השועל בלול התרנגולות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השועל בלול התרנגולות הוא שמו של רומן סטירי שכתב אפרים קישון בשנת 1955 ושל סרט שכתב וביים בשנת 1977.

תוכן עניינים 1 הספר 2 הסרט 3 ביקורת 4 חוות עין כמונים 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] הספר

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

"השועל בלול התרנגולות", היה הרומן הסטירי הראשון והיחידי של אפרים קישון. הרומן יצא לראשונה בשנת 1955 תחת השם "עין כמונים" ומאוחר יותר הוצא בהוצאת עם עובד תחת השם "השועל בלול התרנגולות."

במוקד הרומן עומד אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי-הסתדרותי טיפוסי הלוקה בבריאותו ונשלח לצורכי החלמה לכפר גלילי נידח בשם עין כמונים—מושב האחראי על כלל תצרוכת הכמון בישראל.

בכפר הנידח מגלה דולניקר לחרדתו כי לאיש מן התושבים אין תודעה פוליטית מזערית. זאת ועוד, בכפר קיימת שוויוניות מושלמת, כך ש"עדיין לא נוצרו בו הפערים החברתיים שיש לבטלם." השוחט, הספר, הסנדלר ושאר יושבי הכפר חיים להם בעוני מרוד ובשלווה מוחלטת, בלי שתעלה על דעתם המחשבה כי יש צורך בשינוי כלשהו באורחות חייהם, או כי משהו חסר להם.

דולניקר פועל בעקביות כדי לשנות מצב זה: בלשון חלקלקות מצופה בקלישאות עסקניות הוא מסית את בני הכפר זה כנגד זה ויוצר במו שהותו בכפר את הפערים החברתיים שיש לבטלם. מטרתו של דולניקר היא להפוך את הכפר הנידח למערכת שבה הוא ימשול, כמתווך היודע כיצד פני הדברים צריכים להיראות, אך מזימתו זו עולה בתוהו, כאשר מתברר כי בני הכפר התמימים למדו מהר מהצפוי את אמנות התככים הפוליטיים. בסופו של הסיפור, מוחה שטפון את הכפר כולו.

[עריכה] הסרט

קישון עיבד את ספרו לסרט בשנת 1977, בשינויים מועטים בלבד, שהבולט בהם היה הפיכת עלילת הסיפור ממציאות לחלום של דולניקר. בתפקיד הראשי בסרט כיכב שייקה אופיר, כשלצידו, בתפקיד עוזרו זאב, ספי ריבלין. שחקנים קבועים אחרים של קישון שימשו בתפקידים נוספים: זהרירה חריפאי כגאולה דולניקר/מלכה הרמנוביץ', ניצה שאול כעלמה גורביץ', גדעון זינגר כפרופסור טננבאום/אליפז הרמנוביץ'. שחקנים בולטים נוספים היו יעקב בודו כזלמן חסידוב ושושיק שני כגברת חסידוב.

הסרט, שיצא לאור בשנת 1978, זכה להצלחה קופתית וביקורתית דלה והיה מן הגורמים שהרתיעו את קישון מיצירת סרטים נוספים.

[עריכה] ביקורת

כישלונו של הסרט "השועל בלול התרנגולות" היה כישלונו המשמעותי הראשון של קישון בזירה הישראלית מאז הופיע בה לראשונה בשנת 1952. בראיון שנערך עמו בערוב ימיו, עשרים וחמש שנה אחרי צאת הסרט, עדיין ביכה קישון את הכישלון. דווקא כאשר למד היטב את מלאכת עשיית הסרטים והיה בשל מאי–פעם, טען, בא הכישלון הזה וחסם המשך כלשהו של קריירת הבימוי הקולנועית שלו. הסרט היה עשוי היטב, גרס, ולכן לא הוא שנכשל כאן אלא "הקהל נכשל."

