התיכון ליד האוניברסיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התיכון שליד האוניברסיטה (או ליד"ה), חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים, נחשב לאחד מהיוקרתיים בישראל, הן בשל תנאי הקבלה הגבוהים והן בשל בוגריו הנודעים הרבים.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 רשימת מנהלים 3 בוגרים נודעים 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

התיכון נוסד בשנת 1935 ביוזמת המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית ובתמיכת הוועד הלאומי ו"בית המדרש למורים עברי". התיכון היה בבעלות משותפת של האוניברסיטה העברית ובית המדרש למורים שסיפק את הבניין לבית הספר החדש, הבניין נבנה בסמוך לבית המדרש למורים בשכונת בית הכרם. בתחילה נקרא "תיכון בית הכרם" אך בהמשך שינה את שמו. התיכון נועד לסייע בהכשרתם של מורים, כדי להכין עתודת תלמידים ולשמש במה למחקרים חינוכיים.

בתקופת המנדט התקיים קשר הדוק בין בית-הספר לבין האוניברסיטה, ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטה שימש גם בתפקיד מנהל התיכון. מנהלי התיכון באותה תקופה היו פרופ' אלכסנדר דושקין, פרופ' עקיבא ארנסט סימון וד"ר אליעזר ריגר שעסקו במקביל בתפקידים אקדמיים וחינוכיים.

בית-הספר נועד לסייע בהכשרתם של מורים לעתיד שלמדו באוניברסיטה. הם צפו בשעורים שהתקיימו בו והתנסו גם בהוראה מעשית. נוסף להיותו בית ספר לדוגמה להכשרת מורים התאפיין בית הספר במספר איפיונים נוספים. בית הספר כלל שש שנות לימוד החל מכיתה ז' (שכונתה א') עד כתה י"ב (שכונתה ו') בניגוד למבנה של ארבע שנות לימוד בתיכון שהיה נהוג באותה תקופה במערכת החינוך. בית הספר שם דגש על עקרון העשרה ובחירה בתוכניות לימודים, וגם הקנה חשיבות רבה לתחום החינוך החברתי. הוקמה מועצת תלמידים שהייתה שותפה לקבלת החלטות בתחומים שונים של חיי בית הספר.

מתחילת דרכו שאף בית הספר לא לשמש רק כמוסד להקניית ידע, אלא להתחשב בכלל אישיותו של התלמיד. מספר שנים לאחר הקמתו החל בית-הספר גם לראות את אחת ממטרותיו בקידום תלמידים מחוננים וסיפוק צרכיהם הייחודיים.

בית הספר מומן מתשלום שכר לימוד בתוספת כספי תרומות של יהודים מאמריקה ותמיכה של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. עם מוריו בתקופת היישוב נמנו ישעיהו ליבוביץ ושמואל סמבורסקי שלימדו מדעים, מרדכי ארדון שלימד ציור ויצחק נבון שלימד ערבית.

לקראת סוף תקופת המנדט הועלה רעיון להעביר את בית הספר להר הצופים ליד קמפוס האוניברסיטה. הרעיון לא יצא לפועל עקב פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק הר-הצופים מהעיר. לאחר הקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, הוחלט להעתיק את בית-הספר למבנה חדש שנחנך בתחילת שנות השישים בקרבת הכניסה הראשית לקמפוס.

בתקופת המדינה שמר בית-הספר על רבים מהמאפיינים הייחודים שלו מראשית דרכו, אך חלו בו גם שינויים לא מעטים. מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית. בית-הספר החל בתוכנית לימודים נפרדת שנועדה לקדם תלמידים בעלי יכולת שלא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהם על פי משנתו החנוכית של פרופ' קרל פרנקנשטיין מהאוניברסיטה העברית. הונהגו גם תכניות לימודים ייחודיות במקצועות שונים עליהם נבחנו התלמידים בבחינות בגרות שחוברו על ידי מורי בית הספר וכן תוכניות ה"אתגר" אשר מאפשרות לימודים מוגברים וביצוע בגרויות מוקדם מן הרגיל.

