נוסח לא אורתודוקסי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בזרמים הלא-אורתודוקסיים ("מתקדמים") ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות, מתפללים בדרך-כלל בנוסחי תפילה שונים מהנוסחים המסורתיים, המקובלים בבתי הכנסת האורתודוקסיים. נוסחים אלה מותאמים למקום ולזמן, ומשקפים את התפיסות הדתיות ותפיסות העולם המקובלות על הקהילה. מטרתם היא להפוך את התפילה למובנת ורלוונטית למתפללים, לאפשר להם להתפלל מתוך הזדהות עם תוכני התפילות, ולהעצים את החוויה הרוחנית שבתפילה. זאת בדרך כלל תוך שמירת זיקה לנוסחים מסורתיים, על ידי השענות על שלד התפילה המסורתי, ושמירת לפחות חלק, ולעתים רוב, קטעי התפילה שבו.
היות שמטרתם המוצהרת של הנוסחים הלא-אורתודוקסיים היא התאמה לרוח הזמן והמקום, מטבע הדברים הם שונים בין קהילות שונות ואף משתנים באותה קהילה לאורך זמן. קיימים מספר רב של סידורים ומחזורי תפילה לא-אורתודוקסיים. לדוגמה, בתנועה הרפורמית (והליברלית) באירופה בלבד, יצאו בשנים 1816-1967 כחמישים סידורי תפילה שונים ביותר מ-175 מהדורות. כמו כן, קהילות ומנייני תפילה שונים עשויים לבחור להשמיט או להוסיף קטעי תפילה על מה שמופיע בטקסט הכתוב.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההצעות לרפורמה בנוסח התפילה החלו בסוף המאה ה-18 בגרמניה. תנועת ההשכלה היהודית החלה לשים דגש על החוויה הרוחנית-דתית בתפילה, בניגוד ל"עבודת האלוהים" שיש לקיימה כמצווה פורמלית. תהליך החילון המהיר הביא להפחתת מספר באי בתי הכנסת, בעיקר בערים הגדולות, והביא את חלק מהמשכילים להמליץ על שינויים בנוסח התפילה שיחזירו לבתי הכנסת את החילונים החדשים.
מלכתחילה, היו שתי מגמות עיקריות בתיקון התפילה. הזרם המתון לא רצה לצור פילוג בקהילות, ולכן ביקש להכניס שינויים מעטים יחסית בנוסח ובצורת התפילה. בקהילות אלה המשיכו להתפלל מן הסידור המסורתי לפחות עד אמצע המאה ה-19, תוך הכנסת שינויים באופן שבו נאמרו התפילות בפועל.
הזרם הקיצוני יותר פרש מלכתחילה מהקהילות והתפלל ב"היכלות" משלו, ולכן יכול היה להרשות לעצמו לערוך שינויים מפליגים בנוסח. כבר בשנת 1818 הוציאו מתפללי ההיכל החלוצי בהמבורג סידור משל עצמם, שנכתב עברית וגרמנית ונקרא משמאל לימין. בברלין, האגודה לרפורמה ביהדות התקיימה וקיימה תפילות בנוסח רדיקלי משלה משנת 1845 ועד חורבן הקהילה בשואה.
בארצות הברית, כמעט מלכתחילה התפללו האורתדוקסים והרפורמים (ואחרי כן בני הזרמים האחרים) בבתי כנסת נפרדים. בשנת 1857 פרסם הרב יצחק מאיר וייז סידור בשם מנהג אמריקה, שנועד לשמש בכל בתי הכנסת במדינה. אבל גישתו נדחקה, כאשר חלק מן היהודים שם דבקו בנוסח המסורתי, ואילו הרפורמים בחרו להתפלל בנוסחים שכללו שינויים רבים יותר, כמו עולת התמיד של הרב דוד איינהורן משנת 1885 וספר התפילה של איגוד הרבנים הרפורמיים משנת 1894.
[עריכה] חידושים ושינויים מהנוסח המסורתי
למרות הגיוון הרב של נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים, ישנם מאפיינים ועקרונות שרבים מהנוסחים מקיימים לפחות את חלקם.
[עריכה] תפילה בשפת המדינה
בקהילות לא-אורתודוקסיות מחוץ לישראל נהוג לעתים קרובות לומר את חלק מהתפילה או רובה בשפת המדינה הידועה למתפללים, ולא בעברית. לעתים קרובות הסידורים מודפסים כך שהנוסח העברי והנוסח בשפת המקום מופיעים זה לצד זה (וכן לצידם, לעתים, הנוסח העברי בתעתיק), כך שכל קהילה יכולה לבחור באיזה שפה לומר כל תפילה, וכן, אם התפילה נאמרת בעברית, יכולים מי שאינם דוברי עברית לעקוב אחריה ולהבינה.
[עריכה] התאמת התפילה למצבה של האמונה
באופן כללי, נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים משמיטים מן התפילה נושאים שסותרים את תפיסת העולם הדתית של הקהילה המתפללת. בין הנושאים שנחשבו בעייתיים לאורך ההיסטוריה והושמטו מחלק מהסידורים:
- הציפיה למשיח בן דוד ורעיון תחיית המתים מוחלפים ברעיונות מופשטים יותר של גאולה רוחנית והשארות הנפש. לדוגמה, בסידור המקובל בקהילות הרפורמיות בארץ, בפיוט "יגדל אלוהים חי", העוסק בעיקרי האמונה, מוחלפות שתי השורות האחרונות שעניינן ביאת המשיח ותחיית המתים בשורות "ישלח לקץ ימין גאולתו/לפדות מחכי קץ ישועתו;חיים מכלכל אל ברוב חסדו/ברוך עדי-עד שם תהילתו".
