ג'וליאן אמרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וליאן אמרי (באנגלית: Julian Amery; 27 במרץ 1919 - 3 בספטמבר 1996) היה פוליטיקאי בריטי אשר בעת מלחמת העולם השנייה שירת כאיש המודיעין הבריטי במזרח התיכון ונטל חלק בשיתוף הפלמ"ח במערכה לכיבוש סוריה ולבנון מידי כוחות וישי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית דרכו
ג'וליאן אמרי נולד באנגליה בשנת 1919, בן למדינאי הבריטי לאופולד אמרי, שהיה ממנסחי הצהרת בלפור. זכה לחינוך הניתן לבני המעמדות הגבוהים בבריטניה באיטון ובאוניברסיטת אוקספורד. בשנות העשרים לחייו שימש ככתב צבאי במלחמת האזרחים הספרדית ולאחר מכן כנספח בשגרירות בריטניה בבלגרד.
[עריכה] במלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס אמרי לחיל האוויר המלכותי ולאחר מכן עבר לשרת בחיל היבשה הבריטי והגיע לדרגת סרן. ברוב שנות המלחמה שירת בארצות הים התיכון - מלטה, יוגוסלביה והמזרח התיכון.
בשנת 1941 היה אמרי בארץ ישראל כאיש ה-SOE מינהלת השירותים המיוחדים הבריטית, שהייתה אחראית לחבלה ולפעולות מיוחדות מעבר לקווי האויב. ימים ספורים לפני תחילת המבצע לכיבוש סוריה ולבנון מידי כוחות וישי, קרא לו מנהל המחלקה הערבית במנהלת השירותים המיוחדים ואמר לו כי הוא מודאג מאוד; לקראת המבצע הוא הכין קבוצה של חבלנים ערבים, שאותם התכוון לשלוח לביצוע פעולות חבלה בדרכי התחבורה של כוחות וישי והם נתקפו פחד וברחו. המנהל שאל לעצתו של אמרי מה עליו לעשות. אמרי השיב לו כי הוא סועד באותו יום בחברתו של משה שרתוק (לימים שרת), ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ויבדוק עמו האם יש בחורים יהודים דוברי ערבית שיתנדבו להשתתף במבצע כסיירים וכמורי דרך לכוחות הבריטים, ושרתוק השיב לו כי זהו רעיון הראוי לבדיקה. לאחר מכן יצא אמרי במסגרת תפקידו לאחת מבירות המזרח התיכון ולא זכר כלל את העניין. בפועל הניעה הצעתו של אמרי את התהליך שבו שולבו לוחמי הפלמ"ח במסגרת המבצע שהחל ב-8 ביוני 1941. הפלמ"ח הוקם זמן קצר לפני כן, ב-15 במאי 1941 והשתתפותו במבצע הייתה טבילת האש הראשונה שלו. בין לוחמי הפלמ"ח שהשתתפו במבצע היו משה דיין ויגאל אלון לימים מפקדים בכירים בצה"ל ושרים בממשלות ישראל. משה דיין איבד במבצע את עינו השמאלית, ומאז ענד את הרטייה שהייתה סימן ההיכר שלו.
בשנת 1950 ביקר ג'וליאן אמרי עם אביו לאופולד אמרי במדינת ישראל. בקבלת פנים אצל נשיא המדינה חיים ויצמן, ניגש אליו אלוף בצה"ל העונד רטייה על עינו ואמר לו "זו אשמתך". אמרי הנדהם שאל במה אשמתו והאלוף, משה דיין, סיפר לו את סיפור המבצע ופציעתו. דיין הוסיף כי לאחר שנפצע בפעולה, סיפר לו משה שרתוק כי האיש ששלח אותו לפעולה היה בנו של לאופולד אמרי, ממנסחי הצהרת בלפור.
בשנת 1944 שירת ג'וליאן אמרי כקצין קישור למחתרת האלבנית. בשנת 1945 נשלח אמרי לסין לשרת בנציגות הצבאית הבריטית במטהו של הגנרליסימו צ'יאנג קאי שק.
