יואנינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יואנינה

מדינה	יוון
מחוז	אפירוס
שטח	46.6 קילומטרים רבועים
גובה מעל פני הים	480 מטרים
אוכלוסייה - עירונית	70,203 (נכון לשנת 2001)
קואורדינטות	39°40′N 20°51′E
אזור זמן	UTC+1
קידומת	026510
מיקוד	45XXX
http://www.ioannina.gr/

יואנינה (ביוונית: Ιωάννινα) או יאנינה, היא העיר הראשית במחוז אפירוס ואוכלוסייתה מנתה 70,203 תושבים בשנת 2001. העיר שוכנת 450 צפונית-מערבית לאתונה, על גדותיו של אגם פאמבוטיס. במרכזו של האגם שוכן האי "ניסאקי" (ביוונית-אי קטן). פירוש שמה של העיר ביוונית הוא "עירו של יוחנן הקדוש" (איוס יאניס, אחד משנים עשר השליחים של ישו) אך רבים ובניהם היהודים מעדיפים את השם יאנינה.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] היסטוריה מוקדמת

העיר נוסדה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטינוס השני. לאחר מסע הצלב הרביעי ב-1204 ייסדו השליטים הביזנטים שנמלטו מקונסטנטינופול שנכבשה בידי הצלבנים הלטינים את דספוטט אפירוס. בתקופה זו פרחה העיר והפכה למרכז תרבותי ומסחרי. בשנת 1430 נפלה העיר לידי העות'מאנים. השלטון הטורקי היה סובלני לאוכלוסייה היוונית והיהודית. אמנם ניבנו בעיר מסגדים אך ניתן חופש דת ויאנינה הפכה למרכז פיננסי בייצוא סחורות, בעיקר ממלאכת יד ודברי אמנות.

[עריכה] תקופת שלטונו של עלי פאשה (1821-1789)

עלי פאשה נולד בשנת 1741 בעיר טפלן באלבניה. בגיל צעיר הצטרף לצבא והצטיין בקרבות נגד האוסטרים. בשנת 1789 קיבל את השלטון ביואנינה. הוא ניצל את חולשת השלטון והגדיל את "ממלכתו" שכללה את רוב אלבניה, מערב יוון והפלופונסוס. עלי פאשה היה עריץ ואכזר, וכשלורד ביירון פגש בו הוא הוקסם מאישיותו ומכושרו לשלוט אך הביע גם את סלידתו מאכזריותו. אחד הסיפורים המפורסמים על אכזריתו של עלי פאשה היה שכאשר ניסה לאנוס את פילגשו היווניה של בנו ונתקל בסירובה, הוא ציווה לקשור אותה בשלשלאות ביחד עם עוד 17 נערות יווניות והטביע אותן באגם פאמבוטיס. השולטן הטורקי החלש העלים עין מממלכתו של עלי פאשה כי זה הגן על גבולה המערבי של יוון, אך הדבר השתנה כשעלה הסולטן מהמוט השני לשלטון וביקש לבצע רפורמות ולהחזיר את סמכות השלטון המרכזי. בשנת 1820 שלח עלי פאשה שליחים שרצחו מתנגד פוליטי שלו בקונסטנטינופול. דבר זה העלה את חמת הסולטן שדרש מעלי פאשה להתפטר, וכשזה סירב שלח הסולטן צבא שצר על יואנינה במשך 15 חודשים. עלי פשה הסתגר במנזר על האי ניסאקי. לבסוף שלחו הטורקים סוכני חרש שהצליחו להסתנן למעונו ולרצוח אותו. ראשו נשלח לסולטן. המנזר בו נרצח עלי פאשה משמש כיום כמוזיאון המתאר את תקופת שלטונו של העריץ. בקירות הקומה השנייה אפשר עדיין להבחין בחורי היריות שהרגו אותו.

[עריכה] המאה ה-20

בשנת 1913 בעקבות מלחמת הבלקן השנייה צורפה יואנינה ליוון, ובשנת 1922 בעקבות תבוסת יוון במלחמה עם טורקיה וחתימת הסכם לוזאן, בוצעו חילופי אוכלוסין והטורקים בעיר הוחלפו בפליטים יוונים מטורקיה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה יואנינה על ידי הגרמנים. בתחילה שלטו בה האיטלקים אבל לאחר שפרשה איטליה מהמלחמה תפסו את מקומם הגרמנים, דבר שחרץ את גורל היהודים בעיר.

[עריכה] יהודי יאנינה

התיישבות היהודים ביאנינה החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. הם דברו בניב רומניוטי והיה להם נוסח תפילה משלהם. עם גירוש ספרד הצטרפו לקהילה דוברי לדינו. בתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מהיהודים לארצות הברית וחלק הגיע ארצה ופתח בשנת 1925 בשכונת אהל משה בירושלים את בית הכנסת "בית אברהם ואהל שרה של קהילת יהודי יאנינא". היהודים בעיר מנו 2,000 איש ועסקו במלאכות שונות. רובם היו במצב כלכלי נמוך והחיים היהודיים התרכזו סביב בית הכנסת. לאחר כיבוש יוון על ידי הגרמנים ב1941 נמצאה יאנינה בשטח הכיבוש האיטלקי. האיטלקים התייחסו אל היהודים בסלחנות והחיים היהודיים נמשכו באין מפריע. המצב הורע כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בספטמבר 1943 כשאת מקום האיטלקים תפסו הגרמנים. ב-25 במרץ 1944 (יום העצמאות היווני) נצטוו כל יהודי יאנינה להתרכז ליד חוף האגם. נאמר להם שהם מובלים ל"התיישבות מחדש". הם הועלו על משאיות והוסעו לעיר לריסה ששם הייתה תחנת רכבת. בלריסה שהו היהודים כשבוע ואז הועלו על רכבת עם קרונות בקר והוסעו משך ימים רבים למרחק עד שב-11 באפריל 1944 הם הגיעו לאושוויץ-בירקנאו. עוד באותו יום הוכנסו רובם לתאי הגזים.

כיום יש ביאנינה קהילה של פחות מ-50 יהודים. קיים בית כנסת אחד ששופץ בתרומת יוצאי יאנינה בארץ ובארצות הברית. בית הכנסת סגור רוב ימות השנה ופתוח לתיירים ובימים הנוראים. בבית הכנסת טבלות שיש ובהן חקוקים שמות הניספים.