- שיבת ציון - הרפורמה הקלאסית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בגרמניה ובארצות הברית התנגדה או הפחיתה בחשיבות השיבה לארץ-ישראל, וקטעים שעסקו בנושא הושמטו מהתפילה. עם השנים, חלה התקרבות בין הרפורמה לציונות, והזיקה לארץ-ישראל חזרה לסידורי התפילה. כיום סידורים הלא-אורתודוקסיים כוללים מעמדים מיוחדים ליום העצמאות, יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
- בניית בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות - מרבית היהודים הלא-אורתודוקסים אינם שואפים לבנייה של בית המקדש בירושלים וחידוש עבודת הקורבנות בו. בהתאם לכך, החל מימיה הראשונים של הרפורמה, חלק מהסידורים השמיט קטעי תפילה המזכירים שאיפה זו. לדוגמה, סידור התפילה של הקהילה הרפורמית בהמבורג מכיל את הנוסח "למשה ציוית" לתפילת מוסף של שבת (כמו במנהג תימן ומנהג ספרד הקדום) במקום "תכנת שבת" (שהוא הנהוג כיום ברוב העדות) תוך השמטת אזכור הקרבנות.
- מאחר שביטול עבודת הקורבנות נתפסה בראשית הרפורמה כהתקדמות דתית, הטיפו חלק מהרבנים הרפורמים הראשונים לביטול מנהגי האבלות בתשעה באב, ותפילות יום זה הוצאו מנוסח התפילה. כיום הקהילות הלא-אורתודוקסיות מציינות את המועד, באופן ההולם את תפיסת עולמן. נוסחים רבים מקשרים בין אירועי החורבן של ירושלים ושל בית המקדש לבין הרעות שפקדו את עם ישראל במשך השנים מאז, ובעיקר השואה.
- בחירת עם ישראל
- פדות מרדיפות ונקמה בשונאים
- המלאכים
[עריכה] קיצור התפילה וביטול חזרות
חלק מהחזרות המקובלות בתפילות הושמטו. בסידורים בגרמניה במאה ה-19, הושמטו כמעט כל הפיוטים והקרובות שנאמרו באותה תקופה בארצות אשכנז. עם זאת, במקביל אומצו מספר פיוטים ממסורת ספרד. בחלק מהנוסחים המקובלים היום, מושמטת חזרת הש"ץ, ומותירים ממנה רק את החלקים שאינם נאמרים בתפילה בלחש.
[עריכה] שילוב של טקסטים מודרניים
נוסחים רבים כוללים קטעי שירה ומחשבה של יוצרים והוגים מודרניים. חלק מהסידורים כוללים אנטולוגיות נרחבות, שמאפשרות למתפללים הבודדים או לקהילות להחליף את התפילה או להרחיב חלקים ממנה, בהתאם לצרכיהם הרוחניים.
[עריכה] נוסח שיוויוני
רבים מנוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים עושים מאמץ להפוך את הנוסח לשויוני, ולמביע את כל באות ובאי בית הכנסת. הנוסחים הלא-אורתודוקסיים מחליפים בדרך-כלל את הברכה, "ברוך שלא עשני אישה", בברכה "ברוך שעשני בצלמו" או ברכה אחרת. הם מתייחסים לאמהות לצד האבות (לדוגמה: "ברוך אתה ה' אלוהי אבותינו ואמותינו", או "ברוך אתה ה', מגן אברהם ופוקד שרה"). הם מתייחסים גם לתרומת הנשים לאורך הדורות, לדוגמה בהחלפת הנוסח "משה ובני ישראל לך ענו שירה", בברכת הגאולה, בנוסח "משה ומרים ובני ישראל לך ענו שירה".
[עריכה] שמרנות וחדשנות
נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים נתונים במאמץ מתמיד לאזן בין השינויים והחדשנות, כפי שפורטו לעיל, לבין הזיקה לנוסח התפילה המסורתי. כך לדוגמה, לעתים השמטת החזרת הקורבנות או תחיית המתים היא שיטתית בכל חלקי התפילה, ולעתים משאירים נושאים אלה בחלק מהתפילות המרכזיות. בחלק מהנוסחים ההיסטוריים, נותרו התפילות העבריות בנוסחן המקורי, ואילו התרגום לשפת המקום כלל שינויים והשמטות.
ישנו גם הבדל בין הזרמים השונים בדרך שהם בוחרים לתפילה. לדוגמה, הסידורים הקונסרבטיביים שמרנים יותר מן הרפורמיים ואינם משמיטים אזכורים של עבודת הקרבנות והמקדש באותו אופן בו נוהגים הרפורמים, אך הם כן מכילים גישה שיוויונית לגברים ונשים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיר אזרי, חושבים יהדות מתקדמת - מסע להכרת היהדות הרפורמית, הוצאת בבל, 2005.
- מיכאל מאיר, בין מסורת לקידמה, תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, הוצאת מרכז שז"ר, 1990.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שמואל רוזנר, הסידור הכי מסורתי של התנועה הרפורמית, בעיתון הארץ - על הסידור הרפורמי החדש בארצות הברית
- יאיר שלג, תפילת שבת חילונית למהדרין, בעיתון הארץ
- יאיר שלג, אחרי שהכירו את ארון הספרים היהודי, החילונים רוצים גם להתפלל, בעיתון הארץ
| נוסחי התפילה ביהדות |
|
נוסח הספרדים | נוסח אשכנז | נוסח ספרד | תכלאל - נוסח תימן | נוסח האר"י | נוסח איטליה | נוסח הרומניוטים | נוסח צרפת - מנהג צפון צרפת | נוסח פרובנס - מנהג דרום צרפת | נוסח פרס | נוסח ארם-צובא | נוסח צה"ל האחיד | נוסחים לא אורתודוקסיים |
