מארי תרז, נסיכת צרפת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מארי תרז, נסיכת צרפת | |
|---|---|
| דוכסית אנגולם | |
 |
|
| שם מלא | מארי תרז שרלוט |
| בעלה | לואי אנטואן, דוכס אנגולם |
| שושלת | בית בורבון |
| אב | לואי השישה עשר, מלך צרפת |
| אם | מארי אנטואנט |
| תאריך לידה | 19 בדצמבר 1778 ארמון ורסאי, צרפת |
| תאריך פטירה | 19 באוקטובר 1861 וינה, אוסטריה |
| מקום קבורה | מנזר קסטניאביצה, גוריציה, איטליה |
מארי תרז, נסיכת צרפת (19 בדצמבר 1778 - 19 באוקטובר 1861), הידועה גם בתואר מארי תרז, דוכסית אנגולם, הייתה בתם הבכורה של לואי השישה עשר, מלך צרפת ורעייתו, המלכה מארי אנטואנט, והיחידה ממשפחתה ששרדה את המהפכה הצרפתית. עד לנישואיה בשנת 1799 ללואי אנטואן, דוכס אנגולם, בנו של שארל העשירי, מלך צרפת, היא נקראה בתואר מאדאם רויאל, השמור לבת הבכורה של מלך צרפת. יש המחשיבים אותה כאחת ממלכות צרפת, שכן באופן טכני כיהן בעלה בתפקיד המלך במשך עשרים דקות בשנת 1830, בין ויתורו של אביו על הכתר לבין ויתורו שלו עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותה
הנסיכה מארי תרז שרלוט נולדה בארמון ורסאי, ילדתם הבכורה של לואי השישה עשר, מלך צרפת ורעייתו מארי אנטואנט, שחיכו כמעט שמונה שנים מאז נישואיהם לילד. הנסיכה נקראה על שמה של סבתה, מריה תרזה, קיסרית האימפריה הרומית הקדושה, וכבתו הבכורה של המלך הצרפתי המכהן היא קיבלה את התואר מאדאם רויאל. מארי אנטואנט מינתה את חברתה הטובה, דוכסית פוליניאק כאומנת והמחנכת של מארי תרז, ומאוחר יותר גם של אחיה הצעירים.
[עריכה] המהפכה הצרפתית
ביוני 1789, בעוד הרוחות מחוץ לארמון סערו והמהפכה הצרפתית הלכה והתקרבה, חוותה הנסיכה מארי תרז טרגדיה אישית, כאשר אחיה בן השבע, לואי ז'וזף, דופן צרפת ואחותה התינוקת סופי מתו ממחלה בהפרש של שבועיים, חודש לפני הסתערות ההמון על הבסטיליה. ביולי, לאחר נפילת מבצר הבסטיליה, שלח המלך רבים מבני משפחתו וחבריו אל מחוץ לצרפת, בעוד שהוא בעצמו התעקש להשאר בממלכה יחד עם משפחתו. בין אנשי החצר שברחו לחו"ל הייתה גם אומנתה של מארי תרז, דוכסית פוליניאק, אותה החליפה בתפקיד לואיז אליזבת דה קרואי. פולין, בתה של לואיז אליזבת, הפכה לידידתה הקרובה ביותר של הנסיכה מארי תרז ונשארה קרובה אליה כל חייה. באוקטובר 1789 הסתער המון פריזאי על ארמון ורסאי והכריח את המלך ומשפחתו לעזוב את הארמון ולעבור להתגורר בארמון טווילרי תחת תנאי מעצר בית.
עם הדרדרותו של המצב הפוליטי בצרפת הגיעו המלך ומארי אנטואנט למסקנה כי חייהם וחיי ילדיהם היו בסכנה וכי הם יהיו בטוחים רק אם יברחו מפריז התוססת. ביוני 1791 ברחה המשפחה המלכותית, מחופשת לאצילים רוסים, מארמון טווילרי וניסתה להגיע לטירת מונמדי המלוכנית שבצפון מזרח המדינה, אולם המשמר הרפובליקני זיהה את המלך בעיר וארן, עצר אותו ואת משפחתו והחזיר אותם לפריז, שם נכלאו במבצר הטמפל. בינואר 1793 אביה של מארי תרז, המלך לואי השישה עשר, הוצא להורג באשמת בגידה במדינה. הנסיכה, שהייתה קרובה מאוד לאביה, הייתה שבורת לב ממותו.
[עריכה] מאסרה במבצר הטמפל
מארי תרז נשארה כלואה במבצר הטמפל יחד עם אמה ואחיה הצעיר לואי שארל (שהוכר כעת על ידי תומכי המלוכה כמלך לואי השבעה עשר), עד יולי 1793, אז הופרד המלך הצעיר מאמו ואחותו ונכלא בתא נפרד. בתאה של מארי תרז נותרו כעת שתי נשים נוספות - אמה מארי אנטואנט, ודודתה, הנסיכה אליזבת. מתוך השלוש הייתה מארי תרז היחידה ששרדה את משטר הטרור. באוקטובר 1793 נלקחה מארי אנטואנט לכלא הקונסיירז'רי באשמת בגידה וגילוי עריות עם בנה. המלכה לשעבר הוצאה להורג ב-16 באוקטובר. ב-9 במאי 1794 הוצאה מתאה הנסיכה אליזבת, אחותו של לואי השישה עשר, והוצאה להורג יום לאחר מכן, באשמת מתן עזרה לתומכי המלוכה הגולים.
