כפר גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כפר גלעדי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. פרנסת הקיבוץ היא על חקלאות. ליד הקיבוץ פעילה מחצבה ובקיבוץ קיים בית מלון, מלון כפר גלעדי. בקיבוץ בית ספר יסודי אזורי "עלי גבעה", מוזיאון בית "השומר", בכניסה לקיבוץ בית הקברות של "השומר" ובו קבר נופלי תל חי, פסל האריה השואג וגל-עד לחללי מלחמת הגליל.

תוכן עניינים 1 הקמת היישוב 2 המאבק על הגבול 3 שלבים בתולדות היישוב 4 ענפי הפרנסה 5 מחצבות כפר גלעדי 6 מוזיאון בית השומר 7 בית הקברות 8 גל עד להרוגי מלחמת לבנון השנייה 9 קבר "חזקיה" 10 הערות שוליים 11 קישורים חיצוניים 12 לקריאה נוספת

[עריכה] הקמת היישוב

כפר גלעדי הוקם במלחמת העולם הראשונה, ביום 21 באוקטובר 1916, על אדמת יק"א. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסדה בשנת 1909 בגליל. שאיפת המייסדים, שהיו שומרי מושבות, הייתה להתיישב על גבולות הארץ, במקומות מסוכנים ביותר. לפיכך בחרו בגבעה זו בקרבת גבול הארץ. צריף הראשונים התנוסס למרחוק ונקרא בפי הערבים "התחשיבה", וסימל את היישוב בשנותיו הראשונות. האמונה הייתה אז שגבולות הארץ נקבעים בהתאם לתחומי ההתיישבות. תחילה חשבו לקרוא ליישוב "גבעת-השומר" אבל בסוף הוחלט על השם "כפר בר-גיורא". עם מות חברם, ישראל גלעדי, בשנת 1918, קראו ליישוב בשמו.

[עריכה] המאבק על הגבול

כפר גלעדי כמו תל חי ויישובים אחרים בסביבה היו חלק מההתיישבות החדשה בתחילה המאה ה-20 באצבע הגליל. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמצא היישוב בתחילה בתחום המנדט הצרפתי על סוריה, מאוחר יותר תוקן הגבול ואזור אצבע הגליל צורף למנדט הבריטי על ארץ ישראל. הימצאות היישובים היהודיים באצבע הגליל תרם להחלטה על צירוף האזור לארץ ישראל.

[עריכה] שלבים בתולדות היישוב

במלחמת העולם הראשונה, עת חיפשו הטורקים את אנשי ניל"י, הם אסרו את כל הגברים במקום והיישוב ניטש. הוא נעזב פעם נוספת בעקבות אירועי תל חי. בשנות ה-20 הצטרפו לקיבוץ אנשי גדוד העבודה. בשנת 1926 הצטרפו לקיבוץ קבוצות חלוצים מלטביה ומגרמניה.

במהלך שנות השלושים והארבעים שימש כפר גלעדי כתחנת מעבר מרכזית למעפילים שעלו לארץ דרך סוריה ולבנון. העולים דרך לבנון הוסתרו תחילה בכפר גלעדי, הועברו לאילת השחר, משם לראש פינה ולאחר שצוידו בבגדים מתאימים ותעודות נשלחו לחיפה. בשיטה זו עברו בכפר גלעדי 8,000 עולים באופן בלתי-חוקי (על ידי השלטונות הבריטיים).

במלחמת העולם השנייה נדרשו החברים להתפנות בגלל הסכנה מצבא צרפת של וישי ששלט בסוריה. היישוב לא פונה. בשנות המאבק בבריטים שימש בסיס לפלוגות השדה (פו"ש), לפלמ"ח ובסיס להעפלה דרך היבשה מגבול סוריה וגבול לבנון.

בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר כפר גלעדי טלטלה קשה כאשר חלק מן החברים בקיבוץ פרשו לקיבוץ הגושרים וקבוצת פורשים אחרת הגיעה מדפנה והתיישבה ביישוב.

משנת 2004 עבר הקיבוץ שינוי באורח חייו והנהיג משכורות לחברים בהתאם לעבודתם.

[עריכה] ענפי הפרנסה

עד הקמת המדינה היו ענפי המשק העיקריים, ענפי החקלאות המקובלים: רפת לפרות, מכלאה לצאן, לולים למטילות, מטעי אבוקדו ותפוחים וגידולי ירק ופלחה. בשנות ה-60 החלה לפעול ליד הקיבוץ מחצבה מחצבות כפר גלעדי ובית מרגוע, אשר היום הפך למלון ונקרא מלון כפר גלעדי. היום הם מהווים את מקורות הפרנסה העיקריים של הקיבוץ.

[עריכה] מחצבות כפר גלעדי

המחצבות מצויות באזור של אבני גיר. המוצר העיקרי שלהם הוא חצץ. המחצבה מספקת את מוצריה לביצורי הגבול בגולן ובצפון. כיום המחצבה מייצרת מגוון מוצרים: חמרי מחצבה, חצץ, מצעים, אספלט, בטון, חצץ בזלת מיוחד לכבישים ראשיים, אבקות גיר לתעשיות הפלסטיק, הצבע, הנייר והדבק וחמרי קוורץ.

