שפות הודו-אירופיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על ידי כ-3 מיליארד אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו באירופה ובמערב אסיה. קבוצת שפות זו כוללת שפות כגון בנגלית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, פרסית והינדי (שלכל אחת מהן מעל 100 מיליון דוברים כשפת אם) וכן שפות שמספר הדוברים שלהן הוא מועט מאוד כגון אוסטית, אירית וארמנית. השפות ההודו-אירופיות הן משפחת שפות גדולה, אשר מחקרה הוליד את ענף הבלשנות המודרנית, ועל כן רבים מהמושגים אשר הבלשנות חוקרת ומנסה למצוא, לקוחים ממבנים כללים שמצויים בשפות אלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תת המשפחות של השפות ההודו-אירופיות
- שפות איטליות
- שפות רומאניות - מקור השפות הרומאניות הוא בשפה הלטינית.
- שפות גרמאניות
- שפות בלטו-סלאביות
- שפות קלטיות
- שפות יווניות
- אלבנית
- שפות אנאטוליות
- ארמנית
- שפות הודו-איראניות
- שפות איראניות
- שפות הודו-אריאניות
- שפות איליריות
- שפות טוכאריות
- פריגית
- שפות פאיויות
- מספית
- מקדונית עתיקה
- שפות ונטיות
- תראקית
- דאקית
[עריכה] היסטוריה
האפשרות למקור משותף לחלק מהשפות האלו הועלה לראשונה על ידי מרקוס זוריוס ואן בוקסהורן ב-1647, כשהוא מציע שהן הגיעו מה"סקיתית". אך הרעיון של ואן בוקסהורן לא תפס ולא נחקר. ההיפותזה הוצעה שוב על ידי סר ויליאם ג'ונס, כאשר הוא שם לב לאוצר המילים ולמבנה התחבירי המשותף של הסנסקריט, הלטינית, היוונית והפרסית. השוואה מערכתית של השפות האלה ושל שפות עתיקות אחרות שנערכה בידי פראנץ בופ תמכה בתאוריה, וה"דקדוק ההשוואתי" של בופ, שהופיע בין 1833 ל-1852, נחשב כנקודת ההתחלה של המחקר ההודו-אירופי כתחום אקדמי.
השאלה המרכזית היא כיצד התפשטה משפחת שפות גדולה כל כך, מה היה האזור המקורי של הפרוטו-הודו-אירופאית, והאם השפה הזו התפשטה כאשר האנשים שדברו אותה היגרו ממקום למקום, או שמא השפה עצמה היא שעברה בשילוב עם ההגירה. ששפת האם האפשרית קרויה פרוטו-הודו-אירופאית. ישנה מחלוקת באשר למיקום הגאוגרפי של מקורה. ישנם שני מועמדים מרכזיים כיום:
התומכים באפשרות הקירגיזית מתארכים את השפה האם ל-4000 לפנה"ס, ואילו אלה שתומכים בהצעה האנטלית מתארכים אותה לכמה אלפי שנים לפני כן, כשהם קושרים בין ההתפשטות של שפות הודו-אירופאיות להתפשטות הניאוליתית של החקלאות.
[עריכה] היפותזה קורגנית
ההיפותזה הקורגנית הוצעה לראשונה על ידי מריה גימבוטאס בשנות ה-50. על פי היפותזה זו, השפה המקורית דוברה בתרבויות המישורים הכלכוליתיים באלף החמישי לפנה"ס, בין הים השחור לוולגה.
אך לא הוכח מעולם כי אנשי תרבויות אלו היו חברים של הקבוצה הלשונית-תרבותית ההודו-אירופאית, ועמים שהיו ידועים כחלק מהתרבות הזו (לדוגמה, הודו-אריאנים, היוונים, האטרוסקים ואחרים) לא קברו את מתיהם אלא שרפו אותם. עובדה זו מטילה דופי בתאוריה. ובכל זאת, נציג את קו הזמן על פי תאוריה זו (כל התאריכים לפני הספירה):
- 4500-4000: פרוטו-הודו-אירופאית מוקדמת. תרבויות סרדני סטוג, דנייפר-דונטס וסארמה, ביות הסוס.
- 4000-3500: תרבות יאמנה מתפתחת במישורים, ותרבות המייקופ בקווקז. מודלים הודו-חיתיים מעלים את האפשרות של היפרדות של הפרוטו-אנטולית עוד לפני תאריך זה.
- 3500-3000 פרוטו-הודו-אירופאית אמצעית. תרבות יאמנה מצויה בשיאה, עם פסלי אלים מאבן, פרוטו-מרכבות בעלות שני גלגלים, רעיית עדרים וישובים ומבצרים קטנים קבועים. התרבות מתבססת על חקלאות ודיג לאורך נהרות. קשרים עם תרבות היאמנה עם התרבות האירופאית בסוף הניאוליתי מניבה את תרבויות "האמפורה העגולה" ותרבות באדן. תרבות מייקופ מציגה עדויות מוקדמות ביותר של תחילת תקופת הברונזה, ונשק וחפצים מברונזה מגיעים לאזור היאמנה.