במהלך כל שאר תקופת מאסרה לבד במבצר הטמפל לא ידעה מארי תרז מה קרה למשפחתה. ב-11 במאי 1794 ביקר את הנסיכה בתאה מקסימיליאן רובספייר, אולם היא שוחררה רק לאחר ששכך משטר הטרור, בדיוק ביום הולדתה ה-17 (19 בדצמבר 1795), בתמורה להשבתם של מספר שבויים צרפתיים שנשבו על ידי אוסטריה. מארי תרז נלקחה לווינה, שם שוכנה בחצר המלוכה של בן דודה, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
[עריכה] החיים בגלות
לאחר שהות קצרה באוסטריה עברה מארי תרז להתגורר בקורלנד (כיום בלטביה) יחד עם אחיו של אביה, שהכריז על עצמו כמלך לואי השמונה עשר והתגורר בשטחי האימפריה הרוסית כאורחו של הצאר פאבל הראשון. לואי, שלא היו לו ילדים משלו, רצה שאחייניתו תנשא לבן אחיו, לואי אנטואן, דוכס אנגולם, שהיה השני בסדר הירושה לכתר הצרפתי באותה התקופה (אחרי אביו, לעתיד המלך שארל העשירי). מארי תרז, ששאפה להיות שוב חלק ממשפחה, הסכימה מיד. הזוג נישא בשנת 1799, אולם הנישואים היו עקרים.
משפחת המלוכה הצרפתית הגולה עברה להתגורר בבריטניה, שם העניק לה המלך גורג' השלישי מגורים, עד נפילתו של נפוליאון בשנת 1814.
[עריכה] השיבה לצרפת
ב-6 באפריל 1814 הוכתר דודה של מארי תרז, לואי השמונה עשר, כמלך צרפת והמשפחה המלכותית חזרה לפריז. השיבה לצרפת הייתה קשה למארי תרז והיא לא בטחה בצרפתים שתמכו ברפובליקה או בנפוליאון. היא ביקרה באתה בו אחיה נפטר ובבית הקברות הו היו קבורים הוריה ודודתה אליזבת. בינואר 1815 הוצאו הגופות המלכותיות מקברן ונקברו שוב בקבר המלכותי בבזיליקת סן דני.
במרץ 1815 חזר נפוליאון לצרפת והקים במהרה צבא שנועד להחזיר לו את השלטון, לואי השמונה עשר נמלט מהמדינה אך מארי תרז ובעלה, ששהו בבורדו באותה התקופה החליטו להישאר ולארגן את הכוחות המקומיים להגן על העיר מפני תומכי נפוליאון. למרות זאת נאלצה מארי תרז להמלט שוב לבריטניה לאחר שנפוליאון הורה על מעצרה, שכן היא חששה שהצבא שחיפש אותה יהרוס את בורדו. המשפחה המלכותית חזרה שוב לצרפת לאחר תבוסתו של נפוליאון בקרב ווטרלו.
לואי השמונה עשר נפטר ב-16 בספטצבר 1824 ואת כתרו ירש אחיו הצעיר, שארל העשירי, חמה ודודה של מארי תרז. לואי אנטואן, בעלה של הנסיכה, היה כעת יורש העצר לממלכה הצרפתית ומארי תרז קיבלה את התואר מאדאם לה דופין, השמור לרעייתו של יורש העצר הצרפתי. אולם תקופת שלטונו של שארל העשירי הייתה סוערת בשל דעותיו השמרניות והוא נאלץ לוותר על הכתר ב-30 ביולי 1830. בנו לואי אנטואן נאלץ גם הוא לוותר על זכותו לכתר עשרים דקות מאוחר יותר, ויש המגדירים את לואי תרז כמלכת צרפת בשל עשרים הדקות הללו בהן בעלה היה רשמית המלך. את כס המלוכה ירש בן דודה של הנסיכה, לואי פיליפ, אולם מארי תרז, בעלה ודודה החליטו לא להישאר במדינה ולעזוב שוב לבריטניה.
[עריכה] הגלות האחרונה
המשפחה המלכותית לשעבר התגוררה באדינבורו עד לשנת 1833, אז המלך לשעבר החליט לעבור לפראג כאורחו של בן דודה של מארי תרז, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לאחר מכן הם עברו להתגורר באחוזה ליד גוריציה שבצפון מזרח איטליה. מארי תרז סעדה את דודה החולה שנפטר בשנת 1836 ממחלת הכולרה. לואי אנטואן נפטר בשנת 1844 ונקבר בגוריציה לצד אביו.
[עריכה] מותה
לאחר מותו של בעלה עברה מארי תרז להתגורר בארמון פרוסדורף שמחוץ לווינה יחד עם אחיינה, אנרי, רוזן שמבור. היא נפטרה מדלקת ריאות ב-19 באוקטובר 1851 ונקברה לצד בעלה ודודה בגוריציה. על מצבתה היא קרויה "המלכה האלמנה של צרפת", התייחסות לשלטון בעלה למשך עשרים דקות.
[עריכה] אילן יוחסין
| מרי תרז, נסיכת צרפת | לואי השישה עשר, מלך צרפת | לואי פרדיננד, דופן צרפת | לואי החמישה עשר, מלך צרפת |
| מריה לשצ'ינסקה | |||
| מריה יוספה, נסיכת סקסוניה | אוגוסט השלישי, מלך פולין | ||
| מריה יוספה, ארכידוכסית אוסטריה | |||
| מארי אנטואנט | פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | לאופולד, דוכס לורן | |
| אליזבת שארלוט ד'אורליאן | |||
| מריה תרזה | קארל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | ||
| אליזבת כריסטין, נסיכת בראונשוויג-וולפנביטל |
