפקיד היה כנראה הולך לג'ים קארי או לאדם סנדלר. הסרט כולו צולם באולפני פיינווד, קרוב ללונדון, אותם אולפנים בהם צולמו רוב סרטי ג'יימס בונד. הצילומים החלו ב15 ביוני 2004.ברטון העדיף להימנע משימוש בגרפיקה ממוחשבת, במקום נבנו תפאורות בגודל מקורי, שנוצר על ידי מעצב ההפקה, אלכס מק'דאול.

[עריכה] הדמויות

• צ'ארלי באקט (פרדי היימור) הוא ילד עני שחי עם הוריו ועם שני הסבים ושתי הסבתות שלו בבקתה רעועה וקטנה בעיר הגדולה. צ'ארלי אוהב שוקולד, במיוחד את השוקולד של ווילי וונקה, אך משפחתו אינה יכולה להרשות לעצמה לקנות שוקולד אלא חפיסה אחת בשנה, ביום הולדתו של צ'ארלי. הוא איננו מתלונן על הקשיים בחייו, והוא ילד עם לב טוב. הוא מוצא שטר ברחוב ורוכש חפיסת שוקולד שבתוכה נמצא כרטיס הזהב האחרון. למרות זאת, הוא רוצה למכור את הכרטיס כדי שלמשפחתו יהיה יותר כסף, ומתגלה טבעו האמיתי של צ'ארלי – חוסר אנוכיות. הוריו משכנעים אותו ללכת, ולאחר מכן נעשה ליורש של מפעל השוקולד.

• ווילי וונקה (ג'וני דפ), יצרן השוקולד הטוב, הקסום והמדהים ביותר בעולם. סגר את מפעלו, פיטר את כל עובדיו והחליף אותם בילידים מלומפלנד (ארץ הלומפה) משום שהוא פוחד מחוסר נאמנות בעובדיו באשמת ריגול תעשייתי לחברות מתחרות.פעם אחת הוא בנה בהודו ארמון שעשוי כולו משוקולד אך בצורה טראגית נמס תוך ימים אחדים. הוא שלח חמישה כרטיסי זהב והרשה לחמישה ילדים להתארח במפעל שלו כדי למצוא יורש. הוא מקסים ואינטליגנטי (כשהוא רוצה להיות), אך עקב ילדותו הקשה ועקב היותו בודד במפעל מאז שהוא נסגר הוא בעל תכונות חברתיות מוזרות ביותר לרוב האנשים "מהעולם שבחוץ". למרבה האירוניה, אביו הוא רופא שיניים.

• מייק טיוי (ג'ורדן פריי), ילד עם אובססיה לטלוויזיה ומשחקי וידאו, דורש להיות האדם הראשון שיישלח בטלפרוט דרך גליי טלוויזיה, מה שגורם לו להתכווץ לגודל מיניאטורי, ונמתח יותר מדי במתקן מותח הטופי. מצא את כרטיס הזהב על ידי פריצה למחשב המרכזי של מפעל וונקה, וכך קנה רק חפיסת שוקולד אחת (אבא שלו אומר בראיון שהוא ילד מאוד חכם, ושהוא לומד בתיכון). הוא לא אוהב שוקולד. יש לו עצבים חמים מזה שהוא משחק בכל כך הרבה משחקי מחשב, הוא מרגיש שהוא העליון, שהוא מעל כולם, חוץ מהוריו.

• וויולט ביורגרדי (אנהסופיה רוב) היא ילדה שלועסת מסטיק באופן קבוע, היא מאוד תחרותית,בגלל אמה סקרלט, שגם היא תחרותית מאוד. חוץ מלעיסת מסטיקים, היא גם עוסקת באמנויות לחימה, והיא נראית לפני סצנת הראיון לצוות כתבי הטלוויזיה של אטלנטה שהיא לובשת חליפת אימונים ושיש לה חגורה כחולה. היא לועסת בשחצנות רבה חתיכת מסטיק מהמפעל של ווילי וונקה. המסטיק הופך אותה לאוכמנית ענקית, והיא נשלחת לחדר הסחיטה כדי שיסחטו את המיץ ממנה. היא לוקחת חלק בתחרות משום שאמה רוצה שהיא תנצח בכל. שלא כמו שאר הילדים, היא מרוצה מעצמה כשהיא עוזבת את המפעל, למרות אכזבת אמה שיש לה ילדה כחולה, מפני שהיא עכשיו גמישה מתמיד ובוודאי תזכה בכל הפרסים בהתעמלות.

