ארמון ורסאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארמון וגני ורסאי
אתר מורשת עולמית
מדינה	צרפת
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 2, 6

ארמון ורסאי (צרפתית: Château de Versailles) הוא ארמונם העיקרי של מלכי צרפת במאה ה-18.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 משמעות פוליטית 2.1 עלויות תחזוקה 2.2 יתרונות מקיומו של הארמון 3 אתרים בעלי חשיבות בארמון 3.1 אולם המראות 4 הגנים 5 שימושים בארמון בעיתות מלחמה 6 הארמון כמוזיאון 7 חיקויים של הארמון 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

תחילת הנוכחות המלכותית בורסאי החלה עוד בתקופתו של לואי ה-13 מלך צרפת, אשר בנה במקום בקתת צייד בשנת 1624.

בשנת 1660, לואי ה-14 חיפש מקום להתגורר בו מחוץ לפריז ההומה, אך העדיף מקום לא רחוק מהבירה. לואי ה-14 החליט להרחיב את הבקתה ולהפוך אותה לארמון. בשנת 1661 פנה ללואי לה וו שהרחיב את הטירה בין השנים 1661 - 1668. בשנת 1678 מונה ג'ול הרדוון מאנסאר על העבודות, ותחת פיקוחו נבנו הקפלה הלמלכותית. ב-6 במאי 1682 עבר לואי ה-14 להתגורר בטירה. עבודות הבנייה בטירה הושלמו בשנת 1688, ברשות הארכיטקט לואי לה וו (Louis Le Vau), מעצב הפנים שארל לה ברון (Charles Le Brun) ומתכנן הגנים אנדה לה נוטרה (Andre Le Notre).

לואי ה-15 הוסיף מספר מבנים לארמון, ולואי ה-16 הוראה על בניית הטריאנון הגדול והטריאנון הקטן וכן כפר עבור מארי אנטואנט הידוע בשם "הכפר הקטן" או "כפר המלכה (Petit hameau).

[עריכה] משמעות פוליטית

מבקרים רבים בארמון ורסאי נדהמים מגודלו ופארו של הארמון (אשר כיום, לאחר שנמכרו מרבית רהיטיו המקוריים, הינו פחות מפואר מכפי שהיה עת התגוררה בו משפחת המלוכה). מבקרים אלה תוהים אם ההשקעה הגדולה בארמון אכן הייתה כדאית.

במהלך המאה ה-19 היסטוריונים רבים אף העלו את בניית ארמון זה, ואת עלויות החזקתו, כאחת הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית.

הארמון עצמו לא היה אך ורק מקום מגורים. בעת מלכותו של לואי ה-14 היווה הארמון את מרכז האדמיניסטרציה והשלטון של צרפת. החדר המרכזי בארמון - "חדר השינה של המלך" ("Chambre du Roi"), היווה למעשה מרכז השלטון של צרפת, והמקום בו הוחלט על כל הפעולות השלטוניות.

כל האצילים של צרפת נהגו להגיע לורסאי ולהשתכן בה, על מנת להיות קרובים אל חצר המלוכה, לקבל ממנה טובות הנאה ולהשפיע עליה. ריכוזיות זו היוותה הבסיס לריכוזיותו של השלטון הצרפתי בידי המלך, והשליטה הקרובה של המלך באציליו בהיותם בארמון איפשרה לו למנוע מהאצילים להתנגד למגמות הריכוזיות.

[עריכה] עלויות תחזוקה

בשל גודלו של הארמון, אחזקתו הייתה יקרה מאוד. היו היסטוריונים שהעריכו כי עלות האחזקה של הארמון וכן סיפוק צורכיהם של כל הגרים בו, המשפחה המלכותית, היוו כ-25% מכלל ההכנסה השנתית של צרפת, אולם היסטוריונים בעת האחרונה חושבים כי הערכה זו הינה מוגזמת, וכי העלות בפועל הייתה רק כ-6% מכלל הכנסות המדינה.

