לואיג'י בוקריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בוקריני מנגן בצ'לו.

לואיג'י בוקריני (באיטלקית: Luigi Boccherini;‏ 19 בפברואר 1743 - 28 במאי 1805), מלחין וצ'לן איטלקי מהתקופה הקלאסית.

[עריכה] חייו

בוקריני נולד בשנת 1743 בלוקה, למשפחה של אמנים ומוזיקאים מוכשרים. בוקריני גילה כישרון בנגינה בצ'לו כבר מגיל צעיר, וכשהיה בן שלוש עשרה, אביו שלח אותו ללמוד אצל המאסטרו די קפלה של סאן פייטרו, ומאוחר יותר אף הגיע לחצר המלכות בווינה בליווי אביו. בשנת 1764 נסע בוקריני למילנו וביקר שם אצל המלחין ג'ובאני בטיסטה סמרטיני, וחזר מאוחר יותר לעיר הולדתו בשביל לנגן בתזמורת התיאטרון. הוא הרבה להלחין ואף הקים רביעיית מיתרים. בשנת 1766 נסע בוקריני למסע הופעות ברחבי אירופה עם הרביעייה שהקים. כשהגיע לפריז, בשנת 1767, זכה לקבלת פנים חמימה במוסד הקונסר ספיריטואל, שאפשרה לו להוציא לאור רביעיות, סונטות ושלישיות.

בשנת 1769 קיבל בוקריני משגריר ספרד בפריז הזמנה לבקר בספרד. בוקריני נעשה למלחין בחצר הספרדית, והמשיך לכתוב שם יצירות רבות. מאוחר יותר עבד בוקריני תחת חסותו של נסיך פרוסיה, וילהלם. אחרי מותו של הנסיך, חזר בוקריני לספרד. בשנת 1800 ארגן בוקריני קונצרטים רבים וכתב יצירות בשביל אחיו של נפוליאון בונפרטה, לוסיין. למרות פופולריותו הרבה של בוקריני, שאף התבטאה בכך שהמו"ל שלו הוציא לאור רביעיות של מלחינים אחרים תחת שם בוקריני, הוא מת חסר כל במדריד בשנת 1805.

[עריכה] יצירתו

כשהתחיל בוקריני להלחין, הוא היה מלחין טיפוסי לתקופתו וגם צ'לן וירטואוז, דבר שניכר בקונצ'רטי שכתב לצ'לו. הוא כתב גם יצירות רבות לגיטרה הספרדית (שלעתים אף חיקה את צליליה בכלי הקשת האחרים), שהנודעת שבהן היא ה"נסיגה ממדריד", חמישיית גיטרות בדו מז'ור. בחמישיות שכתב הוא נהג לצרף שני צ'לי במקום צ'לו אחד וגם קונטרבס. הוא גם כתב יצירות קאמריות אחרות, כמו שמינייה בסול מז'ור, רביעיית מיתרים בסול מז'ור וכו'. כמו כן הוא גם כתב שמונה עשרה סימפוניות, כמו הסימפוניות ברה מינור ("ביתו של השטן") ובלה מז'ור.

בוקריני הושפע מהאלגנטיות האיטלקית, והושפע גם בצעירותו מרוח "הסער והפרץ" כשביקר בווינה. אך בוקריני הושפע בעיקר מימי שהותו באנדלוסיה (ספרד), שם הושפע מהריקודים הספרדיים ומוזיקת הגיטרה המורכבת. כל השפעותיו אלה הפכו את סגנונו האישי של בוקריני למקורי ומרתק, שהשפיעו על הדורות הבאים.