A-4 סקייהוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במטוס קרב. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של A4, ראו A4 (פירושונים).
A-4 סקייהוק (Skyhawk) - מטוס תקיפה וסיוע לכוחות קרקע קל, מתוצרת חברת מקדונל-דאגלס (Mcdonnell-Douglas, כיום בואינג) האמריקנית. פותח בעקבות לקחים ממלחמת קוריאה, ותוכנן לשירות בנושאות המטוסים של הצי האמריקני. טס לראשונה בשנת 1954. עד שנת 1975, שנת הפסקת הייצור, יוצרו כ-3,000 מטוסים, מתוכם 555 מטוסים בדגם הדו-מושבי.
תוכן עניינים |
[עריכה] טבילות אש
מטוסי סקייהוק של הצי האמריקני (הוצבו על נושאות מטוסים) השתתפו בשלבים הראשונים של מלחמת וייטנאם, עד שהוחלפו במטוסי ה-A-7 "קורסאייר" המתקדמים יותר. הפוליטיקאים האמריקנים הידועים ג'ון מקיין (השתחרר בדרגת אל"מ, סנאטור מטעם אריזונה, התמודד על המועמדות לנשיאות בשנת 2000) וג'יימס סטוקדייל (השתחרר בדרגת סגן אדמירל, התמודד על סגנות הנשיאות בשנת 1992) היו טייסי סקייהוק במלחמה, ושניהם נאלצו לנטוש את מטוסיהם מעל וייטנאם, ונפלו בשבי. במהלך המלחמה, טייס אמריקני בשם טד שוורץ הפיל מטוס מיג 17 בירי רקטות נגד טנקים. במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) נלחמו מטוסי סקייהוק בשירות חיל האוויר הישראלי, וכ-75 מהם הופלו (חסרונם הבולט ביותר היה המהירות הנמוכה). הצי הארגנטינאי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת פוקלנד (1982), וחיל האוויר הכוויתי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת המפרץ הראשונה (1991).
[עריכה] הסקייהוק בחיל האוויר הישראלי
מטוסי הסקייהוק הראשונים של חיל האוויר הישראלי נרכשו ב-1967 והגיעו לישראל בסוף אותה שנה. המטוס נרכש בעקבות האמברגו (החרם) שהטילה צרפת על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ומנע אספקת מטוסי מיראז' 5 חדשים. הסקייהוק היה מטוס הקרב הראשון שארצות הברית הסכימה למכור לישראל. שמו העברי - "עיט".
צמד תותחי ה- 20 מ"מ של הסקייהוק הוחלף בח"א בתותחי "דפה" 30 מ"מ שהיו סטנדרטיים במטוסים הצרפתיים והוכחו כמוצלחים.
עבור ישראל פותח דגם מיוחד של המטוס (H), ומטוסים אלו היו מטוסי התקיפה העיקריים של החיל במלחמת ההתשה. בשנת 1973 נכנסו לשירות מטוסים מדגם משופר (N). המטוסים ביצעו משימות תקיפה במלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון (1982), מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם ובמלחמת לבנון השנייה (2006). הסקייהוק עבר שיפורים שונים במהלך שירותו וביניהם הארכת צינור הפליטה להפחתת הנזק מפגיעת טילי כתף מונחי חום, ושיפור אוויוני במערכות החימוש שמאפשר ירי טילי אוויר-אוויר שואפי חום (זהו פיתוח ישראלי ייחודי, ורק מטוסי הסקייהוק הישראלים מהם בעלי יכולת שיגור טילי אוויר-אוויר).
כיום נותרו מטוסי העיט מדגם "T" (דו מושבי) ו- "N" (חד מושבי) בלבד להדרכה ולאימון במגמת קרב בקורס טיס.
ביוני 2005 אוזרחה טייסת העיט האחרונה (טייסת 102 - "הנמר המעופף") וכיום מרבית פעולות האחזקה בה מבוצעת על ידי חברה אזרחית.
הטייס עזרא דותן (לימים אל"ם) זכה בהפלת הבכורה של המטוס בחיל: ב-12 במאי 1970 הוא הפיל שני מטוסי מיג 17 סוריים מעל לבנון, אחד מהם באמצעות ירי ברקטות נגד טנקים.
[עריכה] נתונים
- אורך: 12 מטר
- גובה: 4.5 מטר
- מוטת כנפיים: 8.5 מטר
- משקלים: ריק 4.8 טון, מרבי 11 טון
- הנעה: מנוע טורבו-סילון יחיד, מתוצרת פראט אנד וויטני (ארצות הברית), בעל דחף של 5,080 ק"ג
- מהירות מרבית: 1,070 קמ"ש
- טווח טיסה: כ-3,500 ק"מ
- סייג רום: כ-17,000 מטר
- חימוש: 2 תותחי 30 מ"מ, פצצות וטילים במשקל של כ-3.7 טון
[עריכה] מדינות שרכשו את המטוס
- ארצות הברית: הצי וחיל הנחתים (שימשו גם לאימון ולביום אויב, וקורקעו סופית בשנת 2003).
- דרום אמריקה: ברזיל, ארגנטינה (חיל האוויר והצי).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: A-4 סקייהוק |