מנליק הראשון, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על פי המסורת האתיופית היה מנליק הראשון בנם של המלך שלמה ומלכת שבא והראשון בשושלת הקיסרים, 225 במספר, מזרע דוד ושלמה ששלטו באתיופיה עד נפילתו של הקיסר היילה סלאסי בשנת 1974 ושבירת השושלת.

תוכן עניינים 1 רקע: המלך שלמה ומלכת שבא 2 פגישת מנליק ושלמה 3 מייסד השושלת הסולומונית 4 ארון הברית 5 האריה מיהודה 6 מנליק השני 7 הערות שוליים

[עריכה] רקע: המלך שלמה ומלכת שבא

ערך מורחב – מלכת שבא

על פי הכברה נגסט הסיבה שהוליכו ללידתו של מנליק הייתה כי המלך שלמה הצהיר בפני המלכה האתיופית כי לא ידרוש ממנה דבר כל עוד לא תיטול כלום ממלכתו. אך באחד הערבים הגיש המלך הערמומי אוכל חריף ביודעו כי התבלינים יצמיאו את המלכה, ואכן, באישון לילה התעוררה שבא והחלה משוטטת בארמון בחיפוש אחר מים וכאשר מצאה את מבוקשה זינק המלך ממארבו, טען כי הפרה את ההסכם ביניהם ודרש כי תתמסר לו. המפגש המיני בין שני השליטים מאושר על ידי פרשן ימי הביניים רש"י שם הוא כותב שמצאצאי שלמה ומלכת שבא נולד נבוכדנצר השני מלך בבל שבעתיד ישמיד את ממלכת יהודה ויגרום לגלות בבל ‏‏^[1]. בבוקר יום למחרת מלכת שבא יחד עם פמלייתה חזרו לאתיופיה ובדרך חזרה בחמסיאן ‏‏^[2] היא ילד את בנה משלמה המלך וקראה לו "אבנה לא חכים" (עברית: בנו של החכם, ידוע גם בשם: מנליק).

ייתכן כי מלכת שבא הייתה שליטת ממלכת ד'מאט שקדמה לממלכת אקסום והייתה קיימת בזמנו של שלמה המלך מלכי ד'אמט השתמשו בתואר "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגזי" וכן המחקר הארכאולוגי הנמצא כיום בחיתוליו מאשר שבאחד מחריטות בצפון אתיופיה בעיירה יחא מוזרכת מלכה שהייתה שווה מבחינה שלטונית לשלטון הגברים, בנוסף על פי מספר מסורות אתיופיות מלכת שבא אכן הייתה משבט האגזי ‏‏^[3] על פי המסורת הייתה בנו של המלך ארגבו (נקרא גם ארגבוס) שהיה מלך שבט האגזי ה-28 שהקים ממלכה משני צידי מיצר באב אל מנדב.

[עריכה] פגישת מנליק ושלמה

ערך מורחב – שלמה המלך

ערך מורחב – יהודי אתיופיה

כאשר מנליק גדל הוא נעשה סקרן יותר ויותר לגבי אביו ובגיל 22 יחד עם חבורה גדולה ואיתה הסוחר אשר סיפר למלכת שבא על שלמה טמרין שאיתה היו אוצרות רבים הוא החל את מסעו אל עבר ארץ ישראל. כאשר נכנס לישראל כל האנשים אשר הביטו לעברו חשבו שזהוא המלך שלמה בעצמו, הקברה נאגסט מתאר את מנליק שהוא דומה מאוד לאביו, מנליק פגש את שלמה המלך, אביו שניהם שמחו מאוד. שלמה ניסה לשכנע את מנליק להשאר ולהיות יורשו הוא נתן לו זהב, תכשיטים וכסף רב, מנליק לא השתכנע ולכן שלמה המליך אותו לקיסר הראשון של אתיופיה ושם הכתרתו היה דוד כשם סבו, ג'יימס ברוס כותב שהמלכתו הייתה בשנת 986 לפנה"ס, לאחר שהומלך שלמה המלך אירגן פמלייה מבני ישראל שישובו איתו למממלכתו, הפמלייה כללה גברים שהיו חלק ממשפחות האצולה שבירושלים שכללו בין היתר כהנים, לווים ושאר אנשים מכלל שבטי ישראל שחזרו איתו המסורת החבשית מספרת שמכל שבט היו כאלף איש במילים אחרות הפמלייה כללה כמעט כ-20,000 איש. האנשים אשר הלכו עם מנליק היו בעיקר רופאים, שופטים ואנשי דת ^[4]. ייתכן כי צאצאאי אנשים אלו הם אבותיהם של יהודי אתיופיה.

