הלגיון העשירי פרטנסיס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלגיון העשירי פרטנסיס (לטינית: Legio X Fretensis) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא. הידיעות על פעולות הלגיון מגיעות עד תחילת המאה החמישית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] מלחמת האזרחים והתקופה הקיסרית
אוקטביוס הקים את הלגיון העשירי בשנת 41 לפנה"ס, המספר שניתן לו הוא התייחסות ללגיון העשירי אקסטריס שפעל תחת פיקודו של יוליוס קיסר.
הלגיון העשירי נלחם בקרב נאולוכוס וקרב מילאי בשנת 36 לפנה"ס תחת פיקודו של מרקוס ויפסניוס אגריפה כנגד סקסטוס פומפיוס, הניצחון בקרבות סימן את מיגורו של פומפיוס והסרת האיום שהוא היווה על איטליה. אחרי הקרבות הלגיון העשירי זכה לכינויו "פרטנסיס" על שם מצר מסינה (לטינית: Fretum Siculum) שעליו הוא היה מופקד.
הלגיון העשירי נלחם בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס כנגד מרקוס אנטוניוס, השתתפותו העיקרית של הלגיון בקרב, שהיה קרב ימי היה בעלייה ותפיסת ספינות שעגנו ליד החוף. לציון הקרב נקבעה ספינת מלחמה תלת-חתרית כאחד מסמליו.
הלגיון העשירי הוצב בבלקן אולם הוא הועבר לסוריה בשנת 6 לפנה"ס, שם הוא היה חלק מן המערך הצבאי הרומאי שהוקם כהגנה נגד פלישה של האימפריה הפרתית.
עם סיפוחה של יהודה לאימפריה הרומאית בשנת 6 נשלח הלגיון העשירי לעזור לקוויריניוס לדכא כל התנגדות לסיפוח ולארגון יהודה כפרובינקיה.
[עריכה] המרד הגדול
-
ערך מורחב – המרד הגדול
הלגיון העשירי יחד עם הלגיון החמישי מקדוניקה הוצבו באלכסנדריה בשנת 66 כהכנה לפלישה לאתיופיה אולם פרוץ המרד הגדול ביהודה גרם לשינוי התוכנית והלגיונות הועמדו תחת פיקודו של אספסיאנוס שנירון הטיל עליו לדכא את המרד.
תחילה הלגיון העשירי היה מוצב בעכו אולם הוא נאלץ לעבור לקיסריה, הלגיון השתתף בכיבוש אזור הטראכון והעיר גמלא, הוא חנה בבית שאן. הלגיון כבש והרס את היישוב היהודי בקומראן באביב של שנת 68. הלגיון הקים את מחנה החורף שלו ביריחו.
הלגיון העשירי היה חלק ממחנה הצבא הרומאי שהטיל מצור על ירושלים בשנת 70, מחנהו של הלגיון היה על הר הזיתים ואנשי הצטיינו בירי בליסטראות על העיר הנצורה, המצור נמשך כחמישה חודשים שבסופם הלגיונות הרומאיים הסתערו על העיר, כבשוה ושרפו את בית המקדש.
אחרי הניצחון על מרכז ההתנגדות בירושלים הלגיון העשירי השתתף במבצעים הרומאים לטיהור שאריתה של יהודה משרידי המרד, הוא כבש את המבצרים הרודיון ומכוור. הלגיון תחת פיקודו של פלביוס סילבה הטיל מצור בשנת 72 על מצדה, מעוזם האחרון של המורדים, הצרים החלו בבניית סוללה אדירה שהייתה מורכבת מאלפי טונות של אבנים ואדמה. בנייתה הושלמה בשנת 73 והלגיון הצליח לפרוץ את חומות המבצר רק כדי לגלות שהמורדים בחרו לקחת את חייהם מאשר ליפול בשבי הרומאי.
לאחר השלמת דיכויו של המרד הלגיון העשירי הועבר ליהודה ומחנה הקבע שלו נקבע בירושלים, הוא היה כפוף לפיקודו של נציב יהודה שמעתה היה בדרגה של לגאטוס.