• וורוקה סאלט (ג'וליה ווינטר), ילדה מפונקת מבריטניה, מתעקשת שאביה חייב להשיג לה את הכרטיס המוזהב, אביה העשיר הופך את מפעל הפיצוחים שלו למקום שבו העובדות שלו פותחות חפיסות שוקולד כדי למצוא את הכרטיס, והכרטיס נמצא. במהלך הביקור במפעל מנסה לגנוב סנאי מאולף, לאחר שווילי וונקה מסרב למכור לאביה סנאי אחד בשבילה. כשהיא מנסה לקחת סנאי היא נתפסת על ידי הסנאים והם קובעים שהיא "אגוז מקולקל" וזורקים אותה לפיר האשפה. לקראת סוף הסרט, בפעם הראשונה דוחה אביה בקשה שלה, כשהיא מבקשת מעלית שקופה מעופפת.

• אוגוסטוס שלוק (פיליפ ויגראץ), ילד גרמני זללן, נופל אל תוך נהר השוקולד בחדר השוקולד, הוא נשאב על ידי צינור, נתקע בו, אך הלחץ דוחף אותו במעלה הצינור, הישר לחדר הפאדג'. הוא מצא את כרטיס הזהב במקרה (ובטעות לעס חלק מהפינה של הכרטיס). הוא אוכל כל כך הרבה ממתקים עד שזה היה בלתי אפשרי שהוא לא ימצא את הכרטיס.

• אנשי האומפה-לומפה (דיפ רוי) הם העובדים הקטנטנים במפעל של ווילי וונקה, הם הגיעו מלומפלנד (ארץ הלומפה, ארץ לא נודעת. אנשי האומפה-לומפה ניזונו בארצם ממחית מרבה רגליים ענקי, ולא היו יכולים לעבוד קשה מדי בשביל לשמור על קיום הזן שלהם. החיים בלומפלנד היו נוראיים לפני שהגיע ווילי וונקה.

• הנסיך פונדיצ'רי (ניטין גנטרה), נסיך הודי, לבקשתו בנה וונקה ארמון שעשוי כולו משוקולד. וונקה אמר לו שעליו להתחיל לאכול את ארמונו אך הנסיך פונדיצ'רי החליט לגור בו. כמה ימים לאחר מכן השמש התחילה להמס את הארמון וטיפות שוקולד החלו לטפטף מהתקרה אל ראשו של הנסיך. הארמון מתמוטט, אך הוא ונסיכתו מצליחים להימלט כשהם מכוסים בשוקולד. הוא שולח לוונקה מכתב בהול, בו הוא מבקש ארמון חדש, אך וונקה היה עסוק בבעיה אחרת:במפעל השוקולד שלו מסתובבים מרגלים בין העובדים שגונבים את המתכונים הסודיים שלו ומוכרים אותם ליצרני שוקולד אחרים .

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

[עריכה] הצלחה קולנועית

הסרט יצא בארצות הברית ובקנדה ב15 ביולי 2005. בסוף השבוע הראשון להקרנתו הסרט גרף 55.4 מיליון דולר בקופות בצפון אמריקה, וקיבל תגובות חיוביות. עד לספטמבר 2005, הסרט גרף 400 מיליון דולר בקופות הכרטיסים ברחבי העולם. הסרט יצא בDVD ב8 בנובמבר 2005. חלק מהמבקרים התלוננו שהתנהגותו של דפ כווילי וונקה דומה להתנהגותו של מייקל ג'קסון, והסיפור על ילדותו הקשה לא תואם את הסיפור המקורי של דאל. אך ראוי לציין שמשפחתו של דאל הביעה את תמיכתה לסרט ואישרה גם את סיפור הרקע על ילדותו של ווילי.

