יאנוש קאדאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאנוש קאדאר (הונגרית: János Kádár) נולד כיאנוש יוז'ף צ'רמניק - János József Czermanik , מאוחר יותר שונה הכתיב וההיגוי לJános Csermanek = יאנוש צ'רמנק) (26 במאי 1912 - 6 ביולי 1989) היה פוליטיקאי הונגרי, המנהיג הקומוניסטי של הונגריה בין השנים 1956 - 1988, ראש ממשלת הונגריה בין השנים 1956 -1958 ובין 1961 -1965. מכונאי מכונות כתיבה בהכשרתו, היה בעל שרשים הונגרים, סלובקיים וגרמנים. התחיל את שלטונו ב1956 בחסות אדוניו הסובייטיים, לאחר דיכוי המרד , שמר על נאמנות לברית המועצות בנושאי מדיניות חוץ וביטחון, לעומת זאת החל משנות השישים הנהיג משטר של רפורמות מוגבלות עם הקלות בתחום הכלכלי ואף בחופש התנועה שקידם את ארצו מבחינת רמת החיים יחסית לשאר הארצות הקומוניסטיות ממזרח אירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותו
יאנוש קאדאק נולד בבבית החולים "סנטו ספיריטו" בעיר הנמל פיומה, כיום בשטח קרואטיה), ושמו נרשם רשמית לפי חוקי פיומה באותם הימים באיטלקית "גיובני ג'וזפה צ'רמניק". הוא היה בנם הבלתי חוקי של החייל יאנוש קרסינגר והכובסת ממוצא סולבקי - הונגרי, בורבלה (ברברה) צ'רמניק,ילידת העיירה אודיאלה , כיום הורבנובו בסלובקיה, באזור קומרום. בילדותו ידע חיים של עוני . שש שנים הראשונות גדל במשפחה אומנת ומגיל 6 עבר שוב לחזקת אמו בבודפשט ששלחה אותו לבית ספר עד גיל 14. את אביו, איכר בעל חלקת אדמה מפוסטהסמש, אזור שומוד' שעזב אותו ואת אמו עוד לפני לידתו, יצא לפגוש רק בשנת 1960 יחד עם שלשת אחיו למחצה. אחרי שעזב את הלימודים היה חניך והתמחה כמכונאי של מכונות כתיבה.
[עריכה] פעילותו הפוליטית בימי הורטי
יאנוש צ'רמנק נכנס מגיל צעיר לאיגודים מקצועים קומוניסטים והצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית בשנת 1931. בזמן משטרו של מיקלוש הורטי שאסר על פעילות הקומוניסטים, נעצר מספר פעמים בשל נטייתו הפוליטית. נאסר לראשונה שנתיים בכלא בשנת 1933. מאוחר יותר ככיסוי לפעילות הקומניסטית הצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית החוקית באותם הימים והשתתף הארגון של הסניף שלה בבודפשט. אך נאסר שוב במשך כ3 שנים בכלא בשנת 1937. בזמן מלחמת העולם השנייה נשאר קאדאר בהונגריה ,להבדיל מעמיתים אחרים, רובם יהודים, שנאלצו להימלט לברית המועצות. יחד עם לאסלו ראיק עמד בראש פעילות המפלגה בהונגריה. בין השנים 1943 - 1945 כמזכיר הראשי של המפלגה. בין השנים 1943 - 1944 היה ראש מפלגת השלום , תנועת כיסוי חוקית למפלגה הקומוניסטית. כשתוך כדי נסיון לעבור את הגבול לסרביה על מנת לפגוש פרטיזנים של טיטו נעצר ונשלח עם טרנספורט של יהודים אל מחנה הריכוז מאוטהאוזן. בתחנת ביניים בכלא בעיר קומארום נמלט וחזר לבודפשט.