החל משנת הלימודים 1992-1991 יושם הסדר שבמסגרתו תלמידי בית-הכרם התקבלו אוטומטית לחטיבת הביניים.

החל משנת 2007 בית הספר מארגן, בתמיכת משרד החוץ ומנח"י, מידי שנה את כנס מודל האו"ם הישראלי - ה IMUN.

ב-20 בנובמבר 2007, בעיצומה של שביתת ארגון המורים העל-יסודיים, נשבר בבית הספר שיא גינס - "השיעור הצפוף בעולם". כ-244 תלמידים הצטופפו בכיתה ששטחה 30 מ"ר וקיבלו שיעורים במחשבת ישראל, בתנ"ך ובספרות. המבצע תוכנן על ידי מועצת התלמידים של בית הספר כמחאה על סירובה של הממשלה להפחית את מספר התלמידים הגבוה בכיתות הלימוד בבתי הספר בישראל.

החל משנת הלימודים תשס"ח נתונה לתלמידי מערב העיר אפשרות גדולה יותר להתקבל לבית-הספר על פני תלמידים מאזורים אחרים מהעיר. זוהי עדיפות שהייתה שמורה עד כה רק לתלמידי בית הכרם.

בחטיבת הביניים חמש כיתות. שלוש מהן כיתות מואצות, שבהן לומדים ברמה מוגברת והתלמידים המיועדים לה הם מחוננים או מצטיינים, אחת מהן היא כיתה רגילה, שאיננה מואצת, ואחת מהן היא חלק מפרויקט הקרוי "התוכנית החדשה" ומטרתו לפתח תלמידים עם פוטנציאל ללמוד ולפתח את כשרונותיהם.

בתיכון חמש כיתות. חלק מתלמידי כיתות ט' נדרשים לעזוב או עוזבים מרצונם, ומצטרפים גם תלמידים חדשים.

[עריכה] רשימת מנהלים

• פרופ' אלכסנדר דושקין - 1953-1951,1939-1935
• פרופ' עקיבא ארנסט סימון - 1939, 1950
• ד"ר אליעזר ריגר - 1951-1935
• ד"ר מאיר שפירא - 1978-1951
• ד"ר שמואל קנלר - 1989-1978
• הגב' חנה לויטה - 1989- 2003
• ד"ר גלעד אמיר - 2003 - היום (2008)

[עריכה] בוגרים נודעים

בין בוגרי התיכון ניתן למצוא אישים חשובים רבים שעיצבו לאורך השנים את דמותה של מדינת ישראל, מן התחום הציבורי והעסקי ובתחומים נוספים לרוב מתחומי המשפט, המדעים והרוח. להלן רשימה חלקית (השנה בסוגריים היא שנת סיום הלימודים בבית הספר)

• יצחק נבון (1939) - נשיא מדינת ישראל
• יוחאי בן-נון (1942) - מפקד חיל הים וגיבור ישראל
• דניאל כהנמן (1951) - חתן פרס נובל לכלכלה
• מישאל חשין (1953) - משנה לנשיא בית המשפט העליון
• אהרן ברק (1954) - נשיא בית המשפט העליון
• רבקה מיכאלי (1954) - שחקנית
• יהורם גאון (1956) - זמר
• דייוויד גרוס (1959) - חתן פרס נובל לפיזיקה
• תום שגב (1963) - היסטוריון ועיתונאי
• מאיר שלו (1966) - סופר
• יחיעם וייץ (1969) - היסטוריון
• חיים בוזגלו (1970) - במאי קולנוע
• דויד גרוסמן (1972) - סופר
• חנוך רוזן (1977) - פנטומימאי
• גדי טאוב (1983) - סופר
• אלישבע גרינבאום (1983) - משוררת
• גיל שוויד (1986) - מייסד צ'קפוינט
• ניר ברעם (1994) - סופר

[עריכה] לקריאה נוספת

דני יעקובי, "ראשיתה של הכשרה מקצועית באוניברסיטה מחקרית: הקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית" בתוך: תולדות האוניברסיטה העברית, התבססות וצמיחה, בעריכת חגית לבסקי, הוצאת מאגנס, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר בית הספר