[עריכה] מוזיקה

המוזיקה המקורית של הסרט נכתבה ובוצעה על ידי דני אלפמן. הבמאי טים ברטון ודני אלפמן שיתפו פעולה בעבר בסרטים,כגון: ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן, ביטלג'וס, באטמן (1989), באטמן חוזר, המספריים של אדוארד, סליפי הולו, הפלישה ממאדים, סיפורי דגים, הסיוט שלפני חג המולד וחתונת הרפאים. מילות שיר האומפה לומפה נלקחו כמו שהן מן הספר המקורי, ולכן שמו של רואלד דאל מוזכר בסוף הסרט. אלפמן הוא ששר את כל השירים. המנגינה של הכותרות הראשיות נשמעת כל כך מרשימה מפני שנעשה שימוש בעיבוד סינתיסייזר.

[עריכה] ביקורות על הסרט

• ג'ין ווילדר, ששיחק את ווילי וונקה בסרט המקורי משנת 1971, התנגד בתחילה לגרסה החדשה, באומרו: "זה הכול בשביל הכסף. זה בסך הכול כמה אנשים שיושבים וחושבים 'איך אנחנו יכולים לעשות יותר כסף?' איזו עוד סיבה יש לחדש את ווילי וונקה?"[1] ג'וני דפ בתגובה: "אנחנו לא עשינו מחדש את ווילי וונקה, אנחנו חידשנו את צ'ארלי בממלכת השוקולד. אשר מבוסס על אותו ספר שהם ביססו את הסרט שלהם עליו. לצאת בהצהרה שהם רוצים לעשות את הסרט רק בשביל הכסף זו הצהרה מאוד מוזרה כשהיא באה מאדם שנמצא בעסקי הקולנוע זמן רב כמוהו... כל סרט נוצר משום שמישהו במקום כלשהו רצה החזר על הכסף שהוציא."אך לבסוף, מאז יציאת הסרט לאקרנים, ווילדר תמך בדפ: "אם אני הייתי המלהק של הסרט, הייתי לוקח את ג'וני דפ לתפקיד של ווילי וונקה כיוון שאני חושב שהוא נהדר. מסתורי – תמיד – וקסום."[2].
• מספר מבקרי סרטים, כולל מבקר אחד מהניו יורק טיימס, ביקרו את ברטון על סיפור הרקע הפרוידיאני של וונקה, בתור דבר מיותר ושלא דומה לסיפור המקורי של דאל.
• בנוסף, הרבה ביקרו את טים ברטון וג'ון אוגוסט על כך שעשו את דמותו של ווילי וונקה בסרט רחוקה מאוד מהדמות המקורית – שלמשל, לא שנאה להיות בחברת ילדים (ראה למטה) ולא הייתה מאותגרת חברתית. מקרה כזה ניתן לראות בסצנה שבה וונקה מקבל את האורחים.
  • בספר, וונקה מאוד חברותי, ומתרגש בצורה בלתי רגילה, כמעט בצורה היפראקטיבית.
  • בסרט של ברטון, וונקה כמעט ולא יכול לברך אותם בלי להסתכל בכרטיסיות שהכין מראש. מנגד ברטון משיב: "חיים במפעל עם אנשי אומפה-לומפה יגרמו לכל אדם להפוך להיות קצת מוזר".
• מספר מבקרים העירו על הופעתו הדומה להפליא של דפ בסרט לזמר הפופ מייקל ג'קסון. בדומה לג'קסון, לדפ בתפקיד וונקה היה צבע עור חיוור, טון דיבור רך, בעל אישיות ילדותית למדי, וילדות מתוסבכת. דפ הכחיש כל דמיון לג'קסון. ברטון הגיב: "אז ככה: מייקל ג'קסון אוהב ילדים, ווילי וונקה לא סובל אותם. בשבילי זה הבדל גדול מאוד באישיות".
• היו כמה ביקורות על גזענות, קולוניאליזם, עבדות, וקבוצות סטריאוטיפים בדומה לאלה שנתקבלו כשיצא הספר המקורי בשנת 1964, באשר אנשי האומפה-לומפה תוארו כפיגמים בעלי עור כהה שהובאו מהג'ונגל האפריקאי.[3] [4] [5].

