טכנולוגיה מסייעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טכנולוגיה מסייעת היא מכלול של מכשירים המיועדים לשיפור התפקוד למרות מוגבלויות, שיטות להתאמת מכשירים אלה ושיטות שימוש במכשירים אלה. מקובל שלא להכליל בהגדרת הטכנולוגיה המסייעת מכשירים השימושיים גם לאנשים חסרי מוגבלות ולא להכליל גם פריטים שעצם השימוש בהם מצמצם את התלות בהם. פריטים שעצם השימוש בהם מצמצם את התלות בהם קרויים לרוב "טכנולוגיה שיקומית".

פריטי טכנולוגיה מסייעת מעוצבים כדי לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות נגישות והשתתפות בתחומי החיים השונים.

בעבר תחום הטכנולוגיה המסייעת (Assistive-Technology) כונה "טכנולוגיה התאמתית" (Adaptive-Technology) או "טכנולוגיה מפצה".

דוגמאות

• משקפי ראייה רגילים, להבדיל ממשקפי שמש וממשקפיים לשיקום עין עצלה^[1], הן פריט טכנולוגיה מסייעת. לאנשים חסרי מוגבלות אין בהם עניין והשימוש בהם אינו מצמצם את התלות בהן.
• מכשיר טלטייפ להנגשת הטלפון עבור חירשים הוא פריט טכנולוגיה מסייעת. לעומתו, שימוש בSMS להנגשת הטלפון עבור חירשים אינו שימוש בטכנולוגיה מסייעת משום ש-SMS משמש גם אנשים חסרי לקות.
• מקלדת מחשב מונעת פציעה (מכונה לרוב "מקלדת ארגונומית") היא פריט טכנולוגיה מסייעת ולא פריט טכנולוגיה משקמת, משום שהיא אינה מזרזת החלמה של פציעות הקלדה אלא רק מאיטה או מונעת את המשך תהליך הפציעה. התנזרות כוללת מהקלדה מועילה להחלמה באותה המידה אם לא יותר מאשר הקלדה על מקלדת כזו. מקלדת מחשב מונעת פציעה אינה אמורה לשמש כל מקליד אלא רק אנשים עם נטייה לפתח פציעות הקלדה.

תוכן עניינים 1 הגדרות אחרות 2 סוגי טכנולוגיה מסייעת 2.1 חלוקה לפי תחומי ההתמחות של הספק 2.2 חלוקה לפי תחומי החיים בהם מסייעת הטכנולוגיה 2.3 חלוקה לפי רמת התחכום של היצרן 2.4 חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהספק 2.5 חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהמשתמש 3 טכנולוגיה מסייעת והחוק 4 אספקת טכנולוגיה מסייעת 4.1 השאלה מתוך מלאי 4.2 קנייה מיצרן בעזרת ספק 4.3 קנייה מיצרן בעזרת צוות ספקים 5 מימון 6 הכשרת עובדי טכנולוגיה מסייעת 7 איגודים לקידום התחום 8 טכנולוגיה מסייעת בישראל 9 הערות שוליים 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] הגדרות אחרות

• החוק האמריקני Technology-Related Assistance for Individuals with Disabilities Act of 1988 מגדיר "טכנולוגיה מסייעת" בתור "כל אביזר, פריט ציוד או מערך מוצרים, שמוכן לשימוש מיד עם קנייתו, שמוכן לשימוש אחר התאמה או שעוצב במיוחד ומטרתו היא שיפור התפקוד והיכולת של אדם עם מוגבלות". לחוקים האמריקניים הקשורים לטכנולוגיה מסייעת יש השפעה חוצת גבולות. ככל הנראה שום חוק הישראלי אינו מגדיר טכנולוגיה מסייעת.
• יש המכנים גם את מידע להרכבת ציוד טכנולוגיה מסייעת בשם "טכנולוגיה מסייעת".
• יש המכנים גם אסטרטגיות לשיפור תפקודם של אנשים עם מוגבלויות שאינן קשורות לציוד כלשהו בשם "טכנולוגיה מסייעת".

