ריגול תעשייתי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריגול תעשייתי הוא איסוף מידע סודי על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים, כחלק הלא לגיטימי של פעילות המודיעין העסקי. ריגול תעשייתי יכול להיות ברמה פרטית או אף ברמה בינלאומית. נוהגים להשתמש בביטוי זה גם לאיסוף מידע סודי על דרך פעולתם של ארגונים לא תעשייתיים.
[עריכה] שיטות הריגול התעשייתי
השיטות המשמשות בריגול תעשייתי דומות ביסודן לאלה המשמשות בריגול למטרות צבאיות. הפעלת שיטות כאלה במסגרת אזרחית - מהווה על פי רוב שיטות המשפט המודרניות עבירה פלילית. בין השיטות הנקוטות נמצאת האזנת הסתר, צילום בסתר, מעקב, גניבת מסמכים ותוכניות ייצור, גניבת דואר, מתן שוחד לעובדים, האזנה למערכות המחשב, גניבת מחשבים ואמצעי אחסנה.
[עריכה] ריגול מחשבים
בשל מרכזיותו של המחשב בפעילות העסקית התפתחה מערכת ריגול תעשייתי הממוקדת במחשבים. חלק משיטות הריגול הן גניבה רגילה של אמצעי אחסנה וגיבוי המכילים מידע על היריב. שיטות ריגול ממוחשב אחרות מתוחכמות יותר, ומשתמשות בטכנולוגיות חומרה ותוכנה. שיטות אלה מאפשרות האזנה לתקשורת המחשבים וכן העברה חשאית של מידע תוך שימוש ברשת האינטרנט. השיטה הנפוצה ביותר בתחום זה הינה החדרת "תוכנות סוס טרויאני למחשבי היריב. התוכנה שהוחדרה מאפשרת קריאת קבצים ושידורם ליעד כלשהו תוך שימוש בתשתית האינטרנט. בשנת 2005 התפוצצה בישראל פרשת ריגול תעשייתי חמורה שבמהלכה נתגלו תוכנות סוס טרויאני במחשבי חברות מובילות ומרכזיות במשק הישראלי.