[עריכה] חייו ופעילותו בשנים 1945 - 1956.המשפט המבוים והכלא הסטליניסטי
אחרי כיבוש הונגריה על ידי הצבא הסובייטי חזרו המנהיגים הקומוניסטים האחרים ובראשם מתיאש ראקושי, מגלות מוסקבה. קאדאר מונה תחילה לסגן מפקד משטרת בודפשט. בשנת 1946 נבחר קאדאר לסגן המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית,שהפכה משנת 1948 ל"מפלגת הפועלים ההונגרים" MDP ובשנת 1949 מונה במקומו של ראיק לשר הפנים בממשלתו של ראקושי, הרודן הקומוניסטי החדש. ראיק מונה לשר החוץ כשבסתר היה כבר אמור להיעצר ולהישפט בקרוב כמואשם ראשי במשפט ראווה בסגנון סטליניסטי של "כנופיית מרגלים" כביכול. במסגרת תוכנית "מקיאבליסטית" בהשראת שיטות הטרור של סטלין, מינויו של קאדאר כשר הפנים היה אמור לגרום לו ל"התלכלך" בחקירתו, במשפטו והוצאתו להורג של חברו משכבר לאסלו ראיק. ואכן קאדאר אירגן מחדש את בולשת המשטר תוך שינוי שמה מAVO ( Államvédelmi Osztály ) (המחלקה להגנת המדינה) ל Államvédelmi Hivatalt) AVH)(המשרד להגנת המדינה). והרחבת סמכויותיה . לקאדאר הייתה מעורבות מבישה בפרשת ראיק, למרות שבפועל המשטרה הפוליטית החשאית הייתה תחת פקודתו הישירה של ראקושי. קאדאר גינה במצח נחושה את פשעיו המדומים שבהם הואשם ראיק, ביקר אצלו בכלא וניסה לשכנעו להודות באשמה ולאחר מכן כרצונו של ראקושי נכח בהוצאתו של ראיק להורג. מכך התחזקה תדמיתו העתידית כאדם בעל שיקולים קרים עד ציניות, דיפלומט ערמומי וחסר אמינות. בשנת 1951 הגיעו הטיהורים אל קאדאר עצמו. הוא נעצר באפריל 1951 והואשם בהיותו בעבר סוכן של הבולשת ההורטיסטית וכבוגד וסוכן של טיטו. הוכה ועונה על ידי הקולונל ולדימיר פרקש, בנו של שר ההגנה מיכאי פרקש (שנכח בחקירה) ואחרים שהשיגו ממנו בכוח הודאה על אשמה. במשפט חשאי בנובמבר אותה השנה נגזר דינו של קאדאר למאסר עולם. במשך שלוש שנים שהה בכלא בתנאי בידוד שהיו הרבה יותר קשים ממאסרו בימי הורטי. אחרי מות סטלין וכששלטונו של ראקושי התחיל להיחלש, ראש הממשלה הרפורמיסטי החדש אימרה נוג' שיחרר אותו מהכלא ביולי 1953. אף זכה קאדאר להתקבל לפגישה אצל ראקושי שדרש בשלומו. הוא מונה לראש סניף המפלגה בפרבר תעשייתי של בודפשט, ובתפקידו זה צבר פופולריות בקרב העובדים ושמו יצא כרפורמיסט. בשל כך, כאשר קמה מחדש ממשלה בראש אימרה נוג', בימי המרד בהונגריה, 1956, מונה קאדאר לסגנו של נוג' ולשר החוץ.
[עריכה] תפקידו בימי המרד בשנת 1956
-
ערך מורחב – המרד ההונגרי
מפלגת הפועלים ההונגרים אורגנה מחדש תחת השם "המפלגה הסוציאליסטית של הפועלים בהונגריה" בהנהגת יאנוש קאדאר כמזכירה הכללי. ממשלתו של נוג' החלה בתהליך של ליברליזציה וחופש מדיני וכלכלי, שיחררה אסירים פוליטיים, והביעה רצון להוציא את הונגריה מברית ורשה ולהכריז על נייטרליות. קאדאר לא ראה עין בעין עם צעדים אלו. ב31 באוקטובר 1956, מספר ימים לאחר תחילת האירועים, נמלט למוסקבה , יחד עם השר פרנץ מיניך ובעזרת השגרירות הסובייטית בבודפשט. ב4 בנובמבר 1956, נשא נאום בו הוא מזמין את הכוחות הרוסיים לדכא את המרידה ההונגרית, כביכול בשם "מהפכת הפועלים והאיכרים ההונגרית". הוא הגיע לבודפשט עם הכוחות הרוסיים שנשלחו לדכא את המרד, ולקח לידיו את מוסרות השלטון. נוג' נמלט לשגרירות היוגוסלבית, אך יצא משם משהובטחה לו חסינות על ידי קאדאר. קאדאר לא עמד בהבטחתו. נוג' נעצר מיד לאחר שיצא מן השגרירות, גורש לרומניה על מנת להרחיקו ממוקדי המרד, ולאחר מכן הוחזר לבודפשט, נשפט והוצא להורג.
[עריכה] שליט הונגריה
לאחר דיכוי המרד הוביל קאדאר מסע נקם כנגד המורדים. עשרות אלפי דמוקרטים, ליברלים, וקומוניסטים רפורמיסטיים נעצרו, וכ-1,200 הוצאו להורג. אך קאדאר הפיק את לקחי קודמיו בתפקיד. הוא הבין כי יש לרצות את היסודות הרפורמיסטיים בהונגריה, וכי לא ניתן להמשיך במדיניות הסטליניסטית הקפואה אשר הביאה למשבר של 1956.
