עופר נמרודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עופר נמרודי (יליד 1957), משפטן, מוציא לאור, איש עסקים. עופר, בנו של יעקב נמרודי, עמו ועם בני משפחת נמרודי האחרים, חולשים על שורה ארוכה של חברות ועסקים בעיקר בתחומי התקשורת והנדל"ן.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 תחום התקשורת
3 נמרודי כאיש והעסקים
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

עופר נמרודי נולד באיראן ב-1957, בעת שאביו יעקב שימש שם נספח צבאי. עם סיום שליחותו, ב-1969, שבה המשפחה לישראל והתגוררה בסביון. בצבא שירת כסמ"פ בתותחנים, השתחרר ב-1979 וכעבור שלוש שנים השתתף במלחמת לבנון. נמרודי סיים בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, וקיבל רישיון עורך דין. ב-1987 סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

ב-1988 רכשה משפחת נמרודי את חברת הכשרת היישוב מהסוכנות היהודית, וכעבור שנה התמנה עופר נמרודי למנכ"ל החברה.

ב-1992 רכשה המשפחה את העיתון "מעריב" לאחר מותו של רוברט מקסוול, ונמרודי התמנה למו"ל ועורך ראשי.

ב-1995 נעצר עופר נמרודי בחשד להאזנות סתר, וכעבור שלוש שנים הורשע ונידון לקנס של 1.16 מיליון ש"ח ול-8 חודשי מאסר אותם ריצה עד שחרורו ב-1999. פרשה זו מוכרת בציבור כ"פרשת נמרודי א'". בעקבות פרשה זו, השעה עצמו מתפקידיו בעיתון "מעריב", אך המשיך להיות חלק מהמשפחה המוציאה לאור וקובעת את מדיניות העיתון.

בדצמבר 1999, כעשרה חודשים לאחר שחרורו ממאסר, נעצר שוב בפרשה הידועה כ"פרשת נמרודי ב'". לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור הכולל נסיונות רצח והאזנות סתר, שיבוש הליכי משפט ועוד. הודה במקצת העבירות החמורות פחות ונידון ל-25 חודשי מאסר, חלקן ריצה בתקופת מעצרו ובעת ניהול המשפט. עם הרשעתו נאלץ לפרוש מתפקידו כמו"ל מעריב.

לאחר שחרורו, שב נמרודי לנהל את "מעריב" ואת עסקי המשפחה. תחילה מאחורי הקלעים, ובאמצעות מינויים של אנשי שלומו, ולאחר מכן שב ונטל את תפקידיו באופן רשמי. תחת ניהולו התרחבה פעילות עסקי קבוצת נמרודי באופן משמעותי והיא חולשת על עסקים וחברות בתחומי התקשורת, הביטוח, הנדל"ן, רפואה, מוצרי פנאי, חברות נופש, מימון ועסקים בינלאומיים. משפחת נמרודי נחשבת לאחת המשפחות המובילות במשק הישראלי, ונמנית עם מה שמכונה בציבור "שלוש המשפחות השולטות בתקשורת".

אחותו של עופר, רות וייסברג, נהרגה בסיני ב-1996 כאשר רכב בו נסעה עלה על מוקש.

[עריכה] תחום התקשורת

כניסתו של נמרודי לתחום התקשורת, ולעיתון "מעריב" בפרט, נחשבה חריגה בענף, מאחר שנמרודי עצמו, ואף כל בני משפחתו, לא עסקו בעיתונות או בכל תחום תקשורתי. החשש מפני השתלטות בעלי הון על תחום העיתונות, ותוצאותיה של השתלטות כזאת, מלווים את פעילותו לאורך כל השנים. מאז התמנה לעורך מעריב פורסמו מקרים רבים שהעמידו באור לא מחמיא את פעילותו כמו"ל ועורך ראשי. ביניהם:

דן מרגלית, שהיה אחד מעורכי העיתון הראשונים בתקופתו של נמרודי, מספר בספרו כי עופר נשבע והבטיח לתת לו חופש פעולה, אך מיד עם היכנסו של מרגלית לתפקיד נתקל במקרים ברורים של הפרת ההבטחה. עקב חיכוכים אלה פרש מרגלית מניהול העיתון לאחר זמן קצר.
על אמנון דנקנר נאמר כי מונה לעורך "מעריב" בזכות ההגנה התקשורתית שהעניק לעופר נמרודי בהסתבכויותיו עם החוק.

פרשיות נמרודי ומאסריו הוסיפו ללבות את התחושה כי עידן חדש בא לעולם העיתונות, וביטויים כמו "השתלטות המאפיה על העיתונות" נשמעו שוב ושוב. פרשיות אלו הביאו לכך שלראשונה נראה בישראל מו"ל של עיתון יומי מובל באזיקים לבית המשפט. תמונות כגון אלה, של תיאורים חיים מבית המעצר, טרם נראו עד אז. כך למשל במהלך אחד ממעצריו פורסמו קלטות וידאו המתארות את נמרודי במהלך חקירה, כשהוא מנצל רגע של הפסקה ויציאתו של החוקר מחדר החקירות כדי להעלים מסמך, ולבלוע אותו בפיו.

נמרודי מופיע שוב ושוב בעניינים שונים הקשורים בתקשורת. כך, למשל, ב-2004 מנע מנהל הערוץ הראשון, מוטי עדן, את הופעתו בתוכנית שהוקדשה לחברת הכשרת היישוב, וזאת עקב הביקורת שהטיח העיתון "מעריב" בערוץ הטלוויזיה. בעקבות סירוב זה דרש נמרודי לפטר את יוסף בראל, מנכ"ל רשות השידור. באותה שנה אמור היה נמרודי לככב בסדרת טלוויזיה "כתב פלילי" בתפקיד התואם את קורות חייו כמו"ל. השתתפותו בוטלה לאחר לחץ ציבורי ובעיות של אתיקה.

[עריכה] נמרודי כאיש והעסקים

נמרודי מתואר בפי יריביו ואוהדיו בשלל תאורים: "בן תפנוקים של אביו", "איש רעים להתרועע"[1], ובעל קסם אישי.[2]. גם דן מרגלית מציין בספרו כי בסופו של דבר, למרות המריבות, לא חדל להעריך את כשרונו והוסיף לחוש חיבה כלפיו. לדבריו, נמרודי הוא "כשרוני ובעל תפיסה מהירה, אדם חרוץ ללא גבול, וכשאינו מתפרץ - גם נעים בחברה, וגם כאשר אינו מדייק במסירת דברים יש בו חן שמאפשר לסלוח לו בקלות יחסית".

שמו של נמרודי מככב תדיר במדורי רכילות. הוא נשוי בפעם השנייה, אב ל-6 ילדים, מתגורר בסביון בבית הידוע כ"בית הלבן", אשר מהווה חלק מנחלה המשתרעת על פני 40 דונם. על פי פרסומים של החברות בשליטת משפחתו, מעריב והכשרת היישוב, הרוויח נמרודי בשנת 2005 משכורת של 2.8 מיליון ש"ח, שהם 230 אלף ש"ח בחודש.