[עריכה] יתרונות מקיומו של הארמון

הקמת ארמון ורסאי איפשרה יצירת שלטון ריכוזי אחד בידי המלך תוך החלשת האצולה בפרובינציות. שלטון ריכוזי זה אפשר, שנים מאוחר יותר, את הקמת האדמיניסטרציה הריכוזית של צרפת המודרנית.

לארמון הייתה השפעה רבה הן על הארכיטקטורה, הן על עיצוב הפנים והן על האומנות בצרפת בפרט ובאירופה בכלל. השפעת הארמון ניכרת בכל רחבי אירופה.

הארמון נבנה בחלון ראווה של יכולות צרפת בתחומי הארכיטקטורה, העיצוב והאומנות, וגרמו לגל של הערצה וחיקויים בכל אירופה.

[עריכה] אתרים בעלי חשיבות בארמון

[עריכה] אולם המראות

אולם המראות (בצרפתית: Galerie des Glaces) הינו האולם הגדול בארמון, ונחשב לאחד האולמות היפים בו.

הקמת האולם החלה בשנת 1678 עת הפך הארמון למגורים הרשמיים של לואי ה-14, והושלמה בשנת 1684.

לאחר החתימה על הסכם ניימכן בשנת 1678 הורה לואי ה-14 למעצב ואדריכל שארל לה ברון לצייר את המעשים הגדולים של ממשלתו על תיקרת האולם. 30 תמונות צוירו על התיקרה בהם מתואר המלך כקיסר רומאי המנצח על מדינות אירופה האחרות.

בשנת 1871, ב-18 בינואר הוכרז באולם על הקמת האימפריה הגרמנית, לאחר הפסדה של צרפת במלחמת צרפת פרוסיה, ובאותו אולם חתמה גרמניה על הסכם ורסאי המסיים את מלחמת העולם הראשונה.

האולם ממוקם בקומה הראשונה של הבניין, ומצוייות בו 578 מראות. אורכו 73 מטרים ורוחבו 10.5 מטרים. גובה האולם 12.3 מטרים. האולם ממוקם בין "אולם המלחמה" (בצרפתית: salon de la Guerre ) בצפון, לבין "אולם השלום" (בצרפתית: salon de la Paix) הנמצא מדרום לאולם המראות. עד שנת 2007 יעבור האולם שיקום ואחזקה מדוקדקת בעלות של כעשרה מיליון אירו, על מנת לשמר את יופיו ואת חשיבותו ההיסטורית.

[עריכה] הגנים

גני ורסאי הם הדוגמה הקלאסית ביותר לסגנון הגן הצרפתי. הגנים אשר תוכננו על ידי אנדרה לה-נוטרה פרוסים על פני מאות מטרים המטופחים ברובם בצמחייה, שבילים, תעלות מים ומזרקות. בדומה לשאר הארמון הגנים משקפים תפישה תרבותית שאיפיינה את האריסטוקרטיה הצרפתית של עליונות האדם על הטבע וניצחון השכלתנות. על אף גודלם, הגנים מאופיינים בצירים ישרים וסימטריים, חלוקה גאומטרית מאוד של השטח, וצורות גיזום וטיפוח מיוחדות של הצמחייה השומרות עלייה ישרה. על אף שתחזוקת הגנים יקרה מאוד, הגנים מהווים אטרקציה תיירותית חשובה מאוד בצרפת וטיפוחם ממשיך גם היום.

[עריכה] שימושים בארמון בעיתות מלחמה

לאחר ההפסד של צרפת במלחמת פרוסיה צרפת הפכה הטירה למפקדת הצבא הגרמני, ושימשה בתפקיד זה בין ה-5 באוקטובר 1870 ועד ה-13 במרץ 1871. ב-18 בינואר 1871 הוכרז בארמון על הקמת האימפריה הגרמנית.

