ליל הגשרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליל הגשרים, (או מבצע מרכולת), הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני 1946, שבמהלכה הותקפו אחד עשר גשרים בו זמנית בכל גבולות ארץ ישראל. רוב הגשרים פוצצו ובעקבות כך נהרסו או נפגעו בצורה קשה. הצלחת הפעולה גרמה לניתוק זמני בנתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. הפעולה בגשר הסמוך לאכזיב השתבשה ונוטרים ערבים הפתיעו את לוחמי הפלמ"ח. לאחר קרב יריות ובעקבות פיצוץ אחד משני הגשרים שהיו מטרות הפעולה, נהרגו 14 לוחמים ובהם יחיעם ויץ (שעל שמו קרוי קיבוץ יחיעם). בחוף אכזיב ניתן עד היום לבקר בקבר האחים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע לפעולה
בתום שנה מסיום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, סגרו הבריטים את שעריה של ארץ ישראל, ומאות אלפי עולים יהודים, ובהם ניצולי השואה באירופה, לא הורשו לעלות לארץ. כתגובה למדיניות זו של הבריטים החליטה תנועת המרי העברי לצאת למבצע מקיף, אשר ימחיש את יכולת הפעולה והארגון של תנועת המרי ויגרום לנזקים ולקשיים ממשיים לבריטים. עד ליל הגשרים התמקדו, בדרך כלל, פעולות ההגנה בנושאים אשר היו קשורים להעפלה, כגון: שחרור מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ סירות משמר החופים הבריטי בליל הרכבות, פיצוץ מתקן הרדאר בחיפה ותקיפת תחנות משמר החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי. ליל הגשרים היווה המשך לליל הרכבות מהבחינה של פגיעה במטרות אשר לא היה להן קשר ישיר לנושא ההעפלה ומבחינת היקף הפעולה. הפעולה היוותה עליית מדרגה מבחינת בחירת המטרות האסטרטגיות ומבחינת היכולת לפגוע במקומות המרוחקים מרחק רב מבסיסי היציאה. נבחרו מטרות אשר היו אמורות לפגוע בבריטים על ידי ניתוק חלק גדול מצירי האספקה העיקריים בין ארץ ישראל והמדינות השכנות באמצעות פיצוץ אחד עשר גשרים מרכזיים. המשימה הוטלה על הזרוע המבצעית של ההגנה - הפלמ"ח. במקביל, הוטל על הלח"י לפגוע בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה.
[עריכה] תכנון הפעולה
תכנון הפעולה החל כבר בינואר 1946. את הרעיון הגה מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון ותכנון הפעולה הוטל על קצין המבצעים, דב צסיס. התכנון המקורי היה להוציאה אל הפועל במרץ 1946. אולם סיבות מדיניות (ביקורה של הוועדה האנגלו-אמריקאית באותה עת בארץ ישראל וההמתנה לתגובת בריטניה למסקנות הוועדה) גרמו לדחייתה. ארבעה גשרים ומעברים הוצאו מראש מהרשימה המתוכננת על ידי ההנהגה המדינית של ההגנה. הגשר שבין מנהרות ראש הנקרה, ושלושת הגשרים שעל הירדן ועל הירמוך אשר הובילו אל מפעל החשמל בנהריים, אחרי שלעובדים בנהריים הובטח בתקופה קודמת כי ההגנה לא תגרום לניתוקם הפיזי.
בחודשים לפני הפעולה נאסף מידע רב על המטרות. נערכו תצפיות וסיורים מקדימים באתרי הפשיטה. נבדקו צירי הגעה ונסיגה. הושגו תוכניות הגשרים ממע"צ וכך תוכנן מיקום מטעני חומר הנפץ. נאסף ציוד רב אשר נדרש לפעולה, במיוחד כמויות גדולות של חומר נפץ אשר נלקחו ממחסני סולל בונה. בגלל הרצון לבצע את כל הפיצוצים באותה עת, נדרש היה תיאום בין כל הכוחות המבצעים. תוכננו והוקצו גם כוחות למשימות של הסחה ושל חסימה בחלק מאתרי הפשיטה. בגלל הצורך לשאת כמויות גדולות של חומר הנפץ נדרשו כוחות גדולים יחסית לביצוע הפשיטות. במיוחד באתרים אשר היו מרוחקים ודרשו הליכה ארוכה אל היעד.
עיתוי הפעולה המדויק נקבע לאחר הכרזתו של שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, ב-12 ביוני כי הממשלה הבריטית חוזרת בה למעשה מהתחייבותה לקבל את מסקנות הוועדה האנגלו-אמריקאית לאפשר עליית 100,000 יהודים לארץ ישראל.
הפעולה תוכננה להתבצע בלילה ללא ירח, במטרה להקשות על גילוי מוקדם של הכוחות הפושטים. אולם, הכתבה של הדרג המדיני בהגנה הביאה לביצוע הפעולה בלילה של ירח מלא, דבר אשר גרם דאגה רבה בקרב מפקדי הכוחות. למרות החשאיות שאפפה את ההכנות למבצע, ידוע כיום כי הבריטים קיבלו, סמוך לתחילת המבצע, מידע מוקדם על הכוונה לבצע פעולה רחבת היקף, אך לא היה במידע די כדי לרמוז על כיוון הפעולה.
[עריכה] הגשרים שהותקפו
אחד עשר הגשרים שהותקפו הם:
- גשר מטולה צפון מערב, על הכביש המוביל לצידון, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דוד צ'רקסקי.
- גשר מטולה צפון מזרח, על נחל עיון, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דני נוימן. נפתחה אש על הכוח, אך הוא הצליח לשוב ללא נפגעים.
- גשר בנות יעקב, על נהר הירדן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד עודד מסר. זקיפים ערביים, שאיבטחו את הגשר, נוטרלו והורחקו מהמקום.
- גשר אל חמה (חמת גדר), על נהר הירמוך, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד אהרן ספקטור. הגשר, 130 מטר אורכו, היה הגשר הארוך ביותר באותה עת בארץ ישראל. הכוח נתקל ברוכבים בעת הנסיגה, פתח עליהם באש ושב ללא נפגעים לבסיסו.
- גשר שייח' חוסיין, על נהר הירדן, על כביש בית שאן - אירביד, פוצץ על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד ברוך אקסלרוד.
- גשר אדם (גשר דמיה), על נהר הירדן, פוצץ על ידי כח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקוד יוחנן זריז. הכח הגיע רכוב במשאית. הרג ערבי שניסה לחצות את הגשר, הצמיד אל הגשר מטען חבלה בעל מנגנון השהייה ונסוג עם הרכב. המטען לא התפוצץ במועד ולמחרת, בעת שקצין חבלה בריטי ניסה לפרקו, התפוצץ המטען והרס את הגשר. הקצין הבריטי נהרג בפיצוץ [1].
- גשר אלנבי, על נהר הירדן, על כביש ירושלים - עמאן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד חיים בר לב. במהלך הפעולה נפתחה אש על הכוח. הכוח השיב באש והצליח להצמיד את המטענים ולפוצץ את הגשר. הנסיגה בוצעה לכיוון ים המלח ומשם בסירה אל החוף המערבי של ים המלח ומסע רגלי עד רמת רחל.
- גשר מדרום לעזה (מסילת ברזל), על נחל הבשור, על ציר עזה - רפיח, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד איתיאל עמיחי. אזור הגשרים היה מאובטח היטב. בזמן הגישה אליו נפתחה אש.
- גשר מדרום לעזה (כביש), על נחל הבשור, על כביש עזה - רפיח, הותקף ונפגע קשות על ידי כוח משני של הכוח שפגע בגשר מסילת הברזל, בפיקוד ישעיהו גביש. הכוח אשר פגע בשני הגשרים נסוג במסע רגלי של 40 ק"מ אל דורות ורוחמה [2].
- גשר א-זיב (מסילת ברזל), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. הגשר פוצץ, כנראה על ידי כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו 13 לוחמים מהכוח התוקף, בהם מפקד הפעולה. כמו כן, נהרג מהירי יחיעם ויץ.
- גשר א-זיב (כביש), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. עקב הירי שנפתח על הכוח ופיצוץ גשר הרכבת, נסוג הכוח והגשר לא נפגע.
[עריכה] תוצאות הפעולה
מיד לאחר הפעולה, החלו הבריטים לחפש את מבצעיה. הם ערכו חיפושים בחניתה ובמצובה, על רקע חשדם כי הקיבוצים שימשו בסיס יציאה לכוח אשר תקף את גשרי א-זיב, ועצרו במצובה 27 חברים. חיפוש דומה נערך בבית הערבה על רקע החשד כי הקיבוץ שימש כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשר אלנבי. במקום התפתח מאבק אשר בסופו נפצעו 12 חברים (מהם שניים פציעה קשה) ונעצרו 70. בקיבוץ כפר גלעדי, אשר נחשד על ידי הבריטים כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשרי מטולה, התפתח עימות חריף יותר. כאשר אנשי ישובי הסביבה ניסו להתקרב אל היישוב, על מנת לסייע לאנשי כפר גלעדי, נפתחה עליהם אש ממנה נהרגו שלושה ונפצעו שישה. חיפושים נערכו גם בבארות יצחק בכנרת ובמעגן. בסך הכל, בפעולות הבריטים בימים שלאחר פיצוץ הגשרים, נהרגו ארבעה יהודים, נפצעו 18 ומעל ל-100 נעצרו. במקביל, החלו הבריטים בתכנון פעולה נרחבת אשר הייתה מיועדת לפגוע פגיעה חמורה בתנועות המרי העבריות ובמנהיגיהן. פעולה זו בוצעה בשבת, ה-29 ביוני וזכתה לכינוי "השבת השחורה".
הפעולה המוצלחת גרמה נזק כספי רב לבריטים וזכתה להדים תקשורתיים בעולם כולו. הוכחה בה יכולתם המבצעית של ההגנה והפלמ"ח לבצע משימות מורכבות ולפגוע במטרות אסטרטגיות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- חיים נדל, "'ליל הגשרים' - יוני 1946", בספר: אריה שמואלביץ' (עורך), זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2007.
