מארי קירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מארי קירי Maria Skłodowska-Curie 1867 - 1934
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הרדיואקטיביות גילוי הרדיום והפולוניום חקר הרדיום
נתונים נוספים ענף מדעי כימיה,פיזיקה ארצות מגורים פולין,צרפת פרסים והנצחה כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 1911

מארי קירי (Marie Curie;‏ 7 בנובמבר 1867 - 4 ביולי 1934), חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".

תוכן עניינים 1 חייה 1.1 נעוריה ותחילת דרכה 1.2 המחקר ופרס נובל 1.3 מותה והמשך משפחתה 2 ראו גם 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייה

[עריכה] נעוריה ותחילת דרכה

מארי קירי נולדה ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה שבפולין שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית, בשם מריה סקלודובסקה (Maria Skłodowska). בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים בעקבות מרד ינואר לא הותר לה להיכנס לאוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 כשהייתה בת 24 עברה, בעקבות אחותה המבוגרת, לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון והייתה האשה הראשונה ללמד שם. בסורבון פגשה את המרצה פייר קירי ונישאה לו. לזוג נולדו שתי בנות.

[עריכה] המחקר ופרס נובל

אחרי ששמעו על תגלית הרדיואקטיביות הספונטנית של הפיזיקאי אנטואן אנרי בקרל התחילו מארי ופייר לחקור חומרים רדיואקטיביים ובמיוחד את עפרת האורניום המכונה פיצ'בלנדה. לעופרה הייתה תכונה מעניינת בהיותה רדיואקטיבית יותר מאורניום. נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי. ב-1898 הם הגיעו למסקנה כי העופרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום. במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות עופרת פיצ'בלנדה, כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, ובסופו של דבר בודדו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו פולוניום על שם מולדתה של מארי קירי ולשני קראו רדיום בשל הרדיואקטיביות העזה שנפלטה ממנו.

בשנת 1903 קבלה יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה: "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל". בכך הייתה לאשה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים אחר-כך זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם פרס נובל לכימיה. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן קירי לא רשמה פטנט על תהליך בידודו של הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה.

היא הייתה האדם הראשון שקיבל או חלק שני פרסי נובל. היא אחת משני האנשים הבודדים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים, כשהשני הוא לינוס פאולינג.

בשנת 1906 נהרג פייר קירי בתאונת דרכים והיא לא נישאה שוב, אם כי עוררה שערורייה בשל פרשיית אהבים עם הפיזיקאי הנשוי פאול לנגוין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יזמה הפעלה של מכוני רנטגן ניידים לסיוע לפצועי מלחמה.

[עריכה] מותה והמשך משפחתה

מארי נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית (Aplastic anemia), כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.

בתה אווה קירי פרסמה בשנת 1937 ביוגרפיה מקיפה על אמה.הספר זכה להצלחה עצומה ותורגם לשפות רבות כולל עברית.

בתה השנייה של מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie) זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו-קירי) ב-1935, ובכך הפכה משפחת קירי לאחת המעטות שבהן הורה ובן/בת זוכים בפרס נובל (על דברים שונים), כמו למשל אגה בוהר, בנו של נילס בוהר. כמו כן, הנרי לבואז, בעלה של בתה אווה עמד בראש ארגון יוניצ"ף כשזה זכה בפרס נובל לשלום.

לכבודם של בני הזוג נקבעה יחידה המידה הקודמת לרדיואקטיביות בשם קירי.

בשנת 1995 הועבר ארונה ונקבר בפנתאון של פריז, האשה הראשונה שזכתה לכבוד זה.

[עריכה] ראו גם

• יחידות מידה על שם אישים

[עריכה] לקריאה נוספת

• ברברה גולדסמית, גאונות אובססיבית: העולם המדעי והאישי של מארי קירי, הוצאת אריה ניר, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מארי קירי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מארי קירי

• מידע מקיף על מארי באנגלית
• מידע תמציתי בעברית
• אווה קירי והביוגרפיה שלה על מארי קירי
• הודעת פטירה בניו יורק טיימס

הקודם: הנדריק לורנץ פיטר זימן

פרס נובל לפיזיקה 1903, ביחד עם פייר קירי

הבא: ג'ון ויליאם סטראט ריילי

הקודם: אוטו וולך

פרס נובל לכימיה 1911

הבא: ויקטור גריניאר פול סבטייה