ג'ק המרטש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ק המרטש היה כינויו של רוצח סדרתי מפורסם, אשר רצח זונות (אך מיוחסות לו גם רציחות אחרות) בין שנת 1888 לשנת 1891. הרציחות התרחשו ברובע המזרחי של לונדון, וייטצ'אפל והיו ידועות בעולם כולו. את החקירה נגד ג'ק המרטש ניהל הסקוטלנד יארד והרוצח מעולם לא נתפס.
תוכן עניינים |
[עריכה] המכתבים מ"ג'ק המרטש" ומקור שמו
בסופו של מכתב שנשלח ב-25 בספטמבר 1888 והתקבל כעבור יומיים במערכת חברת החדשות המרכזית, נחתם השם ג'ק. כעבור יומיים נוספים נמסר המכתב למשטרה. מכתב נוסף נשלח למשטרה ב-1 באוקטובר, ובו הוא מתאר רצח כפול. המכתב היה בעל משמעות כפולה לאור העובדה שהוא נחתם בשם "ג'ק המרטש" ולאור הרצח הכפול שהתרחש יום קודם לכן.
הכינוי "המרטש" דבק בו גם משום שנהג להשחית את גופות קורבנותיו.
אחד המכתבים הידועים ביותר מהרוצח שנודע בשם "From Hell" (מן הגהינום), נכתב על ידי מי שטען להיות ג'ק המרטש, ונשלח לראש המשמר האזרחי של רובע וויטצ'אפל בלונדון, ג'ורג' לאסק ב-15 באוקטובר 1888. המכתב נשלח בקופסה קטנה, יחד עם מה שהתברר כחצי כליה אנושית. לפי תוכן המכתב, ג'ק טיגן ואכל את החצי השני.
תוכן המכתב (תורגם מאנגלית, במקור היו שגיאות שלא תורגמו):
 |
מן הגהינום מר לאסק, נחתם |
 |
המכתב וגם הכליה נעלמו, בדומה לממצאים אחרים הקשורים לרוצח במשטרה.
כיום ההיסטוריונים עדיין חלוקים בדעותיהם האם המכתבים שנשלחו למערכת החדשות ולמשטרה אכן היו של ג'ק המרטש או זיופים.
[עריכה] מהלך החקירה
[עריכה] שיטות הרצח והחקירה
באותה תקופה היו שני תיקי רציחות - רציחות וייטצ'אפל והרציחות של ג'ק המרטש. הסיבה להימצאותם של שני תיקים הייתה שסגנון הרציחות היה זהה - בשני התיקים היה מדובר בהשחתת גופות - אך ההשחתה הייתה מסוגים שונים. בשלב מסוים סברו החוקרים שמדובר באותו רוצח והתיקים אוחדו לכדי תיק חקירה אחד.
[עריכה] הרציחות
|
|
קורבן | מיקום הגופה |
| יום ג', 3 באפריל 1888 | אמה אליזבת' סמית' | הותקפה ונשדדה ברחוב אוסבורן, וייטצ'אפל |
| יום ג', 7 באוגוסט | מרת'ה טברם | בנייני ג'ורג' יארד, ג'ורג' יארד, וייטצ'אפל |
| יום ו', 31 באוגוסט | מרי אן ניקולס | סימטת באק, וייטצ'אפל |
| יום שבת, 8 בספטמבר | אנני צ'אפמן | החצר האחורית של רחוב האנברי, ספיטלפילדס |
| יום א', 30 בספטמבר | אליזבת' סטרייד | החצר הצדדית של רחוב ברנר 29, ספיטלפילדס |
| יום א', 30 בספטמבר | קאת'רין אדווס | כיכר מיטרה, אלדגייט, לונדון |
| יום ו',9 בנובמבר | מרי ג'יין קלי | 31 מילר'ס קורט, רחוב דורסט 26, ספיטלפילדס |
| יום ה', 20 בדצמבר | רוז מילט | קלארק'ס יארד, רחוב היי, פופלר |
| יום ד', 17 ביוני 1889 | אליס מק'קנזי | סימטת קאסל, וייטצ'אפל |
| יום ג', 1 בספטמבר 1889 | גופת אלמונית שלא זוהתה | נמצאה מתחת לגשר מסילת הברזל ברחוב פינצ'ין, וייטצ'אפל |
| יום ו', 13 בפברואר 1891 | פרנסיס קולס | נמצאה מתחת לגשר מסילת הברזל בגני סוואלואו, וייטצ'אפל |
שיסוף הגרונות מיוחס לרציחות של ניקולס, צ'אפמן, סטרייד, אדווס, קלי, מק'קנזי וקולס. בכל המקרים למעט המקרים של סטרייד ומילט, הייתה השחתה של אזור הבטן. במקרה של צ'אפמן, הרחם הוצא מחוץ לגופה ונלקח על ידי הרוצח. הרחם של אדווס והכליה השמאלית נלקחו. במקרה של קלי, הראיות מצביעות שהלב נלקח מגופתה על ידי הרוצח.
