מוריסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוריסטן (פרסית: بیمارستان בִימָרֶסְטָאן - בית חולים[1], או: تيمارِسْتان תִימָרֵסְתָאן- בית משוגעים) הוא מתחם גדול ורבוע של רחובות, כיכרות, חנויות ובתי מלאכה ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים.
[עריכה] היסטוריה
בתקופה הביזנטית שימש המתחם בתור ה"פורום רומאנום" של איליה קפיטולינה. בתקופה הצלבנית שלטו במתחם אנשי המסדר ההוספיטלרי, שבנו במקום אכסניה, כנסייה ובית חולים. לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין הוקם בשטח בית החולים ההוספיטלרי בית חולים פסיכיאטרי, ושם המקום היה ל"מוריסטן", מכיוון שא-דין ואנשיו היו מכורדיסטן. המוסלמים הרסו את המתחם והוא עמד בחורבנו עד שלהי המאה ה-19.
בשנת 1860 לערך מסרו העות'מאנים את חלקו המזרחי של המתחם, הגובל בשווקי הרובע המוסלמי, לידי הגרמנים, שבנו במקום כנסייה לותרנית "כנסיית הגואל". בעת בניית הכנסייה התגלו שרידים של הכנסייה הצלבנית שהייתה במקום, ושרידיה משולבים בכנסייה החדשה. כנסיית הגואל נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל.
לאחר שמסרו הטורקים את השטח לידי הגרמנים, עלה בהם החשש כי מעצמות מערביות נוספות ידרשו דריסת רגל בירושלים, ולכן מיהרו למכור את המתחם הנותר במחיר נמוך לכנסייה היוונית אורתודוקסית, בתנאי שתבנה במתחם בתי מגורים, אכסניות ואזור מסחרי. השוק נבנה בשנת 1903. בשטח נבנו רחובות גדולים ורחבים, כיכר מרכזית, ואכסניות לקליטת עולי הרגל עבור כנסיית הקבר הסמוכה וכשבעים חנויות. השוק והכיכר נקראו "שוק אבטימוס" על שם הפטריארך היווני-אורתודכסי דאז. (בבעלות הכנסייה עמד אז גם רובו של השוק הסמוך לשער יפו, שגם הוא כונה על שם הפטריארך "אל-בטראק").
במתחם מצויות חנויות שונות ובכללן חנויות למוצרי עור, בדים, שטיחים, מסעדות ובתי קפה. בפינתו הצפון מזרחית של המתחם שוכנות מספר חנויות למוצרי עור. הסיבה לכך היא שפינה זו שוכנת בסמיכות לשוק הצבעים שהיוותה בעבר אכסניה לבורסקאים בעיר העתיקה. זאב וילנאי מספר שמספר יהודים שעסקו בסחר בדים ואריגים החזיקו בעבר חנויות במקום[2].
עקב מיעוט התיירים ברובע, רק חלק מהחנויות במתחם פעילות. במרכז המתחם מצויה מזרקת מים בסגנון נאו-בארוקי. המזרקה נבנתה לכבוד חצי יובל שנות שלטונו של הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני שחל בשנת 1900, אם כי המזרקה נבנתה יחד עם השוק רק בשנת 1903. לקראת שנת 2000 שופצה ונוקתה המזרקה אך גם כיום לא זורמים בה מים.
[עריכה] נאות דוד
מבנה בעל חשיבות במתחם הוא בניין המכונה "נאות דוד", והוא שוכן במערבו של מתחם המוריסטן. בבניין זה שכנה אכסניית סנט ג'ון, שנקראה על שם כנסיית יוחנן המטביל הסמוכה אליה. כמו כל המתחם, האכסנייה הייתה ועודנה בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, אך עם השנים הוחכרה על ידי הפטריארכיה לגורמים שונים, ובשנות השמונים היה בעל החזקה בנכס ארמני בשם מרדוריס מטוסיאן. בראשית שנות התשעים נקנתה החזקה על הבניין מידיו בידי עמותה יהודית על מנת להגביר את האחיזה היהודית בעיר העתיקה מחוץ לרובע היהודי. במסגרת העסקה שולמו על ידי העמותה ובמימון משרד השיכון שבראשו עמד אז אריאל שרון, כמיליון ומאתיים אלף דולר.
כניסת הגורמים היהודים לבניין לוותה במחאה חריפה מצד ערביי ירושלים. למחאות הצטרפה בעלת הנכס, הכנסייה היוונית אורתודוקסית, שניסתה להפעיל אמצעים משפטיים על מנת לבלום את אכלוס הבית על ידי מתיישבים יהודים, אך הדבר לא עלה בידה. בסיום הסכסוך המשפטי קבע בית המשפט העליון כי העמותה רשאית ליישב בבניין עשר משפחות בלבד, וכך נעשה. בשל סיבה זו, חלקים גדולים בבניין הם ריקים. במקום פועלת ישיבת לנתיבות ישראל.