גישה שונה ביטא מבקר הסרטים אורי קליין, שגרס כי "השועל בלול התרנגולות" נעשה פשוט אחרי זמנו: הנושאים בהם עסק הסרט, ובייחוד הביקורת על העסקנות המפא"יניקית, חדלו מלעמוד במרכז ההוויה הישראלית בדור שאחרי מלחמת יום הכיפורים ובמיוחד אחרי עליית "הליכוד" לשלטון בשנת 1977. הספר שכתב קישון בשנת 1955, כאשר מפא"י ניצבה בשיא כוחה ודומה היה כי עסקניה הקשישים ימשלו בישראל לעד, חדל מלהיות רלוונטי עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר, כאשר עסקני מפא"י ושלטון מפא"י עצמו חלפו ועברו מן העולם.

לבד מבעיה בסיסית זו, סבל הסרט ממספר חולשות נוספות. אחת הבולטות שבהן הייתה האופן בו גילם אופיר את דמותו של אמיץ דולניקר. קישון מסר כאן את מושכות עיצוב הדמות באופן מוחלט לידיו של אופיר. החלטה זו שירתה אותו היטב בסרטו הקודם, "השוטר אזולאי" אך מידת ההצלחה של מדיניות זו הפעם הייתה פחותה בהרבה. אופיר גילם את דולניקר כעסקן מזדקן, המתבוסס ברחמים עצמיים ובתחושה שהוא שייך לדור קודם של בעלי עקרונות, החש מבוזה ודחוי. דמות זו, ששיקפה אולי במידה מסוימת את תחושתו האישית של אופיר בתקופת שפל בקריירה שלו, הוצגה כמין שריד מאובק מן העבר, הראוי לרחמינו, חיבתנו ואפילו למשהו תחושת נוסטלגיה לימים שעברו מן העולם ושאותם ייצג. עיצוב זה של הדמות הפך את דולניקר לאהוד יותר, אך הקהה במידה ניכרת את העוקץ הסטירי שהיה טמון בדורסנות ההוויה שייצג דולניקר ברומן.

חולשה בולטת נוספת, שהייתה משותפת לרומן ולסרט, הייתה היעדר מיקוד סטירי ברור. קישון עיצב בהצלחה רבה את הליך ההשחתה שעוברים אנשי הכפר התמים במפגש שלהם עם הסוציאליזם הדולניקרי, אך העובדה שבני הכפר שרויים בתחילת הדברים, לפני הגיעו של דולניקר, במצב בו קיימת בפועל שיתופיות מלאה והרמוניה קולקטיבית היווה למעשה חיזוק לעמדות הסוציאליסטיות שייצג דולניקר: במצב הטבעי, השתמע מעמדתו של קישון, שוררת שיתופיות הרמונית קולקטיבית. דולניקר הוצג כמי שצדק בעקרון, אך טעה באופן היישום.

עמדה זו הייתה שונה מעמדתו של קישון עצמו, שכתב ברשימה "שיר שבח לקדמה" מתוך ספרו "גומזים גומזים": "אין קומוניזם אחר אלא סטאליניסטי בלבד. אין שוד רכבת בליווי עוגב. שוד רכבת זה שוד רכבת. אי אפשר להגשים את הסוציאליזם עם בני אדם חופשיים... אי אפשר לאנוס את טבע האדם בלי אונס." עמדה זו הציבה את מצבו הבסיסי של עין כמונים כמעין בדיון שנוצר כל–כולו כדי שיבוא דולניקר ויחריבו, עובדה שהעניקה צביון הזוי במידת מה לסיפור המעשה כולו.

[עריכה] חוות עין כמונים

חווה חקלאית בקרבת בקעת בית הכרם (ממזרח לצפת) אימצה לעצמה את השם עין כמונים, בעקבות יצירתו של קישון ועקב קרבתה להר כמון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אורי קליין על "השועל בלול התרנגולות" וסרטים אחרים של קישון
• "השועל בלול התרנגולות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)