מערת הנביאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת הנביאים היא מערת קבורה על הר הזיתים, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות. שמה מעיד על מסורת יהודית כי קבורים בה הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושת נביאי התנ"ך האחרונים.
המערה נמצאת בחצר של שני בתים פרטיים. הגישה למערה היא דרך מדרגות חצובות בסלע המובילות אל חדר עגול. בחדר, חלל ובו תיקרה גבוהה עם פתח אשר דרכו חודר אור-יום למערה. מהחדר העגול יוצאות שתי מערות בצורת חצאי עיגול זה לפנים מזה. בקרקע הקיר של המעגל החיצוני מצויים כעשרים ושישה כוכים בהם הוטמנו ארונות קבורה (סרקופאגים). במרכז מחצית המעגל החיצונית מצוי חדרון ובו כוכי קבורה נוספים.
בניגוד למסורת, הארכאולוגים סבורים כי המערה שימשה מקום קבורה לעולי-רגל בני המאה הרביעית - חמישית לספירה שבאו לירושלים ומתו בה. במערה מספר כתובות בשפה היוונית.
המסורות היהודיות על המערה הינן מסוף ימי הביניים. העדויות הראשונות מפי נוסעים, מייחסות את המערה לחגי בלבד, וכך הוא מופיע בתיאור מסעו של תלמידו האלמוני של הרמב"ן מראשית המאה ה-14 בתיאורו של רבי עובדיה מברטנורה, משולם מוולטרה ועוד. בתיאורים מאוחרים יותר, נוסף למערה גם מלאכי, ולאחר מכן גם זכריה.
מסורת נוצרים מזהה את הנביאים כאלו המוזכרים בברית החדשה בבשורה על-פי מתי פרק כג, פסוק כט : "אוי לכם סופרים ופרושים חנפים, כי בניתם אתם את קברי הנביאים ותפארו את קבורות הצדיקים"
בסוף המאה התשע עשרה, התחולל בירושלים מאבק משפטי בין הכנסייה הרוסית לבין הקהילה היהודית בעיר על הזכות לרכוש את מערת הנביאים. לבסןף, בשנת 1890, עברה המערה לידי הכנסייה הרוסית אך זאת הבטיחה שלא לשים במערה סימנים נוצריים ושהמערה תהיה פתוחה לתפילה לבני כל הדתות. ההבטחה קויימה בצורה חלקית בלבד, שכן המערה פתוחה למבקרים, אך הוצבו בה מספר אייקונים.
הקבר נחקר על ידי הארכאולוג הצרפתי, שארל קלרמון-גנו, שגילה בה מספר כתובות בעברית ויוונית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קטע מעיתון 'החבצלת' בו אליעזר בן יהודה מספר על הבטחת הארכימנדריט הרוסי שלא לשים במערת הנביאים סממנים נוצריים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ־ישראל כרך א', הוצאת ספרים אחיעבר ושות', 1985, עמודים 406-413
- צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, הוצאת כנה, 1997, עמוד 245