[עריכה] סוגי טכנולוגיה מסייעת

[עריכה] חלוקה לפי תחומי ההתמחות של הספק

דרך חלוקה אחת של הטכנולוגיות המסייעות היא לפי תחומי העיסוק של הספקים שלהן. לחלוקה זו יש הרבה מן המשותף עם סוג הלקות של המשתמש בטכנולוגיה. החוק האמריקאי ( 1990 ,Americans with Disabilities Act)^[2] השתמש בשיטת חלוקה זו וסיווג (אך לא הגביל) את הטכנולוגיה המסייעת ל-11 קטגוריות:

1. עזרים מכניים ליומיום – עזרים לאכילה, רחצה, בישול, לבוש, שירותים ותחזוקת הבית (ראו גם טיפול עצמי).
2. עזרים אלקטרוניים ליומיום – בקרה סביבתית (למשל שלט רחוק שמאפשר סגירה ופתיחה של דלתות וחלונות הבית).
3. תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) – התקנים לשיפור התקשורת של אנשים המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר.
4. אביזרים ללקויי שמע – התקני שמע (אינפרה אדום, FM), עזרי שמיעה, מערכות אזעקה לראייה וטקטיליות, טלטייפ.
5. עזרי נגישות למחשב – כל תוכנה וחומרה שמשנה או מחליפה את הקלט או הפלט של המחשב כך שיתאימו לאדם בעל לקות. דוגמאות: מדפסת ברייל, צג ברייל, תוכנה להקראה קולית של פלט הצג, משוב קולי לפעולות המקלדת והעכבר, עזרי הקלדה פיזיים (מקל ראש, מקל פה) ומקלדות חליפיות. יש להבדיל בין עזרי נגישות למחשב (תפקידם הוא להנגיש את המחשב עצמו) לבין עזרי נגישות שהם מחשבים בעצמם (כגון מחשב שמפיק צלילי דיבור עבור אילם, מחשב שמעבד תמונת דף של ספר כדי להקל את הקריאה על כבד ראייה וכיוצא בזה).
6. תותבות (פרותזות) שהן תחליף לגף חסרה ומיישרים (אורטזות) שהן התקנים המורכבים על גף, צוואר או גב כדי לשפר את יכולת התנועה או היציבות^[3].
7. עזרי ניידות - מערכת ההנע של כיסאות הגלגלים (להבדיל ממערכת ההושבה שלהם), קביים ומקלות הליכה.
8. מערכות הושבה ומנחים - מערכות לייצוב הגוף ותמיכה בו לשם הושבה בכיסא גלגלים או בכיסא ארגונומי ולשם השכבה במיטה במקרה שהנכות מקשה גם על שכיבה נכונה. מערכות הושבה עוזרות למי שמתקשה לשבת בתנוכה בריאה או תמקשה לשבת בכלל ולמי שנאלץ לשבת הרבה זמן על אותו כיסא (למשל כיסא גלגלים) ועשויי לפתח פצעי לחץ.
9. שינויים בעיצוב הסביבה הבנויה – רמפה, מעלית, מפתחים וכיו"ב, המפחיתים מחסומים פיזיים לאנשים המשתמשים בכיסא גלגלים. שינויים בתאורה ובאקוסטיקה לסיוע ללקויי ראייה ושמיעה (ראו גם נגישות בניה).
10. התאמות ברכב והסעה - אביזרים לנהיגה ולנסיעה ברכב פרטי וציבורי למרות נכות.
11. עזרי ללקויי ראייה – מכשור לצילום והגדלה של דפי ספרים בעזרת מחשב או טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס), טכנולוגיות ברייל, מוט לחישת המדרכה (מקל עיוורים), שעון עם פלט קולי.

ברשימה שבחוק זה חסר אזכור ל"טכנולוגיה מסייעת לשילוב לימודי" - אביזרים שמאפשרים לתלמיד עם לקות להשתלב בכיתה של תלמידים חסרי לקות. אביזרים אלה אינם משרתים אנשים עם לקויות שאינם לומדים (לדוגמה מכשור להקלטת הרצאות). חסר ברשימה אזכור גם לטכנולוגיה מסייעת לקשישים ולטכנולוגיה מסייעת מושתלת כמו חלקי ברך מפלטינה וכמו קוצב לב.