מבחינה מדינית הגיע קאדאר להבנה עם ממשלת ברית המועצות כי אם זו תימנע מלהתערב, ישמור קאדאר את הונגריה בתוך הגבולות הקבועים היטב של הגוש המזרחי, ויימנע מלסטות מן הכיוון המותווה ממוסקבה. בתחילת שנות השישים הכריז קאדאר כי "מי שאינו נגדנו הוא עמנו", והביא לחנינה כללית של מורדי 1956. הוא פירק את המשטרה החשאית השנואה, ה "AVH" ("הרשות לביטחון המדינה"), והביא למדיניות מעשית אשר ניסתה לרפא את פצעי המרידה. "מפלגת הפועלים ההונגרית" אשר הייתה לאחר המרידה מותג שנוא ומבוזה, הפכה ל"מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית". עובדה מעניינת היא כי כאשר דיכאו הרוסים את המרידה בפראג בשנת 1968 (אשר הזכירה בקוויה הכלליים את המרידה ההונגרית, אם כי רב השונה בין שתי המרידות) שלחה הונגריה חיילים לסייע לרוסים.
מן הבחינה הכלכלית היה קאדאר מוכן לנסות שינויים. בתחילת שלטונו פעל לביזור תהליך קבלת ההחלטות הכלכלי, בניגוד לנטייה הקומוניסטית הרווחת לצנטרליזם ביורוקראטי. במגזר החקלאי פעל לקולקטיביזציה באמצעות תמריצים ולא בכפייה. הקרקע החקלאית הייתה כולה בבעלות המדינה, אך הוחכרה למשקים פרטיים קטנים שפעלו כקואופרטיב. המגזר החקלאי היווה את הצלחתו הגדולה של קאדאר. הצלחה זו הביאה באמצע שנות השישים להכרזה על "מדיניות כלכלית חדשה", ובה ניסיונות לכלכלת שוק מוגבלת ודרגולציה של השוק במסגרת קבועה מראש. ניסיונות אלו הוכתרו בכותרת "קומוניזם של גולאש" על שם התבשיל ההונגרי הלאומי. בשנות השבעים החל קאדאר בפיזורם של המונופולים התעשייתיים הגדולים וניסה להביא את רמת המחירים לרמת מחירי שוק חופשי באמצעות ביטול סובסידיות. משבר הנפט שפרץ ב1973 בעקבות מלחמת יום הכיפורים היכה באופן קשה במשק ההונגרי, כאשר מוצרי הייצוא המצומצמים לא הספיקו כדי לשלם עבור צריכת הנפט. נוצר חוב חיצוני שהעיק מאוד על הכלכלה ההונגרית. ב-1982 ננקטו צעדים נוספים. על מנת לייצב את הכלכלה הצטרפה הונגריה לקרן המטבע הבינלאומית, צעד שהקנה לה ביטחון כלכלי מסוים, אך דרש את יישום מדיניות הקרן. הצעדים בהם נקטה הונגריה היו עידוד יזמות פרטית בקנה מידה קטן, בהחכרת רכוש המדינה לידיים פרטיות. בשלב זה טרם נשקלה באופן רציני העברת רכוש המדינה לידיים פרטיות.
בסוף שנות השמונים, לאחר שלושים שנות שלטונו של קאדאר, המשק ההונגרי היה נתון במיתון עמוק, ובירידה ממשית של רמת החיים. בשנת 1988 החל הקומוניזם העולמי להתמוטט, וכך גם הידרדרה בריאותו של קאדאר. הוא הודח מן הפוליטבורו ההונגרי ומתפקידו כמזכיר ראשון של המפלגה בידי אימרה פוז'גאי וקארוי גרוס במאי 1988, ומונה לתפקיד הסמלי של "נשיא המפלגה". בשנת 1989 כאשר גרוס החל לאבד את כוחו לטובת אלמנטים מתקדמים יותר, קאדאר, שנראה זקן, חולה וסנילי, הודח מכל תפקידיו, ומת זמן קצר לאחר מכן.
קאדאר נודע כאחד המנהיגים המתונים יותר בגוש הקומוניסטי, על אף שהיה נאמן לברית המועצות ולברית ורשה. על אף שחיי ההונגרים תחת שלטונו היו במעט טובים יותר מחייהם של אזרחי מדינות קומוניסטיות אחרות עדיין שלט באופן דיקטטורי, וגדר תיל שהוקמה בשנת 1968 לאורך הגבול עם אוסטריה מנעה את הגירתם של ההונגרים למערב.
[עריכה] מקורות
- Victor Sebestyen - Twelve Days - The Story of the 1956 Hungarian Revolution - Vintage Books, november 2007,New York
(ויקטור שבשט'ן - תריסר ימים - תולדות המהפכיה ההונגרית מ1956, הוצאה לאור וינטג', נובמבר 2007, ניו יורק
(פרופ אימרה בוקור - "עבודה למבחנים על אודות קאדאר" - בפורום חיפוש הונגרי. - Prof dr Bokor Imre - Éretségi tételt Kádárról
