ג'יימס קאגני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס פרנסיס קאגני ג'וניור (באנגלית: James Cagney; 17 ביולי 1899 - 30 במרץ 1986), שחקן קולנוע אמריקני, הזכור בעיקר בזכות תפקידי הגנגסטרים שגילם בסרטי פשע. זכה בפרס האוסקר על "יאנקי דודל דנדי". בשנת 1999, "מכון הקולנוע האמריקני", דירג את קאגני במקום השמיני ברשימת "כוכבי הקולנוע הגדולים של כל הזמנים".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ראשית דרכו
קאגני נולד בעיר ניו יורק, לג'יימס קאגני האב, אירי-אמריקני שהיה בַּרְמֵן ומתאגרף חובב, ולקרולין נלסון. בתום לימודיו התיכוניים התקבל ללמוד באוניברסיטת קולומביה. שניים מאחיו פנו אף הם לתחום המשחק.
[עריכה] הקריירה
הוא החל את קריירת המשחק שלו בתיאטרון ווֹדְבִיל ובברודוויי. באותה תקופה (1922) התחתן עם רקדנית בשם פרנסס ווילארד, נישואין אשר נמשכו קרוב ל- 64 שנים (עד למותו של קאגני).
כשהאחים וורנר קנו את הזכויות על ההצגה "Penny Arcade", בו הופיע קאגני, הם לקחו איתם את קאגני לגרסה הקולנועית להצגה, שנקרא "חטאי החג" (1930), בו קאגני החל את הקריירה הקולנועית שלו. מכאן החל להופיעה בשורה ארוכה של סרטים, כשהוא קונה לו שם של בחור קשוח בסדרה של סרטי פשע, החל מהלהיט הקלאסי "אויב המדינה", בו כיכב לצד ג'ין הארלו ושהפך אותו לכוכב בן לילה. הקריירה שלו המשיכה עם "כסף חכם", עם אדוארד ג'י רובינסון, "בלונד משוגע" ו"קשה לאחוז". מאוחר יותר גילם קאגני את דמותו הבדוייה של הגרגסטר רוקי סאליבן ב"מלאכים עם פנים מלוכלכות" (1938), בו הופיע לצד המפרי בוגרט, עליו קיבל מועמדות לפרס האוסקר. שנה אחר כך המשיך לככב לצד בוגרט, במותחן הפשע "שנות העשרים הסוערות". שלוש שנים אחר כך זכה בפרס האוסקר על הדרמה הביוגרפית-מוזיקלית של מייקל קורטיז, "יאנקי דודל דנדי", שהיה רחוק מסרטי הפשע שנהג לככב בהם. הוא שב לדמות הגנגסטר ביצירת המופת של ראול וולש, "חום לבן" (1949), וכמו כן גילם קפטיין ספינה מטורף, לצד ג'ק למון והנרי פונדה ב"מיסטר רוברטס".
הוא היה ממקימי איגוד השחקנים האמריקני (1933) ושימש כנשיא האיגוד בין השנים 1942-1944.
[עריכה] חייו המאוחרים
הופעתו הקולנועית האחרונה של קאגני הייתה בסרטו של מילוש פורמן, "רגטיים", ב-1981. הייתה זו הופעתו הראשונה בסרט קולנוע מִזה 20 שנה. סרטו הקודם ל"רגטיים" היה "אחת, שתיים, שלוש" (1961) שביים בילי ויילדר. בשני העשורים הללו קאגני סירב לכל ההצעות שקיבל להופעות בקולנוע, כולל את "גבירתי הנאווה" ו"הסנדק". הוא הקדיש זמן ללמוד איך לצייר, והתגלה ככשרוני בהחלט לכך, וכמו כן טיפל בחווה האהובה שלו שבסטנפורד, ניו יורק.
ב-1974 קיבל פרס הוקרה על מפעל חיים מטעם מכון הקולנוע האמריקני וב-1984 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מידי חברו הטוב, רונלד רייגן, שכיהן כנשיא ארצות הברית באותה תקופה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'יימס קאגני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
| הקודם: 1941 - גרי קופר ("סרג'נט יורק") |
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1942 - ג'יימס קאגני ("יאנקי דודל דנדי") |
הבא: 1943 - פול לוקאס ("המשמר על הריין") |
