יהורם גאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהורם גאון | |
---|---|
תאריך לידה | 28 בדצמבר 1939 |
מקום לידה | ירושלים, ישראל |
שנות פעילות | 1957—היום |
סוגה | זמר עברי פופ |
חברת תקליטים | אן אם סי ישראפון סי בי אס התקליט חיפה נענע דיסק Neighborhood הד ארצי מדיה דיירקט |
יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939) הוא זמר ושחקן ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי. נמנה על הזמרים המובילים בשירי זמר עברי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
יהורם גאון נולד בירושלים בשכונת בית הכרם. בן זקונים למשה ושרה גאון. אביו, משה דוד גאון, נולד בבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית, לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר, טורקיה. שם הכיר את אמו של יהורם, שרה חכים, ולאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה. ליהורם שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון.
את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל בה היה בדרן. גאון לא נתפס כזמר טבעי, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, "המליץ" לו שעדיף שידקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש"זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי".
לאחר שחרורו נמנה עם יוצאי הלהקה שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה, וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להיות חלק מ"הגשש החיוור", שייקה לוי וישראל פוליאקוב). במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון", שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי בלונדון. הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתב יגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על ידי גיורא גודיק ב-1966, זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.
גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי. בפסטיבל הזמר של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון". הוא נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו מאוד שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: "עוד לא אהבתי די" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר "רוזה"). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).
לסערה רכילותית זכתה פרשת נישואיו עם בחורה שטרם מלאו לה 17 שנה בשם אורנה גולדפרב, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנה ונזקקה להיתר מיוחד לנישואין עקב גילה הצעיר. לזוג, שהתגרש מספר שנים אחר כך, שני ילדים: משה והילה.
גאון שיחק במספר סרטים ישראלים, אשר רובם זכו להצלחה. בסרט "מבצע יונתן", המגולל את סיפור "מבצע אנטבה", בו שוחררו חטופי המטוס שנחטף לאוגנדה, גילם גאון את דמותו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו. הסרט, אשר הופק זמן קצר לאחר האירוע, זכה להצלחה בינלאומית ואף היה מועמד לאוסקר. סרטים נוספים שלו: "אני ירושלמי" מ-1971, אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו הירושלמית שאותה כתב וביים. "קזבלן" מ-1973 הגרסה הקולנועית והמצליחה של המחזמר. "כל ממזר מלך" מ-1968, "מצור" ב-1969, ו"הפריצה הגדולה" מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים "כביש ללא מוצא", ו"המאהב" (עפ"י ספרו של א.ב. יהושע). ב-2004 עשה גיחה מחודשת לקולנוע לאחר שנים רבות כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר "מדורת השבט".
הקריירה הטלוויזיונית שלו עשירה אף היא. בשנות השמונים הוא כיכב בסידרה הקומית-סאטירית המצליחה "קרובים קרובים" בדמות יורם, האב ההיפוכונדר. בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה "בלש בירושלים", וב-1999 שיחק בסדרה "מר מאני". בשנים 2003-2005 הגיש בערבי שבת את תוכנית הבידור הפופולרית "שישי בגאון" בערוץ הראשון. בשנת 2005 הופיע בפרק האיחוד של "קרובים קרובים" והחל להגיש תוכנית ארוח בשם "ערב טוב ישראל" בערוץ 2. בשנת 2007 שימש כשופט בתוכנית הריאליטי "הדבר הגדול הבא" בערוץ 2, ובראשית 2008 שיחק בתוכנית הסאטירה "גם להם מגיע" בערוץ 10.
הוא מגיש מזה מספר שנים תוכנית אישית ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע.
גאון הציג את מועמדותו למועצת העיר ירושלים, ובסופו של דבר נבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות.
הדימוי שלו כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס יחד עם יאסר ערפאת.
יהורם גאון הוא חתן פרס ישראל לזמר עברי ה'תשס"ד (2004), יחד עם גיל אלדמע.
הוא משמש כנשיא עמותת "ארקאדאש" - קהילת יוצאי טורקיה בישראל.
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומים
|
[עריכה] אוספים
|
[עריכה] קולנוע וטלוויזיה
[עריכה] סרטים
|
[עריכה] סדרות
|
[עריכה] תוכניות
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: יהורם גאון |
- יהורם גאון, האתר הרשמי
- יהורם גאון, באתר MOOMA
- יהורם גאון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- מילים לשירים של יהורם גאון באתר שירונט