גלעד צוקרמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גלעד צוקרמן נולד ב־1971 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| מחקריו עוסקים בעיקר בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בהתפתחות של לשונות ובאינטראקציה בין שפות | ||||||
|
||||||
גלעד צוקרמן (Ghil'ad Zuckermann), נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב, בלשן ישראלי.
צוקרמן הוא פרופסור ועמית מחקר באוניברסיטת קווינסלנד, אוסטרליה. הוא בעל תואר שני בבלשנות מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'. מחקריו עוסקים בעיקר בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בהתפתחות של לשונות ובאינטראקציה בין שפות. הוא מרבה לחקור את השפות עברית ישראלית ויידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו.
צוקרמן הוא מן הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות שבהן יש מיזוג של אלמנטים משתי שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמן מחזיק בה מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.
על-פי צוקרמן ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מחד ומשפה הודו-אירופית מאידך. העברית הישראלית, לדעתו של צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה מספר "הורים", כיוון שהיא ממזגת אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית וכו'. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, כיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ושפות הודו-אירופיות.
המודל ההיברידי הרב-הורי של צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותר לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), לפיו העברית הישראלית היא עברית שהחיו אותה, אלא גם את מודל הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורוואט), לפיו העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו לה את אוצר המילים באוצר מילים עברי.
ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew, שפורסם ב-2003, עוסק ברב סיבתיות multiple causation ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.
צוקרמן חיבר אוסף של סיפורים פלינדרומיים בעברית. אחד הפלינדרומים הארוכים פרי עטו, המתחיל במשפט "שם היא לקחה לשון ורדים..." ומסתיים במשפט "...ממידרונו של החקלאי המש", מורכב מ-141 מילים ([2]).
תוכן עניינים |
[עריכה] "תשמו"ץ"
תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שהוטבע על ידי צוקרמן ומתייחס ל-Phono-Semantic Matching, תחדיש רב-מקורי כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה הן בעברית והן באנגלית dubbing.
דוגמה לתחדיש מסוג זה הוא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית Cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המלה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקיה, המטילה את ביציה בקיני זרים.
[עריכה] פלינדרום
צוקרמן התפרסם ככותב הפלינדרום הארוך ביותר שנכתב עד כה בשפה העברית. הפלינדרום "ריצת ציר":
- שם, היא לקחה לשון ורדים וחולדה טרפה תולעת. לא נגרם אסון צורף וסבל. בַּרחוב, צעני
- בְּשֵם מתוּשלח דחף בְּחרוּף נפש רופא לבוּש צְחוֹרים. ברור וחשוב לציֵן: הבחור, השוכר דירות
- ברחוב פִּינֵס, זכר סוֹד רמאים והלך לדוּג בְּים הזּרמים הרמים. הזרמים נָטְרוּ סוּג פֶּלֶג
- לפוֹעלוֹ. נוצר בּוֹ המוּזר בתוך היּם.
- זמר להקה עמד ושאב רוחות מפּרְשן שבוי. האיש בלט והפיח נועם בקורס הכנה לבחן בספורט.
- איבה נוצרה והרצון הביא טֵרוּף. סב נח בּלֶה נכֵה סרוּק במעון חיפה וטל בשיא היוֹבש נשרף
- מתוח ורב אש ודמע.
- הקהל רמז מי הכּוֹתֵב רֵזוּמֵה וברצונו לעוף לגלפּגוֹס, ורטן: מי מרזה? מי מרה מִיּם רזה? מי
- בּגוּד לכלה? ומי אמר: "דוֹס רכּז סְנִיף בּוֹחֵר בְּתוֹר יד רכוש"? הרוחב הניצל בו שחור ורב.
- מי רוחץ שובל אפור? שפן פורח בפחד, חלש ותם משבי, נעץ בּוֹ חרב.
- לבסוף: רוּץ, נוּס, אמרגן, אל תעלות הפרט הדלוח ומידרונו של החקלאי המּש.
[עריכה] ביקורת
צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. המונח "ישראלית" שהוצע על-ידו כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס לעתים כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן, שבדומה לנועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה"[1].
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הדברים נאמרו לסוכנות הידיעות רויטרס, והתפרסמו בגרסה האנגלית של אתר[1] ynet .
