פעולות התגמול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים לפעולות נקמה והרתעה של צה"ל, שנעשו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] המדיניות מאחורי פעולות התגמול
המובילים של מדיניות פעולות התגמול היו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והרמטכ"ל דאז, משה דיין. ביסוד מדיניות זו הייתה גישה של "יד חזקה" כלפי הערבים, תוך הבהרה שכל פעולת חבלה או לחימה תזכה לעונש הולם, משום שדם יהודי אינו הפקר. או במילותיו של בן-גוריון עצמו (בהרצאה "פעולות התגמול כאמצעי להבטחת השלום"): "אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו".
פעולות התגמול התבצעו כתגובה על פעולות הטרור של ההסתננות. משה דיין הגדיר את פעולות התגמול בהרצאה שנשא ביולי 1955:
- "משמעות פעולת התגמול היא כי ישראל רואה בהסתננות כפעולת איבה בלתי נסבלת והיא מורה את כוחותיה לעבור את הגבול ולפגוע בארץ הערבים. הפגיעה אינה פעולת נקם. זו פעולת עונש והתראה".
את טיב האיזון שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי בקביעת פעולות התגמול תיאר מאוחר יותר אריאל שרון, שהופקד על ביצוען של פעולות התגמול, תחילה כמפקדה של יחידה 101, שהוקמה במיוחד למטרה זו, ולאחר מכן כמפקדו של גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, שיחידה 101 מוזגה לתוכה:
- "אפשר לומר שהאידאולוגיה של פעולות התגמול התגבשה במידה רבה ביחידות הצנחנים. חשוב לציין, שאת רוב היעדים שביצענו הצענו אנו למטה הכללי, וזאת בגלל היכרותנו המלאה את האזורים השונים ואת השטח והיעדים שמעבר לגבול, שבהם סיירנו ללא הפסקה. הביטחון והיכולת לבצע זרמו מלמטה למעלה. תפקידנו כלוחמים היה לרקוע ברגליים - מוכנים לקרב. הדרג המדיני בדרך כלל הוא זה שצריך למתן. הוא רואה את השיקולים כולם - שיקולים מדיניים ואחרים. מלמטה צריכה תמיד להיות רקיעה ברגליים, ואנחנו רקענו."
גישה זו הייתה הגישה הדומיננטית, אך לא היחידה. משה שרת, שכיהן אף הוא כראש ממשלה בתקופת פעולות התגמול התנגד לגישה זו, ולאחר טבח מעלה עקרבים כתב ביומנו: "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יטשטש את רשמו המחריד, ויעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים מהצד שכנגד. מוטב לנו לעשות מענין מעלה עקרבים מנוף להתקפה מדינית על המעצמות, למען יפעילו לחץ על ירדן שכמוהו עוד לא היה".
[עריכה] פעולות תגמול עיקריות
- בעקבות תקרית אל-חמה, שהתרחשה ב-4 באפריל 1951 ובה נהרגו שבעה חיילים ישראלים שניסו לממש את ריבונותה של ישראל באזור המפורז שכלל את מובלעת אל-חמה - חמת גדר, נערכה למחרת פעולת התגמול הראשונה לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק. בשונה מהבאות אחריה, פעולת תגמול זו נערכה על ידי חיל האוויר, וכללה תקיפה באמצעות שתי רביעיות מטוסים: האחת של מטוסי מוסטנג, והשנייה של מטוסי ספיטפייר. המטוסים התוקפים החטיאו את מטרתם.
- פעולת קיביה: ב-14 באוקטובר 1953, בעקבות פיגוע שבו נרצחו אם ושני ילדיה, פעל כוח של יחידה 101 כנגד הכפר קיביה וכפרים נוספים סביבו, בגדה המערבית שבשליטת ירדן. בפעולה נהרגו 69 אזרחים ירדנים.