[עריכה] חלוקה לפי תחומי החיים בהם מסייעת הטכנולוגיה

פריטי טכנולוגיה מסייעת מעוצבים כדי לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות נגישות והשתתפות בתחומי החיים השונים. בהקשר זה נהוג לחלק את תחומי החיים לארבעה: עבודה, לימודים, טיפול עצמי (Self-care) ופנאי.

ניתן לחלק את פריטי הטכנולוגיה המסייעת גם על פי תחומי החיים שבהם הם מסייעים. מזלג מיוחד לאנשים עם לקות קשה בגפיים העליונות הוא פריט שעוזר בטיפול עצמי. לעומתו מכשיר שעוזר לאנשים עם לקות קשה בגפיים העליונות להפוך דף בספר הוא פריט המסייע הן בטיפול עצמי והן בלמידה, בעבודה ובבילוי בשעות הפנאי, משום שקריאה נעשית למטרות מגוונות. לחלוקה זו יש חשיבות במציאת גורם המסייע במימון הטכנולוגיה המסייעת. תוכניות סיוע להשכלה יעזרו במימון פריטים המסייעים בהשכלה. תוכניות סעד יעזרו במימון פריטי השכלה, עבודה וטיפול עצמי.

[עריכה] חלוקה לפי רמת התחכום של היצרן

ניתן לחלק פריטי טכנולוגיה מסייעת גם לפי רמת הידע הנדרשת לייצורם. יצור פריטי היי-טק דורש יותר ידע מיצור פריטי לו-טק. המושגים "היי-טק" ו"טכנולוגיה נמוכה" הם מושגים יחסיים. מקל הליכה הוא פריט טכנולוגיה מסייעת שאינו דורש ידע רב כדי ליצרו. הוא שימש את האדם המוגבל משחר ההיסטוריה. כיסא גלגלים ממונע הוא פריט היי-טק לעומת מקל הליכה, אולם כיסאות גלגלים ממונעים שיוצרו לפני כעשרים שנה עשויים להיחשב לטכנולוגיה נמוכה ביחס לחלק מכיסאות הגלגלים הממונעים המיוצרים היום.

פריט היי-טק אינו בהכרח מוצלח יותר מפריט טכנולוגיה מסייעת נמוכה. אין היגיון בשימוש בכיסא גלגלים ממונע על ידי אדם שיכול להסתפק במקל הליכה. פריט היי-טק גם אינו בהכרח יקר יותר מפריט טכנולוגיה מסייעת נמוכה. תוכנת הקראה (תוכנה במקריאה בקול רם את פלט המחשב עבור אנשים עם לקות ראייה או דיסלקציה) עשויה להיות תוכנת חינם ולכן להיות זולה יותר ממקל הליכה.

[עריכה] חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהספק

• פריטים שמשתמשים בהם מיד עם רכישתם (למשל מקלדת ארגונומית - מקלדת מונעת פציעה או כיסא גלגלים ידני לשימוש קצר מועד)
• פריטים שיש לשנותם לאחר רכישתם(מקלדת שיש להדביק עליה מדבקות צבעוניות שתואמות את יכולת הראייה של משתמש כבד ראייה או כיסא גלגלים ידני לשימוש קבוע שהספק צריך להזמין את רכיביו לפי צרכי ומידות המשתמש ולהרכיבם יחדיו בבית מלאכה)
• פריטים שיש לעצבם במיוחד בהתאמה למשתמש מסוים (חלק ממקלדות המחשב לאנשים עם מגבלות קשות בתנועת הידיים או מערכת ישיבה לכיסא גלגלים לאדם עם עקמת קשה)

[עריכה] חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהמשתמש

ניתן לחלק פריטי טכנולוגיה מסייעת גם לכלים (Tools) ולאביזרים (Appliances). העוסקים בטכנולוגיה מסייעת מכנים בשם "כלים" את הפריטים שהמשתמש צריך ללמוד כיצד להפעיל ביעילות ואילו בשם "אביזרים" הם מכנים את הפריטים שהמשתמש אינו צריך ללמוד להפעיל. מזרון ישיבה מיוחד לכיסא גלגלים הוא "אביזר טכנולוגיה מסייעת" ואילו מערכת ההיגוי של כיסא הגלגלים הממונע עשויה להיות "כלי טכנולוגיה מסייעת" (ראו קוק והאססי 2001).

