נוסח איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי") הינו נוסח התפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

תוכן עניינים 1 הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה 2 המאפיין את נוסח איטליה 3 הפיוטים בנוסח איטליה 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה

ליהודי איטליה נוסח תפילה ייחודי משלהם שאינו נוסח הספרדים או נוסח אשכנז. באיטליה היו קימות אמנם גם קהילות שמוצאן מספרד שהתפללו בנוסח הספרדים וקהילות שמוצאן מגרמניה שהתפללו בנוסח אשכנז. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה אלא הנוסח של יהודי איטליה הוותיקים (רובם גלו לאיטליה עם חורבן בית שני).

[עריכה] המאפיין את נוסח איטליה

נוסח איטליה מתאפיין בכך שלמרות היותו מבוסס בעיקרו על נוסח בבל, הוא מכיל בתוכו נוסחאות ארץ ישראליות קדומות יותר מכל שאר נוסחאות התפילה האחרות שהמרכיב הבבלי בהן גדול יותר. להלן כמה משינויי הנוסח המעניינים אצל יהודי איטליה:

• בתפילת ערבית של שבת אומרים את ברכת מעריב ערבים ואת ברכת אמת ואמונה בנוסח מיוחד לשבת.
• בתפילת עמידה מוחלפת ברכת 'אתה קדוש' בברכת 'לדור ודור' המוכרת מחזרת הש"ץ בנוסח אשכנז.
• בין "אשרי" שלאחר התפילה לבין "ובא לציון" אין אומרים את "למנצח מזמור לדוד" מתהילים, אלא הוא חלק מתפילת התחנון של שני וחמישי. ייתכן שמכאן פשט המנהג בשאר העדות להשמיט אותו בימים בהם לא אומרים וידוי.
• בתפילת מנחה מושמט "עלינו לשבח", כנראה עקב המנהג להסמיך את תפילת ערבית לתפילת מנחה. (גם בנוסח הבלדי אצל יהודי תימן אין אומרים עלינו לשבח בתפילת מנחה).
• בברכת המזון, לאחר שלוש הברכות מדאורייתא, ולפני הברכה מדרבנן, יש פסוק שמטרתו להפסיק ביניהן.
• ושוב בברכת המזון, תוספת "רחם" לשבת מתחילה ב"נחם", ובמנהג קדום אף מסתיימת ב"מנחם ירושלים", כפסיקת התוספות בברכות.
• נוסח כל נדרי הינו בעברית ("כל נדרים") ולא בארמית כמקובל ביתר העדות (מלבד נוסח הרומניוטים הקרוב לנוסח האיטלקי).
• אומרים את הקטע "והשיאנו" בתפילות ראש השנה בניגוד למה שהתקבל ברוב הקהילות כיום שלא לאומרו.
• פיוטי "יוצר", "אופן" ו"זולת" נאמרים בדרך כלל בין הקדיש לברכו לפני ברכת יוצר אור, בניגוד למקומם המקורי (שהשתמר במנהג אשכנז) בתוך הברכות ("יוצר" בתחילת ברכת יוצר המאורות, "אופן" לפני "והאופנים וחיות הקודש" ו"זולת" לפני "עזרת אבותינו").

במנהג האיטלקי המאוחר קיימת השפעה של נוסחי תפילה אחרים שדחקו מסורות איטלקיות קדומות. למשל אצל יהודי העיר טורינו אומרים את בשבת את הנוסח הרגיל של ברכת מעריב ערבים, ובקהילות רבות ביטלו את אמירת הקטע "והשיאנו" בראש השנה.

[עריכה] הפיוטים בנוסח איטליה

המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר איסוף של פיוטים ממקורות שונים ומעט יצירה פיוטית מקומית. בדומה לנוסח אשכנז ובשונה מנוסח הספרדים בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי, למשל בסדר ההושענות האיטלקי. ישנם גם פיוטים מתור הזהב בספרד המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הרשות לקדיש "יה שמך ארומימך" לר' יהודה הלוי ובמנהג האיטלקי המאוחר אף "אחות קטנה" הנאמר בליל ראש השנה (בחלק מהקהילות) או הפיוט "עת שערי רצון להפתח" הנאמר במסורת האיטלקית בתפילת נעילה (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת שופר).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• באתר הספרייה הלאומית ניתן למצוא מחזור סרוק כמנהג יהודי איטליה משנת רמ"ו - 1486 (הספר עתיק ופגום במקצת), ואת מחזור קמחא דאבישונא - מחזור איטלקי עם פירוש מאת ר' יוחנן טריביש משנת 1540.

נוסחי התפילה ביהדות

נוסח הספרדים | נוסח אשכנז | נוסח ספרד | תכלאל - נוסח תימן | נוסח האר"י | נוסח איטליה | נוסח הרומניוטים | נוסח צרפת - מנהג צפון צרפת | נוסח פרובנס - מנהג דרום צרפת | נוסח פרס | נוסח ארם-צובא | נוסח צה"ל האחיד | נוסחים לא אורתודוקסיים