- מבצע "חץ שחור": נערך ברצועת עזה (שבשליטת מצרים) ב-28 בפברואר עד 1 במרץ 1955, וכוון כנגד הצבא המצרי. למצרים נהרגו כארבעים חיילים, וכשלושים נפצעו. צה"ל איבד שמונה לוחמים, ושלושה עשר נפצעו. לטענת נשיא מצרים, גמאל עבדול נאצר, הפעולה הייתה המניע המרכזי לעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית.
- "מבצע אלקיים": ב-31 באוגוסט 1955 פעל צה"ל נגד משטרת חאן-יונס, שבה ישבו כוחות שפעלו נגד ישראל. למצרים היו 72 הרוגים, ובעקבותיה הוזרמו כוחות צבא מצריים לרצועת עזה.
- "מבצע הר געש": בעקבות חדירה של כוחות מצריים לאזור ניצנה, תקף צה"ל באזור זה ב-2 בנובמבר 1955. 70 חיילים מצרים נהרגו ו-48 נשבו. לצה"ל היו 7 הרוגים.
- "מבצע עלי זית" (מבצע כנרת): ב-11 בדצמבר 1955 פשט כוח של צה"ל על מוצבים סוריים בחופה המזרחי של הכנרת, בתגובה להתנכלויות סוריות לדייגים בכנרת. כ-50 חיילים סורים נהרגו וכ-30 נשבו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
- תקיפת משטרת קלקיליה: ב-10 באוקטובר 1956 תקף צה"ל את משטרת קלקיליה. כמאה מחיילי ירדן ו-17 מחיילי צה"ל נהרגו בפעולה. הפעולה נעשתה בתגובה לחדירת מסתננים משטח הגדה המערבית, וכן בתגובה לפעולות של הצבא הסדיר הירדני שכוונו נגד חיילים ואזרחים ישראלים. הקשה בפעולות אלה הייתה ירי של חייל ירדני לעבר כינוס ארכאולוגי שנערך ברמת רחל, ממנו נהרגו ארבעה ממשתפי הכנס.
- מבצע נוקייב: פעולה נוספת שבאה בעקבות התנכלות של הסורים לדייג בכנרת. ב-16 במרץ 1962 פשט כוח של חטיבת גולני על המוצבים הסוריים בנוקייב. לסורים נגרמו 30 הרוגים ולצה"ל - 7 הרוגים.
- פעולת סמוע: ב-13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר סמוע שמדרום לחברון, בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות. בפעולה פוצצו עשרות בתים. לירדנים נגרמו 18 הרוגים, ולצה"ל הרוג אחד - מפקד גדוד צנחנים, סא"ל יואב שחם. במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי האנטר ירדנים לבין ארבעה מטוסי מיראז' ישראלים. במהלך קרב האוויר, הפיל רן פקר את אחד ממטוסי האנטר. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך הוא נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי. טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת האנטרים.
מלחמת סיני, שהחלה ב-29 באוקטובר 1956, סיימה את הפרק הראשון בפעולות התגמול. מדיניות התגמול נמשכה גם לאחר מבצע סיני, אך התמקדה בירדן ובסוריה, שהגבולות אתן היו פחות שקטים.
[עריכה] הנצחת פעולות התגמול
האתר המנציח את מורשת התגמול של הצנחנים ואת פעולות התגמול השונות נקרא בשם חץ שחור. אתר זה שוכן בנגב ליד בית שביתת הנשק (כביש 232 בין שדרות למפלסים).
[עריכה] לקריאה נוספת
- בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל 1956-1949, הוצאת עם עובד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימת פעולות התגמול, מפות, תמונות ותאור באתר הצנחנים
- אריאל שרון, פעולות התגמול: כאלה היינו וכך ביצענו
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | חינוך ממלכתי | העסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | קריה למחקר גרעיני - נגב | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים שנות ה-80: מלחמת לבנון | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | תוכנית הייצוב | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מחבר העמים | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה |
|