[עריכה] טכנולוגיה מסייעת והחוק

בעשורים האחרונים חוקקו במדינות רבות חוקים לסיוע ושוויון הזדמנויות לאנשים עם לקויות. במדינת ישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לא בכל מדינה בה חוקקו חוקים כאלה הוזכר בחוק המושג "טכנולוגיה מסייעת". אולם, חוקי שוויון לאנשים עם לקויות עשויים לעודד שימוש בטכנולוגיה מסייעת גם בלי לנקוב בשמה. לדוגמה, החוק האמריקני Air Carrier Access Act (ACAA, 49 U.S.C. 41705)‎ המחייב נמלי תעופה ומטוסים להיות נגישים לאנשים עם מגבלות, אינו מזכיר את המושג "טכנולוגיה מסייעת", אך מעודד עיצוב ורכישה של פריטי טכנולוגיה מסייעת. מעבר לזאת, חוקים המעודדים פיתוח טכנולוגיה מסייעת ושימוש בה התבררו כבעלי השפעה חוצת גבולות.

בארצות הברית חוקקו חוקים אחדים המזכירים את המושג "טכנולוגיה מסייעת" (Americans with Disabilities Act of 1990, Rehabilitation Act of 1973, Assistive-Technology Act of 1998, Telecommunication Act of 1996, and Individuals with Disabilities Education Act of 1997). חוקים אלה עודדו את השימוש בטכנולוגיה מסייעת בארצות אחרות בשל השפעתה העולמית של ארצות הברית. לדוגמה, Telecommunication Act of 1996 קובע שכל מחשב במשרד ממשלתי אמריקני חייב להכיל תוכנות הנגשה מסוימות. משרדי הממשלה האמריקנית הם צרכני מחשבים גדולים ולכן החלו יצרני התוכנה להתאים את כל מערכות ההפעלה לחוק זה.

[עריכה] אספקת טכנולוגיה מסייעת

[עריכה] השאלה מתוך מלאי

יש דרכים שונות לספק טכנולוגיה מסייעת. הפשוטה ביניהן היא השאלה מתוך מלאי. יתרונותיה של שיטה זו הם הפשטות והמהירות. חסרונה הוא בתאמה אישית לא מוצלחת. על פי שיטה זו, אדם שצריך פריט טכנולוגיה מסייעת ניגש לספק טכנולוגיה מסייעת, מסביר לו את צרכיו, את יכולותיו התפקודיות, את העדפותיו האישיות ואת סביבת העבודה בה הטכנולוגיה צריכה לעבוד והספק משאיל לו את הפריט המתאים ביותר מתוך המלאי העומד לרשותו באותו זמן. שיטת אספקה זו מתאימה לטכנולוגיה מסייעת פשוטה שלא צריכה התאמה אישית רבה ולטכנולוגיה מסייעת הדרושה בדחיפות כמו טכנולוגיה לשילוב אדם עם לקות בכיתת לימוד (סטודנט אינו יכול להפסיד חודש של הרצאות עד למציאת טכנולוגיה אופטימלית) וטכנולוגיה מסייעת לאדם שתפקודו מתדרדר במהירות. השיטה הזו מונהגת בעמותת "יד שרה", בחטיבה לסטודנט העיוור ובמחלקת הסיוע לסטודנטים לקויי למידה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעמותות של חולי מחלות ניוון שרירים מהירות התדרדרות.

התחשבות לא מספקת בצרכים ובהעדפות של הצרכן עשויים להביא לנטישת הטכנולוגיה. על כן על המשאיל לפעול על פי עיקרון הלקוח במרכז. נטישת טכנולוגיה מסייעת יכולה להתרחש גם בגלל אי התחשבות ביכולות של הצרכן ובמגבלות סביבת העבודה שלו. אולם, בניגוד לטכנולוגיה קנויה, פריט טכנולוגיה המושאל מתוך מלאי ונמצא לא נוח לשימוש, קל להחליף בפריט טכנולוגיה אחר מאותו המלאי.

[עריכה] קנייה מיצרן בעזרת ספק

דרך אחרת לספק טכנולוגיה מסייעת היא קנייה מיצרן בעזרת ספק. גם על פי שיטה זו אדם שצריך פריט טכנולוגיה מסייעת ניגש לספק טכנולוגיה מסייעת, מסביר לו את צרכיו ואת העדפותיו האישיות. סביבת העבודה בה הטכנולוגיה צריכה לפעול לפעמים מוסברת על ידי הצרכן ולפעמים נבדקת על ידי הספק. היכולת התפקודית של הצרכן נבדקת על ידי הספק. בנוסף הספק בודק את היכולת הממונית של הצרכן ועוזר לו למצוא מקורות מימון עבור הטכנולוגיה המסייעת. אחרי בירור כל הפרטים, הספק מאתר מידע על מוצר המתאים לצרכן באופן מיטבי, מזמין אותו מיצרן טכנולוגיה מסייעת, עושה לו התאמות אחרונות אחרי קבלתו מהיצרן, מספק אותו לצרכן, מתדרך אותו לגבי ההפעלה במקרה הצורך וגובה את התשלום. הספק עשוי גם לשמור על קשר עם הצרכן כדי לייעל את השימוש בציוד. קניית משקפיים היא תהליך דומה לשיטת אספקה זו. היצרן במקרה זה הוא מלטש ומצפה העדשות. בדיקת אפשרויות התשלום היא בדיקת כיסוי על ידי הביטוח הרפואי. סביבת העבודה בה המשקפיים צריכים לשרת את הצרכן יכולה להכתיב את חוזק המסגרת ואת הצורך בציפוי כהה. בדיקת היכולת התפקודית היא בדיקת ראייה.

[עריכה] קנייה מיצרן בעזרת צוות ספקים

דרך שלישית היא קנייה מיצרן בעזרת צוות ספקים. עקרונית היא דומה לקנייה מיצרן בעזרת ספק, אלא שהיא מתאימה למקרים מסובכים יותר. מקרה כזה יכול להיות קניית כיסא גלגלים ממונע וציוד תקשורת חליפית שנישא באמצעות הכיסא עבור ילד עם שיתוק מוחין. במקרה כזה יש לברר את הצרכים ואת ההעדפות האישיות של הילד, של ההורים, של הסייעת האישית של הילד בבית הספר ואולי של אנשים נוספים. היכולת התפקודית של הילד תיבדק על ידי מרפאה בעיסוק ומרפאה תקשורתית, הן לצורך התאמת הכיסא והן לצורך התאמת מכשור התקשורת. כמו כן תיבדק הסביבה שבה כיסא הגלגלים ינוע על פי רוב. צוות הספקים עשוי, לדוגמה, למדוד את רוחב הדלתות בבית הילד ובבית ספרו כדי לוודא שלא ינופק לו כיסא רחב שלא עובר באחת הדלתות האלה. צוות הספקים יכלול מהנדס של תנועת כיסאות גלגלים ומהנדס נוסף של מערכת ההושבה על הכיסא. הספקים יזמינו מכשור תקשורת, פריט לנשיאת מכשור התקשורת על הכיסא, חלקים של מערכת ההושבה ומערכת תנועה של כיסא ממונע. כשכל הפריטים יגיעו מהיצרנים השונים הספקים יחברו אותם זה לזה בסדנה. אחראי הסדנה עשוי להימנות גם הוא עם צוות הספקים.

[עריכה] מימון

מקורות מימון לטכנולוגי מסייעת:

• ביטוח רפואי - בעיקר ציוד שיכול לחסוך לביטוח כסף בטווח הרחוק וניתן בהוראה של איש מקצוע רפואי (כגון מקלדת מונעת פציעות הקלדה)
• תוכניות סיוע ממשלתיות. במדינות שונות יש סיוע מימוני ממשלתי שונה אך ככלל ניתן להצביע על שלושה סוגים עיקריים של מימון ממשלתי
  • מימון של תוכניות חינוך - בעיקר לציוד המאפשר למידה ותקשורת בבית הספר ובאוניברסיטה
  • מימון של תוכניות עבודה ורווחה - בעיקר לציוד המאפשר ניידות או ציוד שקל לטעון שהוא הכרחי לשילוב בעבודה
  • מימון של תוכניות לשיקום נכי צבא - מקביל לתוכניות מימון מתחום העבודה והרווחה אך מתוקצב טוב יותר
• מעמותות - בעיקר בציוד שהעמותה מאמינה שאנשים יתקשו להשיג לבד או שהם לא מודעים לערכו ולכן לא יתאמצו להשיגו
• ארגוני ספורט נכים - ציוד ספורט נכים (כגון כיסא גלגלים מיוחד לטניס)
• מימון של המעסיק של המשתמש - ציוד שחוקי שוויון הזדמנויות בעבודה מורים על רכישתו (בארצות הברית המעסיק מחויב בציוד בשווי של 10% מהתפוקה השנתית של העובד) וציוד לשילוב בעבודה של עובד עם כישורים נדירים שלמעסיק כדאי להשקיע בו (כגון עובד ותיק ומיומן שהפך לנכה בתאונה).
• או מכיסו של המשתמש - בעיקר עבור פריטים זולים (כמו תוכנת הקראה לדיסלקטים) או פריטים אם שימוש מובהק לצרכי פנאי (כמו כיסא גלגלים מיוחד לנסיעה בחוף הים).

