ניקופול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקופול (בולגרית: Никопол), עיר נמל בצפון בולגריה. העיר נמצאת בחבל פלבנה, על הגדה הימנית של הדנובה, סמוך לגבול עם רומניה.
המקום מצוין בכתובים כבר משנת 169, אבל השם, שמשמעותו "עיר הניצחון", הוענק למקום רק בשנת 1059. בשנת 1393 העיר נכבשה על ידי העות'מאנים וכמה שנים מאוחר יותר התרחש במקום קרב ניקופוליס בין קואליציה צרפתית-הונגרית ובין העות'מאנים.
בתקופה העות'מאנית המקום התפתח והיה למרכז רוחני, מנהלי וצבאי עם מצודות חזקות וכלכלה פורחת.
המקום נכבש/שוחרר על ידי הצבא רוסי בשנת 1877 בקרב ניקופול. מול ניקופול, מהצד השני של הדנובה, שוכן היישוב הרומני טורנו מגורלה.
בשנת 2006 המקום הוצף על ידי הדנובה.
בניקופול חיים 4,976 תושבים.
[עריכה] הקהילה היהודית של ניקופול
במחצית הראשונה של המאה ה-16 הייתה בניקופול קהילה יהודית משגשגת כלכלית ורוחנית. הקהילה שימשה כמרכז אזורי גם עבור יהדות בוקרשט וחלק מיהודי ולאכיה נהגו להשאיר את משפחותיהם בניקופול, שנחשבה למקום בטוח יותר לעומת המחוזות הולאכיים.
בניקופול ישב 13 שנים רבי יוסף קארו ושקד בה על תלמודו. תשובה בכתב שנתן לשאלה שהציגו לו יהודי בוקרשט מהווה אחד המסמכים הראשונים המעיד על קהילת יהודי בוקרשט.
לפי הכרוניקאי סטברינוס Stavrinos בשנת 1594 מיכאי האמיץ כבש את המקום ושחט את הטורקים ואת היהודים. לפי היסטוריון בשם תואני בשנת 1595 2,500 חאידוקים עברו את הדנובה, כבשו את המקום, שבו את המושל הטורקי עם משפחתו והרבה יהודים, הציתו את המקום ושבו עם השבויים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת הספר - בוקרשט 2004.