- 3000-2500: פרוטו-הודו-אירופאית מאוחרת. תרבות היאמנה מתפשטת על פני כל המישור הפונטי. תרבות ה-corded ware (כלים בעלי בליטות דמוי חבלים) מגיעה מהריין ועד לוולגה, בתקופה האחרונה של האחידות ההודו-אירופאית, כאשר עדיין יש קשרים רופפים בין האזורים השונים וחילופי מלים ביניהם, חוץ מהענפים האנטליים והטוכאריים, שמבודדים מתהליכים אלה.
- 2500-2000: ההפרדות לשפות אמהות של הדיאלקטים השונים מושלמת. בבלקנים מדברים פרוטו-יוונית, צפונית לים הכספי מדברים פרוטו-הודו-אריאנית. תקופת הברונזה מגיעה למרכז אירופה עם תרבות ה-Beaker. פרוטו-באלטו-סלאבית (או קהילות פרוטו-סלאביות ופרוטו-באלטיות המצויות בקשר קרוב) מתפתחת בצפון-מזרח אירופה.
- 2000-1500: מומצאת המרכבה, המובילה להפרדות מהירה ולהתפשטות של האיראנית וההודו-אריאנית מתרבות אנדרונובו על פני חלקים גדולים מאסיה המרכזית, צפון הודו, איראן ואנטליה המזרחית. פרוטו-אנטלית מתחלקת לחתית ולווית. לתרבות אונתיס הפרוטו-קלטית יש תעשיית מתכות פעילה.
- 1500-1000: בתקופת הברונזה הנורדית מתפתחת פרוטו-גרמאנית מוקדמת, ותרבות פרוטו-קלטית מתפתחת במרכז אירופה, ומביאה איתה את תקופת הברזל. הגירה פרוטו-איטלקית לכיוון חצי האי האיטלקי. ניסוח של הריג-וודה ועליה של תרבות הוודות בפונג'אב. עלייתה ונפילתה של האימפריה החיתית. התרבות המיקנית נופלת ואחריה באה תקופת החושך היוונית.
- 1000-500: השפות הקלטיות מתפשטות על פני מרכז ומערב אירופה. צפון אירופה נכנסת לתקופה הברזל הקדם-רומית, שלב ההיווצרות של הפרוטו-גרמאנית. הומרוס מתחיל את הספרות היוונית יחד עם התקופה היוונית הארכאית. התרבות הוודית מפנה את מקומה למהאג'נאפאדס. זורואסטר משלים את הגאתות, עליה של האימפריה האחמנאידית, שמשתלטת על העילמים ועל בבל. הסקיתים מחליפים את הקימרים במישור הפונטי. ארמנים מחליפים את תרבות האורארטו. היפרדות של הפרוטו-איטלקית לאוסקו-אומברית וללטינית-פליסקנית, וייסודה של רומא. המצאתן של מערכות הכתיבה היווניות והאיטלקית העתיקה שהועתקו מהאלף-בית השמי הקדום. בדרום אירופה מדברים שפות פלאו-בלטיות רבות. השפות האנטוליות נכחדו.
[עריכה] היפותזה מתחרה
קולין רנפרו ב-1987 הציע שהתפשטותה של ההודו-אירופאית קשורה למהפכה החקלאית (או הניאוליתית), שהתפשטה בדרכי שלום לתוך אירופה מאסיה הקטנה בערך ב-7000 לפנה"ס. לפיכך, כל אירופה הניאוליתית הייתה דוברת הודו-אירופאית, וההגירות הקירגיזיות לא עשו יותר מאשר להחליף שפה הודו-אירופאית אחת באחרת.
תומאס גאמקרלידז ויצ'יסלב איבאנוס ב-1984 טענו כי המקור של ההודו-אירופאית היא באגם אורמיה. הם הציעו שהארמנית היא השפה שנותרה במקום הלידה של ההודו-אירופית, בזמן שהשפות האחרות היגרו ממנה.
יש שהציעו את תאוריית המבול של הים השחור, כשהם מתארכים את תחילתו של ים אזוב לבערך 5600 לפנה"ס, כגורם הישיר של ההתפשטות ההודו-אירופאית. אירוע זה התרחש בתקופה הניאוליתית, והוא מוקדם מדי כדי להתאים לארכאולוגיה הקירגיזית.
קיימות גם תאוריות אחרות בעלות גוון לאומי שלפעמים גובל במיסטיקה לאומנית, כשלרוב השפה המקורית מוצבת במולדת של הוגה התאוריה. דוגמה אחת היא התאוריות ההודיות שאומרות כי הסנסקריט הוודי הגיע מתרבות עמק האינדוס, וטוענות כי סנסקריט וודי הוא למעשה הפרוטו-הודו-אירופאית, ושכל הדיאלקטים האחרים מגיעים ממנה. תאוריה זו אינה מקובלת ביותר. דוגמה אחרת היא תאוריית ההמשכיות הפלאוליתית, המוצעת על ידי תאורטיקנים איטלקים, שאומרים כי ההודו-אירופאית צמחה מתרבויות אירופאיות פלאוליתיות.
[עריכה] עץ השפות ההודו-אירופיות
[עריכה] ראו גם