הרציחות היוו נטל גדול מידי עבור מחלקת חקירות פלילים (C.I.D Criminal Investigation Department) בוייטצ'אפל, והמפקח הממונה, אדמונד רייד, התמודד עם התיקים לבד. כדי לעזור לרייד נשלחו אליו קצינים מהלשכה המרכזית של הסקוטלנד-יארד לאחר רצח ניקולס. החוקרים שתגברו את החקירה היו פרדריק ג'ורג' אברליין, וולטר אנדרוז והנרי מור, שחברו יחדיו עם כמה קצינים כפופים להם. לאחר רצח אדווס, צורף גם המפקח ג'יימס מק'וויליאם למצוד אחר הרוצח.
[עריכה] החשודים ברציחות
- אהרון קומינסקי, סופר יהודי עני ממוצא פולני שגר בוייטצ'אפל.
- ג'ון דרוט מונטגיו, בן 31, עורך דין ומורה בבית ספר, שהתאבד בדצמבר 1888.
- מייקל אוסטרוג, אנגלי ממוצא רוסי, גנב ונוכל שריצה מספר פעמים את זמנו במאסר במספר הזדמנויות, ההערכה היא שהוא היה כבן 55 בשנת 1888.
- ד"ר פרנסיס ג'יי טאמבלטי, בן 56, אמריקאי, רופא אלילים מתחזה שנעצר בנובמבר 1888 על רמאות בנסיבות מחמירות וברח מאנגליה מאוחר יותר באותו חודש, לאחר שצלח בידו לשלם את סכום הערבות הגבוה שנקבע לו.
- וולטר סיקרט, צייר אנגלי מפורסם, רשם וחרט שהיה מעמודי התווך של הציור הבריטי. דמות רבת-סתירות.
הסופרת פטרישיה קורנוול בספרה "ג'ק המרטש" ניתחה את הרציחות שהתבצעו על פי עובדות ידועות וראיות שאספה בעצמה. סיקרט לא היה אחד החשודים המרכזיים במהלך החקירות, אך ההוכחות שקורנוול הציגה בספרה מביאות את הצייר שציוריו משופעי האלימות וקשיי-החיים בצד המידע הביוגרפי על מוזריותיו להיות בהחלט חשוד מרכזי, אף שניתוחיה של קורנוול הם ספקוליטיביים ברובם ולא נעדרים סתירות אף הם.
- ג'וזף סילבר, סרסור ואיש עסקים יהודי ממוצא פולני. הממצא העיקרי שתומך בחשד כנגד סילבר הוא העובדה כי ב-1891 נשלח לכלא - באותה שנה בה נפסקו הרציחות. כמו כן, סילבר נהג לשלוח מכתבים בוטים ומוזרים לעיתונות. [1]
[עריכה] דו"ח מק'נתן
שלושת החשודים הראשונים זוכו על ידי סר מלוויל מק'נתן שהצטרף לסקוטלנד יארד כסגן מפקד המשטרה, השני בשרשרת הפיקוד על ה-C.I.D, ביוני 1889. שמותיהם הוזכרו בדו"ח מתאריך 23.04.1894 למרות שלא היו ראיות לחשדות המשטרה נגדם. הדו"ח של מק'נתן כלל בתוכו מספר סתירות.
[עריכה] הסתירות בדו"ח מק'נתן
קומינסקי היה חשוד על ידי ראש המחלקה, הד"ר רוברט אנדרסון, והקצין האחראי על החקירה, המפקח הראשי דונלד סוואנסון. היה נראה כי ג'ון דרוט היה החשוד ברצח על ידי מק'נתן, אף-על-פי שמייקל אוסטרוג נעצר ונאסר לפני שכתיבת הדו"ח הסתיימה, מה שמשאיר את ההיסטוריונים בדילמה- למה ג'ון דרוט היה מועמד טוב יותר לתפקיד רוצח?
