נ.ק.ו.ד.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנ.ק.ו.ד. (נכתב גם נ.ק.וו.ד., אן-קה-וה-דה או נקוו"ד), ברוסית: НКВД ראשי תיבות של Народный комиссариат внутренних дел; מבוטא: נָרודני קומיסָריאט ונוּטרֶניך דֶל ; תרגום: הקומיסריון העממי לענייני פנים) הוא שמה של המשטרה החשאית של המשטר הסובייטי בברית המועצות החל בשנת 1934 ועד לשנת 1954, שבה שונה השם ל"ק.ג.ב." (КГБ).

בשנת 1934 שונה שמו של ה-ГПУ ("גה-פה-או") ל"אן-קה-וה-דה" (להלן: נקוו"ד), ולמפקדו נתמנה גנריך יגודה, אשר מיד עצר את לב קמנייב, גרגורי זינובייב ואיבן סמירנוב, ממנהיגי הקומוניזם הוותיקים, ויחד עם 13 נאשמים אחרים האשימם בקשר לרציחת סטלין ומנהיגים אחרים בניצוחו של לאון טרוצקי. כל הנאשמים נמצאו אשמים והוצאו להורג ב-25 באוגוסט 1936.

יגודה כשל במציאת ראיות מספיקות להאשמת ניקולאי בוכרין בפשע כלשהו, ועל כן הודח בידי סטלין ותחתיו נתמנה לתפקיד ניקולאי יז'וב.

הנקוו"ד לא היסס לענות את נחקריו ולהשתמש נגדם בשיטות כוחניות לחילוץ הודאות, כולל רצח בני משפחתם או הגלייתם לסיביר. החקירות נמשכו ברציפות במשך ימים ולילות ארוכים ללא מזון או שינה, עד אשר הנחקר המותש הסכים להודות בכל דבר על מנת להפסיק את ייסוריו.

בשנת 1936 נעצרו ניקולאי בוכארין, אלכסיי ריקוב, גנריך יגודה, ניקולאי קרסטינסקי וכריסיטאן רקובסקי בחשד של ניסיון נוסף להתנקש בחיי סטלין, שוב כביכול בניצוחו של טרוצקי. הם נמצאו אשמים והוצאו להורג.

הנקוו"ד היה מעורב גם במלחמת האזרחים בספרד, ואלכסנדר אורלוב פעל לתמיכה בכוחות הרפובליקניים ולאימונם.

הטיהורים הגדולים שערך סטלין באמצעות הנקוו"ד הגיעו לממדים מבהילים עם רצח טרוצקי במקסיקו ב-20 באוגוסט 1940. לאחר מותו של טרוצקי נותר סטלין לבדו מכל 15 חברי הממשלה הבולשביקית המקורית. 10 מהם הוצאו להורג ו-4 מתו, לעתים בנסיבות מסתוריות.

מתוך 1,966 משתתפי ועידת המפלגה הקומוניסטית ב-1939, 1,108 נעצרו בחמש השנים שלאחר מכן, רק 70 מתוכם נשפטו במשפט פומבי, כל היתר נשפטו בדלתיים סגורות לפני הוצאתם להורג. מקורות רשמיים טוענים כי בין ינואר 1935 ויוני 1941 עצר הנקוו"ד 19.8 מיליון איש בברית המועצות, מתוכם כ-7 מיליון הוצאו להורג.

בשנת 1939 הוחלף יז'וב (לאחר שגם הוא הוצא להורג) בלברנטי בריה, אשר פיקד על הארגון עד 1953, כאשר כבר נקרא "ק.ג.ב.".