מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערך הנ"מ של חיל האוויר הישראלי מהווה את החלק הקרקעי של הגנת שמי ישראל ומשלים את ההגנה האווירית של טייסות הטיסה. בהתאם לדוקטרינת הגנת שמי המדינה המערבית, נסמך חיל האוויר הישראלי בעיקר על מטוסי יירוט ככלי להשגת עליונות אווירית, כאשר מערך הנ"מ מהווה את קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים הכוללים כלי טיס וטילים בליסטיים.

תוכן עניינים 1 מבנה 2 מערכות הנשק 3 היסטוריה 3.1 הפלות היסטוריות 4 לוחמות במערך הנ"מ 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה

מערך הנ"מ הישראלי מורכב מיחידות טילי קרקע-אוויר, יחידות טילים נגד טילים, יחידות לניסויי טילים ויחידות טקטיות. בראש מערך הנ"מ עומד קצין בדרגת תת-אלוף, הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר; הקצין, וכן מִפְקֶדֶת המערך, קרויים מכהנ"מ - מפקד(ת) כוחות הנ"מ. מפקד כוחות הנ"מ הנוכחי הוא תא"ל דניאל מילוא.

על אף שיוכו לחיל האוויר, מערך הנ"מ בנוי מבחינה ארגונית בדומה לנהוג בחיל התותחנים, ככל הנראה מסיבות היסטוריות. היחידה הבסיסית ביותר במערך היא הפלגה - צוות נ"מ בסיסי. מספר פלגות מאוגדות בסוללה. הסוללות מאורגנות בגדודים, שבתורם שייכים לאגדי נ"מ. בראש אגד נ"מ עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.

בית הספר לנ"מ (ביסנ"מ) ממוקם בצפון הנגב המערבי בסמוך לקיבוץ משאבי שדה. בעבר שכן במרכז הארץ (הרצליה) בקרקע עליה מצוי החל מ-1994 המרכז הבינתחומי הרצליה. הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ומחסור בשטחי אש לאימונים.

צבעי הדגל של המערך הם תכלת ושחור והמוטו שלו הוא "טכנולוגיה קרבית" ו"השמיים הם הגבול".

[עריכה] מערכות הנשק

מערך הנ"מ מפעיל כיום ארבע מערכות נשק עיקריות:

• FIM-92 סטינגר ("ברקן") - מערכת טילי כתף מונחית אינפרא אדום לטווחים קצרים בעיקר להפלת מסוקים.

• MIM-23 הוק - מערכת נייחת לשיגור טילי קרקע-אוויר מונחי מכ"ם. מערכת הנשק הוותיקה ביותר ובעלת המספר הרב ביותר של הפלות מטוסי קרב של האויב. מערכת טילי ה"הוק המשופר" בחיל האוויר כיום הינה PIP3# של חברת ריית'און, ארצות הברית. הטילים במערך הישראלי שודרגו ושופרו מספר פעמים, אל המערכת התווספו בין היתר מצלמות לצילום מטרות הכוללות יכולת מתקדמת לצילום וזיהוי בלילה.

• MIM-104 פטריוט ("יהלום") - מערכת טילי קרקע-אוויר ארוכי טווח מונחי מכ"ם תוצרת חברת לוקהיד מרטין. הפטריוט הוא ככל הנראה מערכת טילי הקרקע-אוויר הראשונה שהפגינה יכולת מסוימת ליירט טילים בליסטיים.

• "חץ" - מערכת המיועדת ליירוט טילים בליסטיים כדוגמת הסקאד והשיהאב. פותחה על ידי חברות ישראליות בשיתוף פעולה עם חברות אמריקניות ביניהם חברת המטוסים בואינג ובסיוע כספי של ממשלת ארצות הברית.

בעבר היו בשירות מערך הנ"מ מקלעים בקוטר 0.5 אינץ' (12.7 מ"מ) ותותחים בקוטר 20 מ"מ, 23 מ"מ, 37 מ"מ ו-40 מ"מ. כמו כן שירתו במערך מערכות טילי קרקע-אוויר ניידות מסוג MIM-72 צ'פרל ("דרקון"), FIM-43 רד-איי ("בזק"), ו"מחבט" וולקן M163, ומערכת המכ"ם "רמית".

[עריכה] היסטוריה

מערך הנ"מ החל דרכו בחיל התותחנים הישראלי, כבר במלחמת העצמאות הפילו תותחני נ"מ חמושים במקלעים נגד מטוסים מטוסי ספיטפייר מצריים. בשנות השישים קלט חיל התותחנים מערכת של תותחי נ"מ 40 מ"מ מונחי מכ"ם. כאשר הגיעו המערכות של טילי ה"הוק" בשנת 1965 הן נקלטו ביחידות טילי קרקע אוויר (יטק"א) בחיל האוויר, ואחר כך, התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר בשנת 1970. המערך כלל אז גם את מערכות תותחים בקוטר 40 מ"מ, צריחי נ"מ עם ארבעה מקלעים בקוטר 0.5 (12.7 מ"מ) לצריח, וצריחי נ"מ עם זוג תותחים בקוטר 20 מ"מ.