[עריכה] טרגדיה משפחתית
בימי מלחמת העולם השנייה, בעת שג'וליאן אמרי מילא חובתו לארצו ובעת שאביו לאופולד אמרי היה האיש שהטיח בפרלמנט הבריטי ב-7 במאי 1940 כלפי נוויל צ'מברלין את המלים הבלתי נשכחות: "ישבת זמן רב מדי על כסאך בהתחשב בתועלת שהבאת. הסתלק אני אומר והנח לנו לסיים עמך. למען השם, לך!", ובעת שבהמשך המלחמה כיהן אביו של ג'וליאן אמרי כשר לעניני הודו, בה בעת ביצע אחיו הבכור של ג'וליאן אמרי, ג'ון אמרי בגידה במולדתו. האח, שהיה פשיסט ואנטישמי מוצהר, אשר לחם במלחמת האזרחים הספרדית בשורות כוחותיו של הגנרליסימו פרנסיסקו פרנקו, הגיע לברלין בשנת 1942 והחל לשדר שידורי תעמולה נאציים באנגלית. בשנת 1943 הקים האח, בחסות הנאצים יחידה צבאית שאליה גויסו שבויי מלחמה בריטים, שמטרתה המוצהרת הייתה להילחם בברית המועצות, אך הסיבה הממשית להקמתה הייתה כי תשמש כלי תעמולה בידי הנאצים. היחידה, המורכבת מבוגדים בריטים, שולבה בהמשך בוואפן אס אס תחת השם החיל הבריטי החופשי. בחודשי המלחמה האחרונים עבר ג'ון אמרי לאיטליה, וממנה שידר שידורי תעמולה ברדיו. בימי המלחמה האחרונים נלכד ג'ון אמרי בידי פרטיזנים איטלקים והוסגר לידי הבריטים. בנובמבר 1945 הוא הועמד לדין בבריטניה באשמת בגידה, נידון למוות ובסוף שנת 1945 הוצא להורג בתלייה.
פרשת בגידתו והוצאתו להורג של אחיו הייתה לא רק בגדר טרגדיה אישית לג'וליאן אמרי, אלא היה לה גם פן של תעתוע גורל יהודי. ג'וליאן אמרי ואחיו ג'ון אמרי לא ידעו כי אביהם לאופולד אמרי הוא בנה של אם יהודיה, ועל פי ההלכה היה האב יהודי. לאופולד אמרי נולד בהודו לאב אנגלי צ'ארלס פרדריק אמרי ולאם יהודיה בשם אליזבט לייטנר, בת לגולים יהודים מהונגריה. לאופולד אמרי הסתיר כל ימיו את דבר מוצאו היהודי שהיה עלול לפגוע במעמדו כמדינאי בריטי שמרני, בעיני עמיתיו מן הממסד הבריטי. הוא הסתיר עובדה זו גם מפני ילדיו, כדי שלא יהיו חשופים לאנטישמיות. באוטוביוגרפיה שלו, שיצאה לאור זמן קצר לפני מותו בשנת 1955, כתב לאופולד אמרי כי אמו הייתה בת לגולים הונגריים.
ג'ון אמרי עלה לגרדום כבוגד, פשיסט ואנטישמי, ככל הנראה מבלי לדעת את עובדת מוצאו היהודי. רק בשנת 1999 התפרסם מחקר של ההיסטוריון ויליאם רובינשטיין מאוניברסיטת ויילס, ובו נחשפה עובדת מוצאו היהודי של לאופולד אמרי.
[עריכה] בפרלמנט הבריטי
בשנת 1945 ניסה ג'וליאן אמרי להיבחר כחבר הפרלמנט הבריטי ונכשל. את חייו הפוליטיים הפעילים החל בשנת 1950. בראשית אותה שנה נשא לאשה את בתו של הרולד מקמילן, מי שיהיה לימים, לאחר כשלון מבצע סואץ לראש ממשלת בריטניה. באותה שנה נלווה ג'וליאן אמרי לאביו לאופולד אמרי בביקור במדינת ישראל, שבו נפגש האב עם ידידו הוותיק, עוד מימי הצהרת בלפור, נשיא המדינה חיים ויצמן. במהלך אותה שנה נבחר ג'ון אמרי לראשונה לפרלמנט הבריטי כחבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית הבריטית והמשיך לכהן כציר בפרלמנט במשך 16 שנה עד 1966. במקביל לחברותו בפרלמנט כיהן במספר משרות ממשלתיות. בשנים 1957 - 1958 שימש כסגן שר הביטחון, בשנים 1958 - 1960 כסגן שר המושבות, בשנים 1960 - 1962 כמזכיר המדינה לעניני תעופה. בשנת 1962 קודם למשרת חבר הממשלה וכיהן כשר התעופה עד 1964.
אמרי נמנה עם ידידי ישראל בהנהגה הבריטית. השיחות החשאיות שקיימו משה דיין והמלך חוסיין, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, התקיימו בביתו של אמרי בלונדון.
בבחירות שנערכו בשנת 1966 איבד אמרי את מושבו בפרלמנט, אך שב ונבחר בבחירות שנערכו בשנת 1969 והמשיך לכהן בו ברציפות 23 שנים עד לשנת 1992. במקביל כיהן במשרות ממשלתיות, כשר לעניני עבודות ציבוריות בשנים 1970 - 1972, ובה בעת כשר הבינוי והשיקום ובשנים 1972 - 1974 כשר המדינה לענייני חבר העמים הבריטי. בשנת 1992 פרש ג'וליאן אמרי מן הפרלמנט והוענק לו תואר אצולה של ברון. כאביו לפניו היה ג'וליאן אמרי חבר במועצת המלך (Privy Council).
ג'וליאן אמרי הלך לעולמו בשנת 1996 והוא בן 87 שנים.
