רפי פרידן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי פרידן, קצין במשטרת ישראל, שהפך לחוקר פרטי ו"כיכב" בכמה פרשיות ציבוריות שהסעירו את ישראל.
בהיותו בעל משרד חקירות, ניהל עם שותפו, החוקר יעקב צור, מעין "בנק האזנות סתר" שהיה, לדברי חוקרי משטרה, הגדול במדינה (הוא צותת והקליט, באופן פלילי, עשרות אישים וגופים).
בראשית שנות התשעים נעצרו פרידן וצור במה שכונה לאחר מכן "פרשת נמרודי א'", (או "פרשת האזנות הסתר") כמי שצותתו, ללא רשות, למערכות העיתונים "ידיעות אחרונות", ו"מעריב", בשליחותם של משה ורדי ועופר נמרודי. בתום משפט סנסציוני נשלחו נמרודי הבן ופרידן למאסר - נמרודי לשמונה חודשים ופרידן לארבע שנים. כן נדון פרידן לשנתיים מאסר על תנאי בגין עבירות מסוימות ושנה מאסר על תנאי בגין עבירות אחרות [1]. פרידן ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, כשנימוקו העיקרי הוא טענת הגנה מן הצדק, אך ערעורו נדחה. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא [2].
מתוך מעצרו החל פרידן להעביר חומרים לפרקליטות ולמשטרה, ופתח בכך את "פרשת נמרודי ב'", שבמרכזה טענתו של פרידן (שהופרכה בבית המשפט) כי עופר נמרודי הזמין ממנו את רצח נוני מוזס ועמוס שוקן, בעלי "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", בהתאמה. עופר נמרודי נעצר עד תום ההליכים ופרידן הפך, ביחד עם שותפו יגאל תם ועוד כמה קציני משטרה, לעד המדינה.
בעת מתן עדותו של פרידן, הגיע אליו הסופר אריה קרישק, ידידו של איש העסקים יעקב נמרודי, אביו של עופר, ובאמתלה של הכנת ספר על פרידן, ניסה לשאוב ממנו מידע, בכוונה לשבש את משפט הבן. המשטרה עצרה את קרישק ואת נמרודי האב ("פרשת נמרודי ג'") וגם הם הועמדו למשפט והורשעו.
פרידן עצמו השתחרר לאחר ריצוי מלא של עונשו. מקורות במשטרה קשרו אותו גם לפרשיות אחרות - ציתות לראשי ערים וניסיונות סחיטה (בארץ, וגם מעבר לים), כמו גם סיוע שהעניק לנשיא פרו הנמלט אלברטו פוג'ימורי. בראשית נובמבר 2007 נעצר פרידן על ידי המשטרה,ביחד עם החוקר אביב מור, כחשודים בהפעלת האזנות-סתר כנגד השר אביגדור ליברמן ואיש העסקים מיכאיל צ'רנוי.