[עריכה] טריוויה

• השחקן ג'ים קארי היה אמור לגלם את תפקידו של ווילי וונקה, אך בעת תחילת הצילומים היה קארי באמצע עבודה על הסרט דיק וג'יין עושים את זה, וכך הפסיד את התפקיד.
• ריצ'רד אטנבורו, קירק דאגלס, אלברט פיני, אנתוני הופקינס, ברט לנקסטר, ארמין מילר-שטאל, פול ניומן, גרגורי פק, פיטר יוסטינוב, מקס וון שידו, ודייוויד וורנר היו כולם מועמדים לתפקיד של סבא ג'ו. פליסיטי דאל רצתה את כריסטופר לויד לתפקיד הזה מכיוון שהיא הרגישה שבסרט בחזרה לעתיד הוא שיחק נפלא דמות סבא לדמות של מייקל ג'יי פוקס, אך היא הרגישה כשהבמאי צריך לבחור את מי ללהק לסרט. כשדייוויד קלי לוהק לבסוף לסרט היא אישרה בלבביות כי חשבה שהוא מה שדמיין רואלד דאל כשהוא כתב את התיאור של סבא ג'ו לספר.
• דיפ רוי שיחק כל איש אומפה-לומפה בעצמו:כל אחד ממאות אנשי האומפה-לומפה הוא הופעה נפרדת של רוי, אשר לאחר מכן חוברו בצורה דיגיטלית. אך בחלק מהקטעים (לדוגמה בחלק של השיט בסירה) נעשה שימוש באנימציה ממוחשבת ובעשרות דגמים מוקטנים של רוי וכך אפשר היה לצלם אותם יחד עם השחקנים האמיתיים.
• השחקן סאם ניל בא בחשבון כמי שאולי יגלם את אדון סאלט, אך כשברטון הצטרף לפרויקט עשיית הסרט הוא דחה את הרעיון, משום שרצה שג'וני דפ יהיה השחקן המוכר היחיד שבעל שם.
• העיר בו מתגורר אוגוסטוס "דיסלדורף, גרמניה" נראית כמו עיירה קטנה ואופיינית לדרום גרמניה (בוואריה), אוסטריה או שווייץ עם בתים עשויים עץ והרי האלפים ברקע. אך לא כך הדבר, העיר האמיתית דיסלדורף היא בירת מדינת נורדריין-וסטפאליה, שנמצאת בכלל במערב גרמניה, בערבות הריין הנמוכות. בתים מעץ לא נמצאים שם וגם לא הרים.
• שמה של משחת השיניים במפעל למשחות השיניים בה עבד אביו של צ'ארלי היה "Smilex" , שהוא גם שמו של הרעל בו השתמש הגו'קר בסרט באטמן של ברטון.
• בזמן השייט בנהר הסירה חלפה על פני חדר ששמו סחיטת חיפושיות "Beetle Juicing", אזכור לסרטו של טים ברטון משנת 1988 – ביטלג'וס (Beetlejuice).
• את השטיח שעשוי מדוב קוטב עליו עמדה וורוקה סאלט כשהציגה לעיתונאים את כרטיס הזהב שלה ניתן לראות גם בסדרת הטלוויזיה ובסרטי משפחת אדאמס.
• בספר, לווילי וונקה יש זקן תיש, שבבירור לא נראה בסרט.

[עריכה] ראו גם

• חברת וילי וונקה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של הסרט
• "צ'ארלי בממלכת השוקולד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)