[עריכה] הארמון כמוזיאון

במהלך המהפכה הצרפתית, יצירות האומנות שהיו בארמון הועברו למשמורת מוזיאון הלובר בפריז, הספרים הועברו לספריה הלאומית של צרפת והשעונים וחפצי המדע שהיו באוסף לואי ה-16 הועברו לבית הספר לאומנות ומדע (École des Arts et Métiers). יחד עם זאת נותר הארמון אחד הארמונות המפוארים באירופה. סדרה של מכירות פומביות החלה למכור את קישוטי ועיטורי הארמון במטרה לממן את צבא צרפת מפני המתקפה של מדינות אירופה, אך גם מתוך כוונה שלא יוותר כל ארמון אליו יוכל לשוב מלך בעתיד. הרס שיטתי זה אכן עבד, ונפוליאון לא ישן ולו לילה אחד בארמון לאחר הכתרתו לקיסר.

הארמון נותר בלא שימוש גם לאחר השבת המלוכה, ובשנת 1830, המלך לואי פיליפ הכריז על הארמון כמוזיאון, אולם דבר זה לא מנע ממכירת חלק מהרהיטים במכירות פומביות בלונדון.

רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 הצליחו להשיב חלק מהריהוט לארמון. ריהוט זה נאסף מאוספים פרטיים, שגרירויות ומשרדי ממשלה של צרפת. כיום ניתן לראות רהיטים אלה בחדרים המרוהטים מחדש של הארמון. חלק מהריהוט שלא נמצא, כגון המצעים של המיטות המלכותיות, שוחזר.

[עריכה] חיקויים של הארמון

לאחר שנבנה ארמון ורסאי על ידי לואי ה-14, הפכה ורסאי למקור של קינאה והערצה מצד בתי מלוכה אחרים. גני ורסאי הפכו מקור לחיקוי בכל מדינות אירופה, הן על ידי בתי המלכוה והן על ידי אליטות אחרות.

בגרמניה נבנו גנים רבים המחקים את גני ורסאי:

• בבון;
• שלוס אגוסטוסבורג (Schloss Augustusburg) עבור הארכיבישוף של קלן;
• מנהיים;
• ארמון לובוויגסבורג (Lubwigsburg);
• קרלסרואה;
• גני הארמון החדש בפוטסדם;
• ארמון סנסוסי בפוטסדם
• ארמון שארלוטנברג (Charlottenburg) בברלין;
• הרנהאוזן (Herrenhausen) בהנובר;
• שלוס שלייסהיים (Neues Schloss Schleißheim ) במינכן;
• וארמון וירצבורג (Würzburg)

אחד החיקויים המדויקים ביותר של גני ורסאי, הם הגנים בוילהלמסהוהה (Wilhelmshöhe), שנבנו בשנת 1786 על ידי ווילהלם ה-9.

גני ארמון שנברון (Schönbrunn) בווינה, אוסטריה וכן גני דרוטנינגהולם בסטוקהולם, נבנו על פי גני ורסאי.

באיטליה, הוקמו גנים בקאזרטה ליד נאפולי, על ידי לואיג'י ואנויטלי בשנת 1752 המחכרים את גני ורסאי, וכן בקולרנו וסטופניגי על יד טורינו נבנו גנים דומים.

באנגליה תיכנן המלך צ'ארלס השני לבנות בוינצ'סטר ארמון הדומה לורסאי, אולם תכנון זה לא בוצע מעולם. ארמון בלנהיים שנבנה עבור הדוכס ממלבורו הינו החיקוי האנגלי הקרוב ביותר לגני ורסאי.

הצאר פיוטר הגדול הורה על בניית פטרהוף בסנקט פטרבורג כחיקוי לגני ורסאי.

לודוויג השני הורה על בניית העתק זהה לגני ורסאי בהרנכימזה. אמנם המימון הסתיים בטרם הסתיימה הבנייה, אולם נבנו המבנה המרכזי, לרבות העתק של אולם המראות, והגנים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארמון ורסאי

• הסיפור של ורסאי מאת פרנסיס לורינג פיין - ספר מתוך פרויקט גוטנברג

ארמון ורסאי - "חצר הכבוד" - cour d'honneur