[עריכה] מוזיאון בית השומר

המוזיאון הוקם בשנת 1968 כדי להציג את תולדותיהם של ארגוני בר-גיורא והשומר, ואת תפקידיהם בהתיישבות, בגיוס נשק ובהגנת היישוב. הוא מתמקד בשני נושאים: התפתחות כוח המגן בארץ ישראל, וההתיישבות בגליל ובאצבע הגליל. המוזיאון הוקם על ידי אחרוני אנשי השומר, ובראשם מאיר ספקטור, רחל ינאית בן-צבי ונחום הורביץ. הבניין תוכנן כעין מגדל שמירה הצופה לעבר כל אצבע הגליל ולחצר תל חי. התצוגה במוזיאון כוללת מסמכים היסטוריים, צילומים, דגמים, שחזור "המדפייה" (חדר האורחים). דיוראמה אור - קולית, חיזיון אור-קולי, מבחר כלי נשק, דגלים ותלבושת מלאה של חבר השומר. ניתן לקיים סיורים בסליקים.

[עריכה] בית הקברות

בבית הקברות של הקיבוץ מצוי אתר ההנצחה לחללי תל חי ובו אנדרטת האריה השואג וקבריהם של מגיני תל-חי, כמו כן קיים במקום בית קברות בו טמונים חברי ארגון "השומר", חללי צה"ל ותושבי היישוב. בקיבוץ גם פועל מוזיאון לארגון "השומר".

[עריכה] גל עד להרוגי מלחמת לבנון השנייה

ביום 6 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, פגעה קטיושה בקבוצת חיילי מילואים שחנתה בסמוך לכניסה לבית הקברות, בהמתנה לכניסה ללבנון לפעילות מבצעית, מהפגיעה נהרגו 12 חיילים. מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, ניצב דן רונן, הגדיר את האירוע כ"האירוע הקשה ביותר שחווינו בעורף מאז תחילת המלחמה לפני 26 ימים. אני מבין שבמקום היה ריכוז גדול של אנשים, וזה מה שעשה את ההבדל". במקום הוקם גל עד לזכר החללים. (ראו גם: אירועי מלחמת לבנון השנייה).

לאחר האירוע נשמעה בקורת בציבור על התנהגות הקיבוץ, כאלו הוא זה שמנע מהחיילים את הכניסה למקלטים שבקיבוץ ויש לו אחריות לתוצאות. הקיבוץ טען כי הקיבוץ עצמו היה מלא חיילים וכן המקלטים ואין מקום לבוא אליו בטענות. כמו כן, הוא לא מנע את כניסתם לקיבוץ והם נשארו בכניסה באחריות הצבא. ב-20 דצמבר 2007 כתב הארץ, אלי אשכנזי, פרסם ידיעה^[1] הנושאת את הכותרת הבאה: "צה"ל: אנו נושאים באחריות למות 12 חיילי מילואים בכניסה לכפר גלעדי". ולהלן ההודעה במלואה: "צה"ל הכיר באחריות לאירוע שבו נהרגו 12 חיילי מילואים מפגיעת קטיושה בכניסה לקיבוץ כפר גלעדי, בעת מלחמת לבנון השנייה. צה"ל נושא באחריות לכשלים באירוע ולטעויות שהובילו לתוצאותיו הטראגיות ואין לראות בתושבי כפר גלעדי כנושאים באחריות כלשהי", כך כתב תת-אלוף אלון פרידמן, ראש מטה פיקוד הצפון, במכתב שנשלח למזכירות קיבוץ כפר גלעדי ולראש המועצה האזורית הגליל העליון, אהרון ולנסי. לאחר המקרה, מספר נציגים מהמשפחות השכולות הטיחו האשמות קשות בחברי קיבוץ כפר גלעדי. ההורים טענו כי חברי הקיבוץ לא התירו לחיילים להיכנס לשטחו, אלא לאחר תיאום עם צה"ל, עקב חששם שהחיילים יגרמו נזק לרכוש. אורי אשכולי, מרכז המשק של כפר גלעדי אמר כי "הצבא עשה את זה קצת באיחור ובעוצמה נמוכה. אין לנו גרם של אחריות למקרה הקשה".

[עריכה] קבר "חזקיה"

במערב הקיבוץ, ליד הכביש, סמוך למחצבות ולעינות גלעדי, מצויה "גבעת השוקת". בה נתגלה בית קבורה מן התקופה הרומית. במקום יש שרידי בנייה וחרסים. על דופן הבניין כתוב באותיות עבריות מרובעות "חזקיה" - כנראה אבי המשפחה. ההערכה היא שאבי המשפחה נקבר במקום בשנת 200 לפנה"ס. בתוך הבור יש ארון קבורה נוסף, מהודר, עשוי שיש ועליו כתובת יוונית המציינת את שם הנקבר: הירקלידס, כנראה פקיד ממשלתי בכיר. האתר נחפר בראשית שנות השישים על ידי הארכאולוג ד"ר קפלן, בסיוע של כפר גלעדי.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ צה"ל: אנו נושאים באחריות למות 12 חיילי מילואים בכניסה לכפר גלעדי, אתר הארץ, 20 בדצמבר 2007

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת לוויין של כפר גלעדי באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"

• אתר קיבוץ כפר גלעדי
• יומן מלחמה
• אתר בית אלון בגינוסר
• אתר "מוזיאון בית השומר"
• אתר מלון כפר גלעדי
• הסליקים בכפר גלעדי

[עריכה] לקריאה נוספת

• על קבר "חזקיה": צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב 1977
• על ייסוד היישוב: זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאת תור ישראל, ירושלים, 1954

קיבוצי המועצה האזורית הגליל העליון
איילת השחר · ברעם · גדות · גונן · דן · דפנה · הגושרים · חולתה · יפתח · יראון · כפר בלום · כפר גלעדי · כפר הנשיא · כפר סאלד · להבות הבשן · מחניים · מלכיה · מנרה · מעיין ברוך · משגב עם · נאות מרדכי · סאסא · עמיר · צבעון · קדרים · שדה נחמיה · שמיר · שניר