מטוס קרב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטוס קרב הוא מטוס שתוכנן במטרה להשתתף באופן פעיל בלחימה על היבטיה השונים - בעיקר ביירוט מטוסי אויב ובתקיפת מטרות קרקעיות.
מטוסי קרב הם לרוב מהירים מאוד ונושאים חימוש מגוון, החל ממקלעים וכלה בטילים מסוגים שונים. במטוסי הקרב המודרניים משולבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות הפעלת נשק מתקדמות, טילים מונחים, מערכת ניווט הכוללת מכ"ם, מערכת לראיית לילה, מערכות לגילוי מטוסי אויב והתראות נעילה ומערכות שיבוש שונות.
מחירו של מטוס קרב מודרני מגיע לעשרות מיליוני דולרים. הוא נחשב לאחד מכלי הנשק החזקים ביותר בשדה הקרב בזכות ניידותו ועוצמת האש הגדולה שלו. באסטרטגיה הצבאית המודרנית מקובל לנסות להגיע ל"עליונות אווירית" בתחילת המלחמה, דבר שלרוב מכריע את תוצאותיה.
[עריכה] סוגים
סוגים עיקריים של מטוסי קרב:
- מטוס יירוט - מטוס קרב זריז ובעל יכולת תמרון מצוינת, שעיקר יעודו הוא השגת עליונות אווירית ויירוט מטוסי הקרב של האויב. במטוסים אמריקנים ציון הדגם של מטוס יירוט הוא F.
- מטוס תקיפה - מטוס קרב שעיקר יעודו הוא תקיפת מטרות קרקע, או סיוע לכוחות קרקעיים. במטוסים אמריקנים ציון הדגם של מטוס תקיפה הוא A.
- מפציץ - מטוס קרב כבד וגדול, בעל יכולת נשיאת חימוש גדולה ביותר (הרבה יותר ממטוס קרב או מטוס תקיפה רגילים), שעיקר יעודו הוא ביצוע הפצצות מסיביות מגובה רב. במטוסים אמריקנים ציון הדגם של מפציץ הוא B.
למרות החלוקה הנ"ל, רוב מטוסי הקרב המודרניים הם רב-משימתיים, ויכולים לשמש הן כמטוסי יירוט והן כמטוסי תקיפה, בהתאם לצורך.
[עריכה] היסטוריה
מטוסי קרב הופיעו לראשונה במלחמת העולם הראשונה והיו מטוסים קטנים שהונעו על ידי מדחף. החימוש של המטוסים היה מכונת ירייה בתא הקדמי (בתא האחורי ישב הטייס) שהיה מסונכרן עם סיבובי הלהב של הפרופלור. במלחמה זאת עיקר תפקידי המטוסים היה מודיעין, תצפית וסיור ויירוט מטוסי האויב.
אחרי המלחמה השתכללו המטוסים, הוגדלו ותפקידיהם הורחבו.
במלחמת העולם השנייה המטוסים שימשו בנוסף להשגת עליונות אווירית, בעיקר להפצצת מטרות אויב וסיוע לכוחות קרקע. חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה היה החלוץ בשימוש במפציצים צלילה מדגם Junkers Ju 87 (שטוקה) לחיסול כוחות שריון וסיוע לכוחות הקרקע במסגרת תורת לחימה שידועה בשם "בליצקריג". מטוסי מסרשמיט היוו את הכוח המיירט של גרמניה. אמריקה השתמשה במפציצים כבדים כדוגמת B-17 מבצר מעופף ובמטוסי יירוט כגון ה-P-47 ת'אנדרבולט ו-P-51 מוסטנג. הבריטים השתמשו בין השאר במטוסי ספיטפייר.
לקראת סיום המלחמה החלו הניסיונות הראשוניים במטוסי סילון, הן על ידי האמריקנים והן על ידי הגרמנים. בסיום המלחמה, הועסקו מדענים גרמנים בתוכנית החלל והטילים האמריקנית.