[עריכה] הפלות היסטוריות

• הפלה ראשונה בעולם של מיג 25 סורי על ידי טיל הוק.
• הפלה ראשונה (ועד כה - אחרונה) בעולם של מטוס הסילון הסובייטי העל קולי -(מיג 21) באמצעות תותח וולקן, במבצע שלום הגליל.
• במלחמת לבנון כוח של לוחמי נ"מ מצוידים בטילי FIM-43 רד-איי הפיל מיג 23 של חיל האוויר הסורי.
• הירי הקרבי הראשון של טיל הוק בעולם והפלה ראשונה בעולם של מטוס קרב: התקרית המצערת קרתה ב-5 ביוני 1967 כאשר מטוס אוראגן ישראלי פגוע עשה את דרכו ישירות לכור הגרעיני בדימונה. המטוס הופל מכיוון שהטייס לא הזדהה ולא היה מידע ודאי לגבי מטרת הטיסה, המטוס הופל באמצעות טילי הוק על ידי סוללת טילי הוק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני בדימונה (קמ"ג).

[עריכה] לוחמות במערך הנ"מ

עם קבלת הסעיף הנוסף לחוק שירות הביטחון הקובע כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים (אלא אם כן אופי התפקיד לא מאפשר זאת), החל מערך הנ"מ לקבל לשורותיו גם נשים, ובכך הפך למערך הלחימה הראשון בצה"ל ששילב בתוכו נשים. באוגוסט 1998 נפתח מחזור הגיוס הראשון ששילב בקרבו בנות כלוחמות. מרגע זה ואילך החלו הכשרות המערך לכלול בתוכן גם בנות, אשר התנדבו לשרת כלוחמות לכל דבר. התנדבות זו כוללת בתוכה שירות של 36 חודשים וכן שירות מילואים ככל הבנים, בהתאם למסמך עליו חותמות הבנות-"דין אישה כדין גבר". הלוחמות המתנדבות למערך עוברות טירונות ברמת רובאי 03 וכן קורס מקצועי על מערכת הנשק אליה השתבצו, משובצות לסוללות השונות הפרוסות ברחבי הארץ, ומשם ממשיכות לקורסים מקצועיים מתקדמים ולקורסי הפיקוד והקצונה. את כל המסלול הנ"ל עוברות הבנות לצד הבנים המתגייסים למערך, כאשר מושם דגש רב על שוויוניות בין המינים ללא אפליה מתקנת לטובת הבנות. מערך הנ"מ פתח לנשים את האפשרויות לשרת במערכות נשק שונות- טילי היהלום (פטריוט), טילי ההוק וכן טילי החץ. מערכת הנשק ברקן (סטינגר) אינה פתוחה בפני נשים, זאת בשל המאמץ הפיזי הניכר אשר כרוך במערכת נשק זו, אשר אינו תואם את סרגל המאמצים הפיזיים שנקבע לנשים. מחקרים מראים כי מרבית הבנות המתנדבות לשרת כלוחמות במערך הנ"מ הן בעלות מוטיבציה גבוהה לשירות וכן בעלות נתונים ראשוניים גבוהים המסייעים להם בשירותם הסדיר. כיום קיימות עשרות לוחמות המשרתות במערך הסדיר בסוללות הנ"מ, וכן ישנן גם קצינות במערך המשרתות כמסו"ליות (מפקדות סוללה), קמב"ציות ובתפקידי קצונה שונים ומגוונים במערך.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• כוחות הנ"מ, באתר חיל האוויר הישראלי.
• הרד-איי מפיל מיג-23, באתר חיל האוויר הישראלי.

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים		פורטל צה"ל מבנה צה"ל אמצעי לחימה מילואים יחידות מובחרות מבצעים מדים דרגות עיטורים תג יחידה דין משמעתי מונחים
המטה הכללי:	המטה הכללי של צה"ל
זרועות:	זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים:	פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
אגפים:	אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף התכנון | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
יועצים ונספחים למטכ"ל:	היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות
חילות צה"ל
חילות השדה:	חיל הרגלים (גולני, צנחנים, נח"ל, גבעתי, כפיר) | חיל השריון (חטיבה 7, חטיבה 188, חטיבה 401) | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה
חילות תומכי לחימה:	חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות נוספים:	חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי