טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הינו ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת אלמנה".
הביטוי מופיע בגמרא במספר מקומות[1] בשם ריש לקיש הקובע כי האישה תעדיף לחיות עם גבר, גם אם מצאה בו פגמים שונים, מבחינה חיצונית, בריאותית או התנהגותית, ובלבד שלא לחיות לבדה כאלמנה.
[עריכה] ההסבר לקביעה
על פי ההלכה היהודית, עד חרם דרבנו גרשום, אותו קיבלו עליהם בני אשכנז, מותר היה לגבר לשאת מספר נשים באותה עת, לעומת בני ספרד ועדות המזרח שהמשיכו במסורת זו עד ימינו אנו, בהם נאסרו נישואים אלו על פי חוקי המדינה. אולם, לאישה אסור, על פי הנאמר במקרא, להינשא ליותר מאיש אחד באותה עת. מה שהיקנה יתרון לגבר ביכולתו לנהל חיי נישואין כפולים או לגרש את האישה במידה ובידו לשלם את דמי כתובתה, לעומת האישה שבמידה ותתגרש, גדלים סיכוייה להישאר לבד עד מותה ועל-כן תשתדל לשמור על התא המשפחתי.
ביטוי זה משמש כאשר מתגלעים חילוקי דעות בין בני זוג על בסיס חסרונות מסוימים בבעל, שלא היו ידועים לאישה טרם נישואיה, או שנוצרו במהלך חיי הנישואין, עדיין מסתבר שהיא תעדיף להישאר עמו חרף חסרונותיו. לעתים, אף אם נטען שהבעל היה מגרש את אשתו או מבטל את הנישואין עמה בסיטואציה הפוכה, עדיין שיקולי האישה הם שונים ועל פי רוב היא תעדיף את שמירת המסגרת על פירוקה.
[עריכה] נגזרות הלכתיות
לדוגמה במסכת כתובות[2] מובא, כי במידה והבעל התנה לפני החתונה כי הוא נושא את אשתו "על מנת שאין עליה מומין" כשהכוונה למומים הפוסלים כהנים מעבודת המקדש כגון: איטרת יד ימין, צליעה וכדומה ובנוסף אליהם גם ריח גוף לא נעים, ריח זיעה והזעת יתר, ריח פה דוחה ועוד[3]. ולאחר החתונה התברר כי קיימים באישה מומים אלו או אחד מהם והבעל לא יתרצה לכך, אלא יחליט שאין הוא חפץ בהמשך הנישואין אפילו אם תלך לרופא שיצליח לרפא אותה, אזי האישה לא תזדקק אפילו לגט, מאחר שבכך התברר למפרע שהיא כלל לא הייתה נשואה מאחר שהתנאי לא התקיים בזמן החתונה. אולם לעומת זאת, אם נשא אותה הבעל על מנת שאין עליו מומים אלו והלך לרופא וריפא אותו, הנישואין יהיו תקפים, זאת משום שעל פי הכלל "טב למיטב טנדו", אנו אומרים שהאישה לא מקפידה על כך[4].
שימוש נוסף בנימוק מופיע בהלכה הבאה: "...אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך". התלמוד[5] מסביר שאיסור זה חל על הבעל, אך לא על האישה, וממילא אין איסור שהיא תקבל קידושין על ידי שליח מטעמה (למרות שיש לכך עדיפות כי "מצווה בו יותר מבשלוחו"). הטעם להבדל זה הוא דברי ריש לקיש לפיהם "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".
[עריכה] הערות שוליים
- ^ במסכתות יבמות דף קי"ח:, כתובות ע"ה., קידושין ז'. ומ"א, בבא קמא קי"א.
- ^ דף ע"ה.
- ^ שולחן ערוך אבן העזר סימן ל"ט, סעיף ד'.
- ^ רמב"ם משנה תורה, הלכות אישות, פרק ז', הלכה ז'.
- ^ מסכת קידושין, דף מ"א ע"א.
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
