פרשת נמרודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת נמרודי הוא שמן של שלוש פרשיות שטלטלו את ישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20. בעיקרן, היו הפרשיות מאבק איתנים בין שני העיתונים הגדולים - "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", אך בספיחיהן השונים הן נגעו לעניינים של הון-שלטון.

הפרשה הראשונה - הנודעת גם בכינויה "פרשת האזנות הסתר" - פרצה בשנת 1994, כאשר נעצרו מספר חוקרים פרטיים, הבולט שבהם קצין משטרה לשעבר בשם רפי פרידן, שביצעו האזנות סתר לגורמים שונים, בשתי מערכות העיתונים. נגד המבצעים, ושולחיהם - עופר נמרודי ("מעריב") ומשה ורדי ("ידיעות אחרונות"), הוגשו כתבי אישום.

עופר נמרודי נדון, בעסקת טיעון, לשמונה חודשי מאסר בפועל ועשרה חודשי מאסר על תנאי ^[1] ורפי פרידן נדון לארבע שנות מאסר, וכן שנתיים מאסר על תנאי בגין עבירות מסוימות ושנה מאסר על תנאי בגין עבירות אחרות ^[2]. פרידן ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, כשנימוקו העיקרי הוא טענת הגנה מן הצדק, אך ערעורו נדחה. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא ^[3]. ורדי נדון למאסר על תנאי ונאלץ לפרוש.

כמה שנים מאוחר יותר, בעודו מרצה את עונשו בכלא, חולל פרידן את מה שכונה "נמרודי ב'", בטענתו כי עופר נמרודי הזמין ממנו את חיסולם של נוני מוזס ועמוס שוקן, בעלי העיתונים המתחרים. נמרודי נעצר עד תום ההליכים והחלה מערכה משפטית סנסציונית וקשה, שבסופה הושגה עסקת טיעון שבעקבותיה נגזרו על נמרודי 15 חודשי מאסר (שאותם ריצה בתקופה שבין מעצרו למתן גזר הדין) והופעל העונש של עשרה חודשי מאסר על תנאי שנגזר עליו במשפטו הקודם. בנוסף נגזר עליו עונש של שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 349,200 ש"ח. ^[4]

בתוך כך, בשנת 2000, פרצה פרשייה נוספת - "נמרודי ג'" - כאשר אביו של עופר נמרודי, יעקב נמרודי - איש מודיעין ותיק בעברו, יחד עם ידידו הסופר אריה קרישק, ניסו לשבש את משפטו של הבן. גם נגד נמרודי האב ונגד קרישק הוגשו כתבי אישום, והם הורשעו. על יעקב נמרודי הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 100,000 ש"ח. על קרישק הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל,(לריצוי בעבודות שירות לקהילה), 10 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 20,000 ש"ח ^[5]. יעקב נמרודי ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש. בערעור נותרה הרשעתו על כנה, אך בוטל עונש המאסר בפועל שנגזר עליו^[6]. קרישק ערער אף הוא, אך ערעורו נדחה ^[7]. גם המדינה ערערה על קולת העונש, אך ערעורה נדחה.

פרשת נמרודי (או "פרשות נמרודי") טילטלה טלטלה רבתי את עולם התקשורת והפוליטיקה בישראל, כפרשה שבה נחצו כל הקווים. בספיחי הפרשה היו מעורבים גם שר המשטרה אביגדור קהלני (שזוכה זיכוי מוחלט ^{[8] [9]}), נשיא המדינה עזר ויצמן וראש הממשלה, אריאל שרון, ידידו הקרוב של נמרודי האב, שמאוחר יותר נחשפו קשרים כלכליים ביניהם ^{[דרוש מקור]}.

בפרשה, שנמתחה לאורך עשור, היו קשורים בכירי עורכי הדין בישראל, ובהם דן אבי יצחק (שייצג את עופר נמרודי), יגאל ארנון (שייצג את יעקב נמרודי), ומיכה פטמן (שייצג את אריה קרישק).

גלי ההדף של הפרשה, והשלכותיה, המשיכו לחלחל עוד זמן רב ואף עיצבו כללים חדשים בסוגיות של חקירות משטרה, דיני שמירת עדים והליכי משפט.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ תפ (ת"א) 5880/95 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי, פרוטוקול מיום 17.6.98
2. ^ תפ (ת"א) 3172/94 מדינת ישראל נ' רפי פרידן
3. ^ רע"פ 3747/99 רפי פרידן נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29.7.99
4. ^ תפ (ת"א)40450/99 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי, ניתן ב-25.10.01
5. ^ פ 2216/01 מדינת ישראל נ' יעקב נמרודי ואריה קרישק, ניתן ב-13.10.02
6. ^ ע"פ 71737/02 יעקב נמרודי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-12.9.04
7. ^ ע"פ 71840/02 אריה קרישק נ' מדינת ישראל, ניתן ב-12.9.04
8. ^ עפ 70643/01 מדינת ישראל נ' אביגדור קהלני, ניתן ב-25.10.01
9. ^ פ 12121/00 מדינת ישראל נ' אביגדור קהלני, ניתן ב-31.7.02