הלגיון העשירי לקח חלק במסעי הכיבושים של הקיסר טריאנוס באימפריה הפרתית.
[עריכה] מרד בר כוכבא
-
ערך מורחב – מרד בר כוכבא
עם פרוץ מרד בר כוכבא הלגיון העשירי היה עדיין מוצב בירושלים, ההפתעה המוחלטת שהמורדים גרמו לאנשי הלגיון וההכנה המדוקדקת של המרד גרמו אבידות כבדות ללגיון וייתכן אף שהוא נטש את מעוזו שבירושלים.
ייתכן אף שהלגיון העשירי השתתף במצור שהרומאים הטילו על ביתר וסייעה בכיבושה.
עם תום המרד הלגיון העשירי הוצב שוב באיליה קפיטולינה (הקולוניה הרומאית שנבנתה על חורבות ירושלים).
[עריכה] פעילות מאוחרת
בזמן הקיסר מרקוס אורליוס חלק מן הלגיון העשירי נלחם במרקומנים.
הלגיון העשירי תמך בפסקניוס ניגר שזה התמרד בשנת 193 כנגד הקיסר ספטימיוס סוורוס. בתקופת שלטונם של קרקלה ואלאגבאלוס הלגיון עדיין היה מוצב בירושלים.
הלגיון העשירי השתתף במלחמה כנגד האימפריה הגאלית בזמנו של הקיסר גליאנוס.
כחלק מהרפורמות שנערכו בצבא הרומאי בתקופת שלטונו של הקיסר דיוקלטיאנוס הלגיון העשירי הוצב מחדש באילה (מקום בקרבת עקבה המודרנית), לפי הידיעה אחרונה שיש לנו על הלגיון הוא עדיין היה מוצב שם בשנת 410.
[עריכה] בסיס הלגיון בירושלים
מיקומו של בסיס הלגיון שנוסד בגבעה הדרומית מערבית ("הר ציון") בשנת 70, המשיך להתקיים באזור גם בתקופה שלאחר יסודה של איליה קפיטולינה. הממצאים אשר השאירו עדות לקיומו של בסיס הלגיון העשירי בעיר הם בעיקר אלפי שברי רעפי חרס, שרבים מהם טבועים בחותם מלבני ובתוכו מספר רב של צירופים הנושאים קיצור שמו של הלגיון. בנוסף נמצאו שברי רעפים נושאי טביעה עגולה ובה שם קיצור הלגיון יחד עם סמליו: ספינת המלחמה (ה"גלירה") וחזיר הבר.
הלגיון העשירי מוזכר בכמה כתובות מן התקופה הרומאית שנתגלו בירושלים, אך רק כתובת אחת ידועה לנו משטחו המשוער של בסיס הלגיון, בגבעה הדרומית-מערבית. סיכום החפירות באזור הגבעה מלמד כי במקום זה חנתה יחידה צבאית מצומצמת מן הלגיון העשירי. הלגיון שכן כאן במבנים פזורים ברחבי הגבעה. יחידות אחרות של הלגיון העשירי שכנו במקומות אחרים הסמוכים לעיר כמו רמת רחל, וגבעת רם ממערב לה, שבה נחשפו שרידי בית היוצר של רעפי הלגיון.
לא נתגלה שום שריד לביצור סביב האזור בו משערים ששכן הלגיון, הגנתו התבססה ככל הנראה על שרידי ה"חומה הראשונה" מימי בית שני, ובמזרח על שרידי מצוק הסלע החצוב שממול לכותל המערבי. בסיס הלגיון התקיים בירושלים עד שהועבר לבסוף לאילת בסוף המאה השלישית לספירה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דורון בר, גבולה הדרומי של איליה קפיטולינה ומיקומו של מחנה הלגיון הרומי העשירי, פורסם ב"קתדרה" (גיליון 69, ספטמבר 1993), מאתר "סנונית"
- הלל גבע, אף על פי כן מחנה הלגיון הרומאי העשירי, פורסם ב"קתדרה" (גיליון 73, ספטמבר 1994), מאתר "סנונית" והתגובה למאמר של בר