[עריכה] הכשרת עובדי טכנולוגיה מסייעת

לעובדים בתחום הטכנולוגיה המסייעת יש הכשרות מגוונות, הן מבחינת אורכן והן מבחינת אופיין. דוגמה להכשרה קצרה: עובד שמשאיל ציוד טכנולוגיה מסייעת מתוך מלאי מצומצם, לפלח אוכלוסייה צר. עובד כזה יכול להצליח במלאכתו בעזרת מעט ניסיון עבודה ובעזרת אמפתיה ללקוחות. דוגמה להכשרה קצרה: עובד שמשתיל מכשיר שמיעה מסוג שתל שבלולי. עובד כזה צריך הכשרה של רופא מנתח ורקע השכלתי הן ברפואת אף אוזן גרון והן במכשור שמיעה.

ישנם ענפי טכנולוגיה מסייעת שיש להם מסלול הכשרה משלהם. באוניברסיטת Northweasern שבאילינוי יש מסלול הכשרה בן שנים אחדות לתואר ראשון בעיצוב, ייצור ואספקת תותבות ומיישרים (פרוטזות ואורטזות), שאחריו יש תוספת של קורס בן ארבעה וחצי חודשים וסטאז' בתחום כתואר שני.

יש ענפי טכנולוגיה מסייעת שבהם מקובל להעסיק אנשים עם תואר ראשון בנושא הקשור לאוכלוסייה המטופלת ותואר שני שעוסק באופן כללי באספקת טכנולוגיה מסייעת. לדוגמה, אדם שעובד בתקשורת חלופית ותומכת עשוי להיות בעל תואר ראשון בקלינאות תקשורת ותואר שני באספקת טכנולוגיה מסייעת.

יש אנשים שעוסקים בתחומי טכנולוגיה מסייעת לאחר רכישת של מקצוע הביו-הנדסאות. אדם בעל הכשרה כזו עשוי לעסוק במערכות הנע של כיסאות גלגלים.

אנשים שלומדים לדוקטורט בטכנולוגיה מסייעת או שחוקרים את התחום בכל מסגרת אחרת עשויים לחקור ייצור או אספקה של טכנולוגיה מסייעת. נושאי המחקר של ייצור הטכנולוגיה המסייעת הם רבים ומגוונים. שניים מהבולטים בהם הם ייצור מקלדות ארגונומיות וייצור עכברי מחשב חליפיים המופעלים בעזרת גלי מוח עבור אנשים משותקים לחלוטין. חקר אספקת הטכנולוגיה המסייעת מצומצם בהרבה בנושאיו. אספקת טכנולוגיה מסייעת היא תחום לימוד צעיר עם מעט תאוריה והרבה ידע פרקטי. חוקרי אספקת טכנולוגיה מסייעת עוסקים בעיקר בחקר מדידת התועלת שבציוד הטכנולוגיה מסייעת (Outcome Measurements). מחקר זה מועיל באיתור הציוד המתאים ביותר ללקוח ובהצדקת הקניה עבור גורמים מממנים. מדד התועלת הבולט בתחום הוא "מדד קֶבֵּק לשינוי באיכות החיים בעזרת טכנולוגיה מסייעת." השימוש במדד זה אפשרי עבור מגוון רחב של פריטי טכנולוגיה מסייעת. בצוות ספקים של ציוד טכנולוגיה מסייעת שאספקתו מסובכת, עשויי להיות אדם שהתנסה בחקר "מדידת התועלת".