החשוד הרביעי, טאמבלטי, הוכרז כעצור עם שאר החשודים בפרשה בזמן שהרציחות נמשכו ולמרות זאת נחשב ל"מועמד מאוד סביר" (לתפקיד הרוצח), כפי שהגדיר זאת ראש הענף המיוחד של הסקוטלנד יארד לשעבר, בשנת 1888, המפקח הראשי והבלש לשעבר, ג'ון ג'ורג' ליטלצ'יילד. מאוחר יותר הוא פרש את מחשבותיו על נייר, במכתב שמתוארך ל-23.09.1913, ששלח למחבר והעיתונאי לענייני קרימינלים, ג'ורג' ר. סימס.
בסיכומו של דבר לא נמצאה שום ראיה מוצקה נגד ארבעת החשודים. בשום שלב לא הייתה למשטרה את היכולת להוכיח שיש להם מספיק חומר חקירה כדי לפתוח בהליכים פליליים נגד אף אחד מהחשודים והסבירות שתיק הרצח לא ייפתר לעולם הייתה גבוהה מאוד.
[עריכה] חלוקת הרציחות לרוצחים שונים
כל אחת מהרציחות נשארה בלתי-פתורה ומעולם לא הועמד אדם לדין בעוון הרציחות ולכן עד היום לא ברור אם כל הרציחות היו מעשה ידיו של רוצח סידרתי יחיד או לחילופין שני רוצחים סידרתיים נפרדים שפעלו באותה תקופה. במהלך השנים, הקורבנות ששמן נקשר באופן הדוק לג'ק המרטש היו ניקולס, צ'אפמן, סטרייד, אדווס, קלי, ומאוחר יותר הוסף גם שמה של טברם כקרבן אפשרי של אותו רוצח.
מאוחר יותר נתקבלו המסקנות שהראיות הצביעו בבירור שסמית' נרצחה על ידי חבורה של שלושה אלמונים. המשטרה חקרה חשד שלפיו טברם נרצחה על ידי חייל. טברם, לפי עדותו של עוזר הנציב, מר רוברט אנדרסון, כנראה לא נרצחה בידי רוצח סידרתי אלא נחנקה על ידי לקוח. הפציעות שעל גופתה של מק'קנזי הצביעו על רוצח נפרד. הגופה הבלתי מזוהית מרחוב פינצ'ין הייתה ככל הנראה ניסיון להתאמן בהעלמת גופה. התקיימה סבירות שקולס נרצחה על ידי אדם בשם ג'יימס תומאס סאדלר שנעצר ולפחות לזמן מוגבל נחשד שהוא ג'ק המרטש.
מיד לאחר רצח אדווס, פיסה מסינרה המוכתם בדמה נמצאה בכניסה לאחד הבתים רחוב גולסטאון, וייטצ'אפל. מעל פיסת הסינר, על מדרגות האבן, היה רשום בגיר "היהודים הם אלה שלא יואשמו בדבר". כיום המומחים עדין נחלקים בדעתם האם מדובר במסר מהרוצח או סתם גרפיטי אנטישמי.
[עריכה] ג'ק המרטש בתרבות הפופולרית
ג'ק המרטש והתעלומה שסובבת אותו היוו השראה לעשרות יצירות ספרותיות וקלנועיות, ובהן:
- יצירת הקומיקס המפורסמת From Hell של אלן מור. היצירה היוותה בסיס גם לסרט באותו שם בכיכובו של ג'וני דפ.
- A Night in the Lonesome October - סיפור מדע בידיוני של הסופר רוג'ר זילזני.
- מופיע כדמות באופרה "לולו" מאת אלבן ברג המבוססת על שני מחזות מאת פרנק ודקינד.
- הופיע דווקא כלקוחה של השטן בסדרת הטלוויזיה הקנדית אספן הנשמות, בעונה שנייה. מכרה את נשמתה תמורת הזכות לרצוח מבלי להיתפס- והשטן העניק לה את זה על ידי שיכלה לשנות צורה לגבר.
- הופיע בבילון 5 הטענה הייתה שהוא נעלם כי נחטף על ידי הוורלונים ושימש בתור חוקר בשירותם.
- הופיע בשני סיפורים קצרים: ב"צעצוע לג'ולייט" של רוברט בלוך וב"האורב בעיר שבקצה העולם" של הארלן אליסון, שניהם הופיעו באנתולוגיה חזיונות מסוכנים.
- היווה השפעה לרוצח ג'ק בסדרה הישראלית טלנובלה בע"מ.
- אחד משני הרעים בסרט השני של שוטרים בשטח ההפקר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ק המרטש |
[עריכה] לקריאה נוספת
- פטרישיה קורנוול, ג'ק המרטש - דיוקן של רוצח.
