נמל התעופה הבינלאומי למברט-סנט לואיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נמל התעופה הבינלאומי למברט-סנט לואיס | |||
|---|---|---|---|
| Lambert-St. Louis International Airport | |||
 דיאגרמה של נמל התעופה הבינלאומי למברט-סנט לואיס |
|||
| נתוני השדה | |||
| קוד IATA | STL | ||
| קוד ICAO | KSTL | ||
| סוג השדה | ציבורי | ||
| מפעיל | רשות שדות התעופה של סנט לואיס | ||
| עיר סמוכה | סנט לואיס | ||
| גובה מעל פני הים | 605 רגל 184.4 מטר |
||
| מיקום | |||
| מסלולי המראה | |||
| כיוון מגנטי | אורך | סוג מסלול | |
| רגל | מטר | ||
| 12R/30L | 11,019 | 3,359 | בטון |
| 11/29 | 9,000 | 2,743 | בטון |
| 06/24 | 7,602 | 2,317 | בטון |
| 12L/30R | 9,003 | 2,744 | בטון |
| אתר נמל התעופה | |||
נמל התעופה הבינלאומי למברט-סנט לואיס (Lambert-St. Louis International Airport) הוא נמל התעופה העיקרי של סנט לואיס שבמיזורי וסביבתה. הנמל ממוקם מחוץ לגבולות העיר, אך הוא נמצא בבעלותה ומופעל על-ידה. ב-2000 עברו בנמל יותר מ-30 מיליון נוסעים. ברם, מספר הנוסעים שעברו בנמל ב-2004 צנח ל-13 מיליון משום שהנמל הפסיק להיות מרכז הפעילות של TWA שנקנתה על ידי אמריקן איירליינס. ב-2006 עברו בשדה 15.2 מיליון נוסעים. סמוך לנמל שוכן מפעל של חברת בואינג (היה שייך בעבר למקדונל דאגלס) שבין מוצריו המפורסמים: ה-F-15 וה-F/A-18.
[עריכה] היסטוריה
הנמל היה במקור בסיס לשילוח בלונים שנקרא שדה קינלוך (Kinloch Field). האחים רייט ביקרו בשדה במהלך מסעם עם מטוסם, ותאודור רוזוולט טס במטוסם בעת ביקורם, מה שהפך אותו לנשיא ארצות הברית הראשון שטס.
ב-1920, מייג'ור אלברט בונד למברט רכש את השדה ופיתח אותו לכדי נמל תעופה בעל האנגרים וטרמינל. צ'ארלס לינדברג, שעבודתו הראשונה כטייס הייתה הטסת דואר בשירות רוברטסון איירליינס, יצא מהנמל בדרכו לפריז בטיסתו הטראנס-אטלנטית ההיסטורית ב-1927. מאוחר יותר אותה שנה, למברט מכר את הנמל, שכבר נודע בשם "שדה למברט", לעיר סנט לואיס. כך הפך למברט לנמל התעופה המוניציפלי הראשון בארצות הברית.
לפני מלחמת העולם השנייה, רוברטסון איירליינס, מרקוט איירליינס ואיסטרן אייר ליינס סיפקו שירותי נוסעים לנמל. במהלך המלחמה, הפך הנמל לבסיס הייצור של מקדונל איירקראפט וקורטיס-רייט.
לאחר המלחמה, הוטל על מינרו ימאסאקי לתכנן טרמינל נוסעים חדש בנמל, שבנייתו הושלמה ב-1956. תכנון הטרמינל החדש בעל ארבע הכיפות היווה השראה לטרמינלים עתידיים בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק ובנמל התעופה הבינלאומי שארל דה גול בפריז.
בשנות השבעים הציעה סנט לואיס להחליף את הנמל בנמל תעופה בפרבר של אילינוי. ברם, תושבי מיזורי התנגדו בחריפות ולמברט הורחב בהשקעה של 290 מיליון דולר. ההרחבה, שהגדילה את יכולתו התפעולית ב-50%, כללה את הארכת מסלולי ההמראה והגדלת קיבולת השער ל-81. נמל התעופה מידאמריקה סנט לואיס המוצע נבנה לבסוף במסקואתה אשר באילינוי ונפתח ב-1997 ומשמש כיום כנמל חלופי ללמברט.
טראנס וורלד איירליינס העבירה את מרכז פעולתה מנמל התעופה הבינלאומי קנזס סיטי ב-1982 והפכה לחברת התעופה העיקרית של נמל למברט.
לאחר שאמריקן איירליינס רכשה את TWA ומיזגה את פעילות הטיסה שלה ב-2001, הפך למברט לנמל חלופי למרכזי הפעילות העיקריים של אמריקן איירליינס בשיקגו או'הייר ובנמל התעופה הבינלאומי פורת וורת' אשר בדאלאס. כיום משמש נמל למברט כמרכז הפעילות הרביעי בגודלו של אמריקן איירליינס, לאחר פורת' וורת', שיקאגו או'הייר ונמל התעופה הבינלאומי מיאמי.
סאות'ווסט איירליינס גם מחזיקה נציגות משמעותית בלמברט.
