תנועת המרי העברי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל. התנועה פעלה משנת 1945 עד 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות המזוינת לשלטון הבריטי.
התנועה הוקמה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הגורמים להקמתה היו:
- אכזבה ממדיניות בריטניה - התנועה הציונית תלתה תקווה בחילופי השלטון בבריטניה. בסוף מלחמת העולם השנייה ניצחה מפלגת הלייבור בבחירות. אנשי הלייבור הבטיחו לפעילים ציוניים שאם יעלו לשלטון הם יתמכו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אך למרות עלייתם לשלטון, לא השתנה דבר במדיניות הבריטית וביישוב היהודי בא"י, כי אם להפך- הממשל המשיך לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
- השפעת חווית המלחמה - האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה גרם למחלוקות בין המחתרות להיראות קטנוניות, לכן החליטו להתאחד למאבק המשותף.
- יתרון האחדות - הנהגת היישוב היהודי הבינה כי שיתוף פעולה של כל הפלגים בישוב תהייה בעלת עוצמה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמי.
המשא ומתן להקמת התנועה החל באוגוסט 1945, ביוזמת ראשי "ההגנה", משה סנה וישראל גלילי. בסוף אוקטובר 1945 נחתם ההסכם להקמתה של "תנועת המרי העברי". הנהגת התנועה כללה ארבעה נציגים: שני נציגים מההגנה (משה סנה וישראל גלילי), נציג מהאצ"ל (מנחם בגין) ונציג מהלח"י (נתן ילין מור).
לתאום פעולות המחתרות השונות הופקדה ועדה אזרחית בשם "ועדת איקס", שהורכבה משישה חברים, נציגי הזרמים הפוליטיים השונים, בהם נמנו הרב פישמן, פרץ ברנשטיין ולוי אשכול. במטה המבצעי של התנועה, לאישורו הובאו תוכניות למבצעים, השתתפו יצחק שדה (מראשי ההגנה), איתן לבני (קצין המבצעים של האצ"ל) ויעקב אליאב (ראש המבצעים של הלח"י).
במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו 11 פעולות גדולות, שמונה מהן על ידי הפלמ"ח וההגנה ושלוש על ידי האצ"ל והלח"י, בנוסף לפעולות קטנות רבות. הבולטות בפעולות אלה היו שחרור 200 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת בליל הרכבות, התקפות על תחנות משטרה בריטיות, פיצוץ עשרה גשרים ברחבי הארץ בליל הגשרים ופיצוץ מלון המלך דוד.
באוגוסט 1946, בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון המלך דוד, שזיעזע את הציבור בעקבות הרג של חפים מפשע, פנה חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, למנוע פעולות התקפה נוספות עד החלטתה של הסוכנות היהודית בעניין. הסוכנות קיבלה את ההמלצה להפסיק את הפעולות, ההגנה קיבלה זאת בלית ברירה, אך האצ"ל והלח"י התנגדו להפסיק את המאבק המזוין. "תנועת המרי העברי" פורקה, וכל אחד מהארגונים המרכיבים אותה המשיך לפעול בהתאם למדיניותו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב. |
- תנועת המרי העברי
- תנועת המרי העברי באתר "ההגנה"
- תנועת המרי העברי, באתר האצ"ל