[עריכה] מייסד השושלת הסולומונית

ערך מורחב – השושלת הסולומונית

הקברה נגסט מתאר את מנליק כקיסר הראשון של אתיופיה וטוען כי מלכי אקסום וקיסרי אתיופיה מהשושלת הסולומונית זרעו ושושלתו נשמרו במשך 225 דורות עד לקיסר האחרון היילה סלאסי שהודח במהפכה האתיופית בשנת 1974. במהלך ההיסטוריה האתיופית היה רק מקרה אחד שצאצאי מנליק הודחו מהשלטון וזה קרה כאשר יהודי אתיופיה התקוממו כנגד המלכים האקסומים בשנת 960 בראשותה של יהודית המלכה היהודים גרמו להרס רב בממלכה שבסופו של דבר מרד זה גרם לעליית של שושלת זאגווה מלכי אקסום ברחו למחוז שאווה שם הם שלטו עד אשר עלו שוב לשלטון תחת הקיסר יקונו אמלאק ‏‏^[5] ב-1270 שהרג את אחרון קיסרי הזאגווה יטברק במלחמה עקובה מדם. על פי המחקר המודרני לא ידוע אם אכן יקונו אמלאק היה מצאצאי מלכי אקסום. ההיסטוריה האתיופית מלאה בקיסרים שלא היו מהשושלת הסולומונית והודחו באופן אלים רק בגלל עובדה זו.

[עריכה] ארון הברית

ערך מורחב – ארון הברית

על פי הקברה נגסט שלמה המלך נתן למנליק גם העתק של ארון הברית אך אינו ידע שבנו של צדוק הכהן החליף בין הארון האמיתי להעתק. באמצע החזרה לממלכתו מנליק מגלה שהארון הברית הוא הארון האמיתי שלמה מגלה זאת גם, אך לא יכל לעשות דבר ולכן פנה לאשתו בת פרעה שתנחם אותו והיא ניצלה זאת ושלמה החל לעבוד את אלילי מצרים ‏‏^[6]. מנליק הגיעה לאתיופיה עם הפמלייה הגדולה שאיתה ארון הברית. מאוחר יותר מנליק יזם מספר מערכות צבאיות יחד עם הארון בקברה נגסט נכתב:

	שאיש לא כבש אותו, להיפך, כל אחד שתקף אותו נכבש
-- קברה נגסט, פרק 94.

לאחר שראה מה הארון מסוגל לעשות מנליק החליט שהוא מסוכן מדי ולכן הוא הפקיד אותו בידי קבוצת אנשים באי באגם טאנה המסורת האתיופית מספרת שיהודי ביתא ישראל החזיקו בארון הברית עד לעלייתו של המלך האקסומי אזנה ולאחר שזה התנצר הוא יזם מספר מערכות צבאיות כנגד היהודים ג'יימס ברוס מזכיר בספרו שבשנה זו התרחשה מלחמת אזרחים בין היהודים לבין הנוצרים שבה יהודי אתיופיה הבדילו את עצמם והקימו את הממלכה היהודית בהרי סאמיאן ובדאמבייה ‏‏‏‏^[7], על פי המסורת האתיופית המלך האקסומי אזנה ניצח את היהודים ולקח מהם את הארון ושיכן אותו בעיר בירתו אקסום בכנסיית כנסיית גבירתנו מרים מציון. עד לימינו טוענים הנוצרים האתיופים בלהט כי ארון הברית המקורי עודנו קיים ושוכן בתחומי אתיופיה. בכל אחת מהכנסיות האורתודוקסיות באתיופיה קיים כיום העתק של ארון הברית (נקרא "טאבוט") הנשמר ב"קודש הקודשים" של הכנסייה ואינו פתוח לציבור, בכנסיית "מריה הקדושה מציון" ישנו רק אדם אחד בכל דור שלו הרשות לחזות בארון הברית.

[עריכה] האריה מיהודה

ערך מורחב – האימפריה האתיופית

האתיופים מייחדים מקום חשוב באתוס הלאומי והדתי שלהם לקשרם ההיסטורי לשלמה ובני ישראל וכך הפך מוטיב האריה, סמל שבט יהודה, למרכיב חשוב בתרבות האתיופית ובעיקר בהקשר של שליטיה. קיסרי אתיופיה היו מכונים גם בשם התואר מוא אנבסה זה אם נגדה יהודה (האריה הכובש של שבט יהודה) וכן הקיסר יוהנס הרביעי נשא גם בתואר נגוס ציון (מלך ציון). האריה היה במשך שנים רבות סמלה של האימפריה האתיופית. השפעתה של מסורת זו חצתה גם את גבולות הנצרות האורתודוקסית האתיופית אל דת הראסטפארי ‏‏^[8] שראתה בהיילה סלאסי את התגשמות נבואותו של מרקוס גרווי כי לעם השחור יקום משיח באפריקה והוא יהיה מזרעם של דוד ושלמה. סמל נוסף שאומץ בנצרות האתיופית הוא המגן דוד שרווח, לרוב בשילוב עם צלב ולעתים אף סהר מוסלמי, בכנסיות, מנזרים ובאומנות אתיופית.

[עריכה] מנליק השני

ערך מורחב – מנליק השני

9 בנובמבר 1856 על לכס מלכי שאווה המלך סהלה מריאם שיירש את אביו היילה מאלכות בתור מלך שאווה לאחר מכן מלך זה שהיה חלק מהענף השוואני לשושלת הסולומונית הוכתר לקיסר אתיופיה 1889 בשם מנליק השני על מנת לחזק את טענת השושלת למוצא מהמלך שלמה ומלכת שבא.

[עריכה] הערות שוליים