[עריכה] איגודים לקידום התחום

האגודה הצפון אמריקנית לטכנולוגיה מסייעת והנדסה משקמת (RESNA - Rehabilitation Engineering and Assistive Technology Society of North America) נותנת תעודות "ספק טכנולוגיה מסייעת מוכר" ו"יצרן טכנולוגיה מסייעת מוכר" למי שעובר את המבחנים שלה. למבחן יכול לגשת רק מי שצבר ניסיון בתחום ומשרת לקוחות בשכר ביותר מחצי משרה. מי שיש לו תואר רלוונטי נדרש לפחות ותק בתחום כדי לגשת אל הבחינה. ההכרה בספק טכנולוגיה מסייעת מושעית אם אחרי השגת התעודה הוא חדל לשרת לקוחות ביותר מחצי משרה. ההכרה מושעית גם אם במקום לשרת לקוחות הוא עבר ללמד על טכנולוגיה מסייעת או לחקור אותה. הצורך להכיר כספק רק במי שבעיקר משרת לפרנסתו נובע מההנחה שהטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר שמי שלא נאלץ לחפש ציוד חדש כל הזמן לא יכול להיות מעודכן. בישראל יש אנשים בודדים ש-RESNA מכירה בהם כספקי טכנולוגיה מסייעת.

האגודה אירופית לטכנולוגיה מסייעת קרויה AAATE - Association for the Advancement of Assistive Technology in Europe והיא קטנה יותר מRESNA.

[עריכה] טכנולוגיה מסייעת בישראל

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ במשקפיים לשיקום עין עצלה יש עדשה אחת עכורה שחוסמת את שדה הראיה של העין שרואה טוב יותר. זה מרגיל את המוח לעבד את השדרים של העין שרואה פחות טוב. משקפיים אלה הן דוגמה לטכנולוגיה משקמת
2. ^ חוקים ישראלים לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אינם עוסקים בטכנולוגיה מסייעת ולחוקים האמריקניים יש השפעה חוצת גבולות משום שארצות הברית היא שוק גדול וכשהחוק מחייב פיתוח ורכישה של מוצרים בשוק גדול, הם הופכים לנפוצים גם מחוץ לשוק זה.
3. ^ במובן הרחב יותר, תותב הוא תחליף לכל חלק גוף חסר (כגון לב מלאכותי) ומיישר הוא התקן שמשפר תפקוד של כל חלק בגוף (כגון קוצב לב) אולם תותבות ומיישרים מושתלים ניתנים על ידי רופאים ולא על ידי ספקי טכנולוגיה מסייעת בעלי מקצוע פרא רפואי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספר הלימוד של קוק והוסיי (Cook & Hussey 2001) בנושא הטכנולוגיה המסייעת הסבר על הספר ותוכן עניינים (אנגלית)
• אתר RESNA, החברה הצפון אמריקנית לטכנולוגיה מסייעת והנדסה משקמת (אנגלית)
• כתב העת המדעי "טכנולוגיה מסייעת" בהוצאת RESNA (אנגלית)
• דף הבית של ATU, UIC קבוצת ספקי טכנולוגיה מסייעת שמתמחה במתן שירותים מגוונים בעיקר למי שלוקה בשיתוק מוחין. חברי הקבוצה מעבירים גם קורסים בטכנולוגיה מסייעת לתלמידי המכון לחקר "ההתפתחות האישית והלקויות" של UIC - אוניברסיטת אילינוי שבשיקגו (אנגלית)
• נגישות מחשבים באתר מיקרוסופט ישראל
• פורום תפוז בנושא נגישות לאנשים עם מוגבלות
• מכוני קרטן לטכנולוגיה מסייעת בשימוש במחשב [1] ו- [2]
• מאמר על שימוש בטכנולוגיה מסייעת מנקודת מבטו של המשתמש
• "השאלת ציוד רפואי שיקומי" ביד שרה חלק גדול מהציוד הזה הוא ציוד טכנולוגיה מסייעת
• מילבת -עמותה העוסקת בענפים שונים של טכנולוגיה מסייעת - מאגר מידע , ייצור אביזרים , ייעוץ לנכה
• עזרים- מאגר המידע הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר.