מפלי איגואסו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מפלי איגואסו | |
|---|---|
 מראה במפל גרון השטן |
|
| מיקום | סמוך למשולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי |
| נהר | איגואסו |
| סוג מפל | מדורג, מפוצל |
| גובה כולל | 82 מטר |
| רוחב ממוצע | 2,700 מטר |
| נפילת מים רציפה | 64 מטר |
| מספר נפילות מים | 2 |
| ספיקה ממוצעת | 1,746 מטר מעוקב/שנייה |
| ספיקה מרבית | 12,799 מטר מעוקב/שנייה |
| עונה שופעת | כל השנה |
| הפארק הלאומי איגואסו (ארגנטינה) | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית  |
|
 מפלי איגואסו ממעוף הציפור: במרכז מפל גרון השטן. מימין לו הצד הארגנטינאי ומשמאל הברזילאי |
|
| מדינה |  ארגנטינה |
| הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1984, לפי קריטריונים 7, 10 | |
| הפארק הלאומי איגואסו (ברזיל) | |
|---|---|
| אתר מורשת עולמית |
|
 מבט על מפלי האיגואסו מן הצד הברזילאי |
|
| מדינה |  ברזיל |
| הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1986, לפי קריטריונים 7, 10 | |
מפלי איגואסו (בספרדית: Cataratas del Iguazú; בפורטוגזית: Cataratas do Iguaçu) הם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו אותו הם מחלקים לקטע עליון ולקטע תחתון, והשוכנים על קו הגבול בין מדינת פארנה בברזיל ומחוז מיסיונס בארגנטינה. מקור שמם של המפלים בשפת גוארני או טופי עתיקה והוא מצרף של המילים המילים "אי" (מים) ו"גואסו" (גדולים). הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה.
[עריכה] המפלים
המפלים שוכנים לאורך קטע בן 2.7 ק"מ בנהר, כ-20 ק"מ בקו אווירי ממקום שפכו אל נהר פרנה, בנקודת הגבול המשותפת של שתי המדינות עם פרגואי. סך הכל כוללת המערכת כ-275 מפלים שגובהם המכסימלי הוא 82 מטרים. מימיהם נופלים בשתי מדרגות וכמות הספיקה שלהם עולה על 6.25 מיליון קוב בשעה.
ליד המפלים נוסדו שלוש הערים פוז דו איגואסו הברזילאית, פוארטו איגואסו הארגנטינאית וסיודד דל אסטה הפרגוואית. לא רחוק משם נבנה סכר איטייפו. רובם המכריע של המפלים נמצאים בארגנטינה, אולם משם קשה לראותם, והתיירים הרבים נוהרים דווקא לצד הברזילאי, שבו ישנם מעט מן המפלים, אולם התצפית הפנוראמית אליהם אפשרית רק מכיוון זה. המפל המפורסם ביותר הוא "מפל גרון השטן" (Garganta del Diablo; Garganta do Diabo) השוכן על קו הגבול בין המדינות. צורתו כשל פרסה ברוחב של 150 מטר ובאורך של 700 מטר.
[עריכה] הפארקים הלאומיים
הפארק הלאומי איגואסו בארגנטינה כולל את הפארק עצמו המשתרע על פני שטח של 492 קמ"ר, ושמורת טבע בשטח של 63 קמ"ר. תחילתו בשנת 1909 אך הוא הוכרז באופן רשמי רק בשנת 1934. הפארק הלאומי איגואסו בברזיל הוקם בשנת 1939 והוא מקיף שטח של 1,700.86 קמ"ר, מהם 11.36 קמ"ר בתחומי האיים שבנהר.
האקלים באזור הוא טרופי הנהנה ממשקעים בהיקף של כ-2,000 מ"מ המתחלקים באופן שווה למדי משך כל השנה, ומלחות גבוהה המגיעה לעתים ל-90%. המטמפרטורות הממוצעות נעות בין 33°C בקייץ ל-9°C בחורף.
בפארקים זוהו למעלה מ-2,000 מינים של צמחים וסקולריים. החי כולל למעלה מ-400 מיני ציפורים ויונקים אופייניים כמו טפיר, חוטמן, דביבון מצוי, אוצלוט, יגואר, דב נמלים, קופי קפוצ'ין ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפלי איגואסו |
- נתוני מפלי איגואסו, באתר World Waterfall Database (אנגלית)
- פורטל תמונות. מפלי איגואסו, ארגנטינה - מתוך אתר MyWorldShots.com
- מפלי איגואסו
תמונה פנורמית של המפלים הברזילאים
|
איסצ'יגוואלסטו • הקרחונים • חוות הישועים בקורדובה • חצי האי ואלדס • מיסיונים ישועים של הגוארני (סאן איגנסיו מיני - סנטה אנה - הקדושה מלורטו וסנטה מריה לה מאיור) • מערת הידיים • מפלי איגואסו • קברדה דה הומאוואקה |
|
סרה דו מאר • ברזיליה • הפארק הלאומי ז'או • הפארקים הלאומיים שאפאדה דוס ויאדיירוס ואמס • המרכז ההיסטורי של דיאמאנטינה • מאטה אטלנטיקה • האיים הטלנטיים של ברזיל - פרננדו די נורוניה ואטול דאס רוקאס • המרכז ההיסטורי של גויאס • הפארק הלאומי איגואסו • המיסיון הישועי סאו מיגל דאס מיסואס (בשיתוף עם ארגנטינה) • המרכז ההיסטורי של אולינדה • העיר ההיסטורית אורו פרטו • שמורת הפנטנל • המרכז ההיסטורי של סלבדור דה באהיה • בזיליקת בום ז'סוס דו קונגוניאס • המרכז ההיסטורי של סאו לואיס • הפארק הלאומי סרה דה קפיברה • אזור השימור של מרכז אמזוניה |