מטוסי הסילון שינו את זירת הקרב השמיימית. בגלל מהירותם העצומה, הועבר הדגש בקרבות אוויר מיירוט על ידי מקלעים ליירוט על ידי טילים. כמו כן, המהירויות העצומות והדרישה ליכולת תמרון גבוהה הביאו להסתמכות הולכת וגוברת על מחשבים בתכנון ובהיגוי המטוס. בתקופה זו הופיעו מטוסי המיראז', הA-4 סקייהוק, ה-F-4 פנטום במערב וסדרת מטוסי המיג והסוחוי במזרח (ברית המועצות וגרורותיה).
החשיבות המכרעת של חיל האוויר הודגמה לראשונה במלחמת ששת הימים שבה צה"ל נהנה מעליונות אווירית מוחלטת אחרי שהשמיד לחלוטין את כל חילות האוויר של האויב ב 5 השעות הראשונות של המלחמה. את יתרת המלחמה ניצל חיל האוויר הישראלי כדי להפציץ הן מטרות תשתית של האויב והן את כוחות השריון בחזית. בחזית הירדנית, חטיבת טנקים שלמה הושמדה בבקעת הירדן על ידי הפצצת חיל האוויר הישראלי.
בשנות ה-70 נוספו גם המסוקים לארסנל, ולמרות שהם לא יכולים להתחרות עם המטוסים בביצועים שלהם מבחינת מהירות, גובה, יכולת תובלה וטווח - הניידות ויכולת התמרון שלהם (יכולים לנחות בכל מקום, יכולים לעצור באוויר) סיפקה מגוון שימושים חיוניים ביותר לצבא ועד היום מהווים המסוקים גורם חשוב מאוד בשדה הקרב.
בשנות ה-70 הופיעו גם מטוסי הקרב המודרניים של ארצות הברית: ה-F-15 וה-F-16. שני הדגמים רשמו הפלות בכורה בשירות חיל האוויר הישראלי. לעומתם, המשיכו הסובייטים לפתח את סידרת מטוסי המיג והסוחוי שעולים על מטוסי המערב ביכולת התמרון, אך נחותים מהן במערכות המחשב והאוויוניקה. מאפיין בולט נוסף של המטוסים הסובייטים הוא הנדסת אנוש גרועה.
בשנות ה-90 החלו להיכנס לזירה מטוסי חמקן, בעלי יכולת להסוות את עצמם מגילוי מכ"ם. המטוסים - המפציץ האסטרטגי החמקן B-2 ומטוס הקרב F-117 - ביצעו מגוון רב של תקיפות בבגדד ובקוסובו אל מול ריכוזי נ"מ עצומים. במלחמת המפרץ לא הופל אפילו מטוס חמקן אחד. לעומת זאת, ב-1999 הופל מטוס חמקן אמריקני מעל בוסניה (ארצות הברית היא המדינה היחידה שמפעילה מטוסים חמקניים).
כמו כן בריטניה פיתחה את מטוס ההארייר - מטוס שמסוגל להמריא ולנחות בצורה אנכית (כמו מסוק), ומתאים במיוחד לנושאת מטוסים קטנה. על יכולת זו, המטוס היה צריך לשלם במהירותו - שלא משתווה למטוסי קרב מתקדמים. חיל הנחתים האמריקני עושה שימוש בדגם מתקדם של המטוס, שמכונה הארייר-2. באופן טבעי, המטוס הזה אידאלי עבור משימות של סיוע לכוחות קרקעיים.
בתחילת המאה העשרים ואחת, חברת לוקהיד-מרטין האמריקנית סיימה לפתח את ה-JSF - מטוס קרב חמקן רב-משימתי, שיכול לתמרן כמו מטוס קרב רגיל, ממריא ונוחת גם באופן אנכי (בגרסה מיוחדת), ומסוגל לשאת משקל גדול של פצצות. תכנון המטוס נעשה בשיתוף מדינות רבות, בהן גם ישראל, והוא נועד להיות מטוס הקרב המוביל של הדור הבא. כניסתו לשירות מתוכננת לסוף העשור הנוכחי (לפני שנת 2010).
