גיום בידה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גיום בידה Guglielmus Budaeus 1467 - 1540 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| חקר השפה היוונית,ייסד קולז' ללימוד שפות העת העתיקה | ||||||||
|
||||||||
גיום בידה (26 בינואר 1467 - 23 באוגוסט 1540), מלומד צרפתי שנודע בשמו הלטיני בודיאוס.
[עריכה] חייו
גיום בידה נולד בפריז למשפחת אצולה. אביו, ז'אן בידה ששימש כיועץ למלך צרפת, היה איש ספר ובעל ספרייה גדולה וחשובה. גיום בידה למד חוק אזרחי באוניברסיטה של אורליאן. בהיותו בן 24 שנה נתפס ללימוד הלשונות היוונית והלטינית. הוא שימש כנוטריון וכמזכיר של לואי השנים עשר מלך צרפת, והיה שליחו אל האפיפיור ליאו העשירי ברומא.
גיום בידה תרגם מיוונית ללטינית מסות שונות של פלוטארכוס (1502 - 1505). ב-1514 התפרסם בשל מחקרו על מטבעות ומשקלות עתיקים. ב-1522 נתמנה לסגן ראש ממשלתו של פרנסואה הראשון מלך צרפת, ולמפקח על מערכת המשפט בצרפת. הוא שימש גם כראש עיריית פריז פעמים מספר. ב-1530, בהשפעתם של פרנסואה הראשון ושל ז'אן די בלה בישוף נארבון, ייסד קולז' ללימוד שפות העת העתיקה, יוונית, לטינית ועברית, שנודע מאוחר יותר כקולז' דה פראנס שבפריז. הוא ייסד גם את ספריית פונטנבלו, שמאוחר יותר הועברה לפריז ונודעה כספרייה הלאומית של צרפת. ב-1533 שיכנע את המלך פרנסואה הראשון שלא לאסור על הדפסת ספרים בצרפת, בניגוד לדעתם של אנשי האוניברסיטה של סורבון.
הוא עסק בתאולוגיה, במשפטים, במתמטיקה ובפילולוגיה, אך מעל לכל נודע כמוממחה ללשון היוונית. לבקשת ארסמוס מרוטרדם, ערך מחקר על מוצא המילים של הלשון היוונית, מחקר שבמשך זמן רב שימש בצרפת כעזר ללימוד לשון זו. הוא רכש ידע כה רב עד כי ארסמוס כינה אותו "הפלא של צרפת". אחרי וויכוח ספרותי עם גיום בידה, ארסמוס כתב: "אינני יכול להתפייס עמו; מעולם לא חדלתי מלהעריצו."
לפני מותו בפריז ב-1540, גיום בידה שנחשד בתמיכה בפרוטסטנטים, ביקש לערוך את טקס קבורתו בלילה כדי לא לעורר את חמתם של הקתולים. ב-1572 משפחתו נאלצה להימלט מפריז לשווייצריה מפחד טבח ליל ברתולומאוס הקדוש.
